ויקיפדיה:פילוסופיה של ויקיפדיה

אנציקלופדיה זו שהנך קורא הינה אנציקלופדיה חופשית.

על תיעוד המידע

ויקיפדיה עוסקת בתיעוד מידע כללי. למעשה, כל קיומה נגזר מקיומו של מידע כזה, והוא חומר הגלם של ויקיפדיה.

מהו מידע כללי? מידע כללי הוא כל מידע אשר רלוונטי לכלל האנושות, ולא לאדם מסויים בתוכה. מידע על מוסדות, תהליכים היסטוריים, חוקיות הטבע וחוקיות האדם, הינם כולם סוגים של מידע כללי.

למעשה, העולם האנושי מבוסס בחלקו הגדול על מידע שכזה- כל הבנת העולם שסביבנו דורשת ידיעה מוקדמת של החוקיות עליו הוא מושתת.
לדוגמה, אדם עשוי להיענש על שחצה רמזור באור אדום. זהו, כמובן, מידע לא-כללי שרלוונטי רק לחייו. אך, על מנת לתפוס את מה שאירע לו, הוא זקוק למידע כללי רב: מהו חוק? מהי סנקציה? כיצד הסנקציה מסכנת אותו? מהי תחבורה? מהו רמזור? כיצד נקבע החוק במדינתו? וכו'.

גם אם איננו מודעים לכך רוב הזמן, עולמנו מקיף אותנו בפרטי מידע כללי אותם אנו לא מפסיקים ללמוד כל ימי חיינו.

מהו מקורו של מידע כללי זה? מקור המידע הוא עשייה חוזרת ונשנית של בני אדם שונים, המקיימים את אותם דפוסי התנהגות ומבינים את העולם באותו אופן.
לדוגמה: העובדה כי כל האנשים מכירים בקיומה של מדינת ישראל כעובדה קיימת (לא מדובר על זכות קיומה אלא על קיומה בפועל), היא היוצרת את המידע אודות קיומה של מדינה זו.
העובדה כי כל האנשים מבינים כי אם יעזבו חפץ, הוא ייפול, ואין אדם אשר כופר בעצם חוויה זו וחווה אותה בצורה אחרת, היא זאת שהובילה לניסוחם של חוקי ניוטון. אם רק ניוטון היה שם לב לכך שעצמים נופלים, אז ייתכן כי היה מנסח את חוקיו, אך עניין זה לא היה הופך למידע כללי.

המידע הכללי מתועד על ידי תהליך מורכב, בו חוקרים שונים ומתעדי מידע אחרים (לדוגמה- ארגונים הקובעים באופן רשמי את קיומן או את אי-קיומן של מדינות), אוספים את המידע, מנסחים אותו, ולאחר מכן מתעדים אותו בשלל צורות.

מקור תיעוד המידע הכללי הוא, אם כן, החברה האנושית כולה. תיעוד המידע נעשה על-ידי גורמים שונים אשר עוסקים במידע זה.

רשת האינטרנט - תיעוד מידע פרוץ

ויקיפדיה, כמוסד הולך ונבנה בכל שעה ושעה בכל רחבי העולם, אינה תהליך פשוט. מדובר בפרוייקט רחב ומורכב, המבטא דינאמיקה בלתי רגילה ומתמשכת בין אינספור משתמשי אינטרנט שונים. ככזו, היא מחייבת התייחסות כבדת ראש למתרחש בה ולהשפעתה על עולם האינטרנט, שהוא אחת מצורות תיעוד המידע החשובות בימינו.

על מנת להבין את משמעותה של ויקיפדיה, יש לבחון את תכונותיו של מצע הגידול עליו היא צומחת - רשת האינטרנט.

בכל תקשורת המונים מקובלת (עיתון, טלוויזיה, רדיו וכו') כלל ברזל הוא כי המנגנון הארגוני, היינו - מערכת העורכים, הכותבים, השדרים, המחלקות הטכניות וכו'- בנוסף על תפקידו ב"ארגון" וניהול העבודה, הוא גם האחראי המרכזי על תוכנה של המדיה. עיקרון זה נובע מעצם השימוש בטכנולוגיה, שאינו מאפשר לציבורים רחבים יכולת לקיחת אחריות על התהליך הטכני של בניית התקשורת.

לדוגמה: מערכת העיתון מכילה גם את כל הכתבים. אמנם יש מקום מדי פעם למידע של "סתם" קוראים (כגון מדור "קוראים כותבים"), אך ללא ספק האחראית העיקרית על העיתון היא מערכת העיתון. כלל זה נובע מאופיים הטכני של הייצור וההפצה של העיתון, המחייבים מידה ארגונית גבוהה.

האינטרנט שונה. ברשת האינטרנט נחוצה ידיעה טכנית מינימלית על מנת לבנות אתר. כל אתר נגיש באותה מידה (טכנית) לכל צרכני המדיה. עלות מימון האתרים אינה גבוהה ביחס למדיות אחרות, ועל כן שירותים רבים באינטרנט ניתנים חינם. לפיכך נוסדה הרשת כמפוצלת ביותר, על בסיס כמעט כל חלוקה אפשרית.

רשת האינטרנט הינה רשת, וזוהי תכונתה החשובה ביותר. הרשת מאפשרת מורכבות רבה ביותר בתוכה (שכן כל אתר יכול להיות מקושר לכל אתר אחר), ויכולת גמישות עצומה בחלוקת המידע בתוכה (תהליך העברת המידע מדף אינטרנט למשנהו פשוט ביתר), בהשוואה למדיות מסודרות יותר. יתרה מזו- תיאורטית, המבנה הרשתי של האינטרנט אינו מוגבל הן מבחינת גודלו והן מבחינת מורכבותו.

רשת האינטרנט יצרה מערכת מסועפת ומתרחבת של כמות מידע עצומה, רובה חסרת סידור פנימי. לכך מצטרפת תכונה חשובה נוספת של האינטרנט - תגובה מהירה. הרשת מסוגלת להגיב בזמן אפסי על מעשי הגולשים, דבר המתבטא במכלול תופעות: דפי תגובה, דפי שיחות, ועוד.

תכונות אלו של האינטרנט יצרו מערכת מבולבלת ופרוצה לתיעוד מידע. זהו הרקע שעליו נבנית ויקיפדיה.

האנציקלופדיה כמוסד ריכוזי

על מנת להמשיך ולהבין את הרקע לוויקיפדיה, יש לחקור את הרגל השנייה עליה היא נשענת - רעיון האנציקלופדיה, צורה חשובה נוספת של תיעוד מידע.

האנציקלופדיה, ביסודה הינה ריכוז מידע רב וכללי במסגרת אחת. מידע זה, הנאסף ממקומות רבים ושונים, הינו למעשה אסופה רחבה של מכלול עובדות השייכות לתחומים שונים של העיסוק האנושי.

האנציקלופדיה היא מסמך אנושי, נבנה בעמל רב שרק סיומו בעבודת העורך. המידע עצמו, כפי שתואר לפני כן, נבנה בזכות הבנתם הבסיסית של בני האדם את העולם שסביבם. מערכת ארגונית רבת שלבים אוספת מידע זה, וצוות האנציקלופדיה רק מסכם תהליך זה, ומביא אותו לצורתו המוגמרת והסופית: כתיבת אנציקלופדיה.

האנציקלופדיה היא ריכוז מחשבה, התרחשות והבנה של החברה האנושית, במסמך אחד.

ויקיפדיה - אנציקלופדיה ואינטרנט

ויקיפדיה היא שילוב של שתי שיטות תיעוד המידע הכללי הגדולות- רשת האינטרנט ואנציקלופדיה.

לכאורה, שילוב זה הינו סותר. האנציקלופדיה היא ריכוזית, בעוד לרשת האינטרנט נטייה לפיזור וגמישות. סתירה זו הינה סוד כוחה של ויקיפדיה.

ריכוז מערכת תיעוד של מידע אנושי נרחב, בכלים טכניים המאפשרים שיתוף של ציבור רחב במיוחד של בני אדם באופן מקסימלי, מאפשר למעשה את החזרת המידע ותיעודו אל בעליו האמיתיים- החברה.

ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית

ויקיפדיה פתוחה לכל משתמש במידה טכנית זהה, מלבד הגבלת מפעיל המערכת, הגדרה מצומצמת יחסית לעומת תפקידים מקבילים באנציקלופדיות אחרות ובאתרים אחרים.

צורה זו מהווה שבירה של הסכימה המקובלת הן בשיטת האנציקלופדיות והן ברוב רשת האינטרנט- בלעדיות של בעלי תפקידים מסוימים על שינוי המידע שברשותם. בוויקיפדיה אין איש אחראי בלעדי על מידע כלשהו, מלבד מגבלות נורמטיביות.

ויקיפדיה אף פתוחה לציטוט, בכל רמה שהיא. לא רק שינוי המידע אינו נתון לבלעדיותו של איש- כך גם תוכנו. כאן אין כל מגבלה, טכנית או אחרת, על שימוש בכל צורה שהיא במידע אנושי הרשום בוויקיפדיה. המגבלה היחידה היא על חסימת ציטוט דומה, מכל מקור שציטט מוויקיפדיה.

עובדת הפתיחות של ויקיפדיה אינה כה מובנת מאליה, כפי שהיא נראית על פניו. כמעט ואין בעולמנו תחום בו מותר חופש פעולה נרחב שכזה, ויכולת כזו לשיתוף רחב בגורם כלשהו. אומנות, מדע, ממון, חומרי גלם ותוצרי ייצור ואף השפה עצמה- בכולם קימת כיום ובהיסטוריה מידה זו או אחרת של בלעדיות.

מהי בלעדיות על מידע? בלעדיות על מידע היא תהליך בו גורם כלשהו מחליט לאמץ תחום מסויים לעצמו. גורם זה קובע עצמו כמוסמך לתאר באופן "נכון" יותר את העולם שסביבנו- וכל שאר בני האדם נמנעים מלנסות לתאר את העולם בצורה שונה.
לדוגמה: "מומחה למשפט", מלבד היותו איש בעל נסיון וראייה רחבה בתחום המשפט, הוא אדם אשר החברה הכריזה עליו כי הוא זה הרשאי להחליט מה נכון בתחום המשפט. אדם שאינו מומחה למשפט אינו רשאי, בעיני החברה, לקבוע מה נכון בתחום זה.

לבלעדיות זו שמות שונים: "זכויות יוצרים" "מומחים", "בעלי תפקידים", "מקצוענים", "אקדמאים" ועוד. בכולם מוסתרת הנטייה לבלעדיות על תחום כלשהו של המידע הכללי. אל לנו להיות מוטעים על ידי הגדרות מלאכותיות אלו- כל כוחם והבנתם הם נגזרת של החברה האנושית כולה, אשר היא, במאמץ משותף, המקור לכל ידיעה.

אין כאן, כמובן, קריאה לביטול חלוקת התפקידים בחברה האנושית. הרעיון הבסיסי הוא שכל מידע כללי בוויקיפדיה אינו "שייך" לאיש. החברה היא בעליו האמיתיים של המידע הכללי המתועד בוויקיפדיה, שכן רק הסכמה חברתית בלתי-מודעת יצרה מידע זה.

מאבק ויקיפדיה

ההיסטוריה האנושית כולה מאופיינת במאבק בלתי פוסק על שליטה. בידי החברה האנושית סך כלשהו של עוצמה וכוח (חומרי גלם, יכולות אנושיות, מבנים ארגוניים, חוקים, נורמות וכו'). לרוב, קיימת בעולם חלוקה של כוח זה, במידות שונות, לבני אדם שונים.

בני האדם שואפים להגדיל את כוחם, על מנת לשפר את מצבם היחסי. לשם כך נוצרו דפוסים רבים ושונים של מאבקי כוחות.

למאבק זה ביטויים רבים, כיום רובם נסתרים. העובדה כי על צרכן מידע לשלם כסף, תמורת מידע שמקורו במאמץ אנושי-חברתי כללי, הינה תוצר של מאבק נסתר זה. עצם העובדה כי לגורם אנושי כלשהו בלעדיות על מידע מתועד, נוצר בשל הצורך של קבוצות מסוימות להתקיים במסגרת המאבק.
לדוגמה, עיתון, שהוא סוג של מידע כללי מתועד, אינו יכול להיות מחולק בחינם. בעל העיתון חייב לגבות מחיר, שכן אם לא - יישאר בלא כוח כלל. לפיכך, אם מישהו יעתיק את העתון, ויחלק אותו בחינם, הוא יפגע בכוחו של בעל העיתון בצורה לא-לגיטימית. מסיבה זו, מערכת העיתון נחשבת לבעלת זכויות יוצרים על המידע הכתוב בו.

כל אנציקלופדיה שנמכרת, כל אתר כללי (שאינו נוגע בעניינים אישיים) אשר נמצא בבעלותו של בעל אתר, כולם ניסיון לקדם את מצבו של בעליהם. העובדה כי בעל האתר/אנציקלופדיה הם היחידים שרשאים לקבוע מה שיכתב בהם, והם רשאים לגבות מחיר על מידע זה, נובעת מהצורך שלהם להיאבק על צבירת כוח.

כמובן, אין כאן קריאה לביטול זכויות היוצרים והמבנה של תעשיית המידע כולה. אך יש להבין כי ויקיפדיה, במקורה, אינה נסיון לבעלות על מידע אנושי, כפי שרוב המוסדות הינם.

ויקיפדיה שייכת לחברה האנושית. לא למפעילי המערכת, לא לויקיפדים, לא לגולשים באינטרנט. לחברה האנושית. בכך לא מאפשרת ויקיפדיה מאבק כוח- שכן הכוח האגור בה אינו ניתן לחלוקה או לבעלות.

ויקיפדיה כבמת עימות

ויקיפדיה אינה מהווה כר למאבק קיום. היא מהווה כר לעימות על צורת הקיום. כל אדם אשר שותף לבניית ויקיפדיה תורם, במודע או שלא במודע, לתיעודו של המידע האנושי. תיעוד המידע האנושי הוא, למעשה, השפעה על הקיום האנושי.

מסיבה זו אנו כותבים בוויקיפדיה, לא משום שאנו מעוניינים להקליד תווים במקלדת. אלא משום שהמידע שאנו מתעדים, מתפרסם והופך לנחלת החברה האנושית. מתוקף כך, המידע שאנו מתעדים משפיע על החברה האנושית.

בכל אדם קיים הצורך להשפיע על החברה. אנרגיה אשר מושקעת במאבק על צבירת כוח, יכולה להיות מושקעת, מצד שני, גם בהשפעה על החברה לפי רוחו של המשפיע. הכתיבה בוויקיפדיה מהווה ביטוי של רצון זה. איש אינו מרוויח ממנה, והיא מונעת רק על ידי הצורך (לא-מודע, לעיתים) שהמידע שאנו מתעדים ייקלט ויילמד על ידי מישהו המעוניין בקריאתו.

קורא ויקיפדיה אינו נותן דבר לוויקיפדיה, או לכותב מסויים בתוכה. רק תחושה כי הכותב הצליח להשפיע במשהו על העולם, לשנות דפוס מידע כלשהו. לפיכך, כל כותב בוויקיפדיה מעומת, לרוב שלא ביודעין, עם השפעה על הקיום האנושי עצמו.

כל עימות בין ויקיפדים, אינו מאבק על עצם הקיום ועל בעלות על כוח, אלא על עיצוב הקיום האנושי. לעולם לא יוכל להיהפך עימות זה למאבק על צבירת כוח יחסי, כל עוד תישאר ויקיפדיה פתוחה לכל.

מהו ההבדל בין עימות למאבק? מאבק נעשה על צבירת כוח- מה שלך יש, לי אין. עימות הוא סביב השפעה על החברה- או שהחברה תושפע בדרך שלך, או שהיא תושפע בדרך שלי. מיתרון במסגרת העימות בוויקיפדיה, כוחו של איש אינו נפגע. רצונו להשפיע על החברה מכיוון שהוא בחר, הוא הנפגע מתוצאת העימות.

עימות, כמובן, אינו רק בין ויקיפדים. כל כותב מתעמת עם יכולות הכתיבה של עצמו, על מנת להפיק מהם את המירב. כל כותב מנסח בתוך עצמו את שברצונו לכתוב, ובכך הוא מתעמת עם יכולותיו והבנתו שלו.

ויקיפדיה כבמה דיאלוגית

העובדה כי ויקיפדיה פתוחה לכל, מגדירה שינוי עמוק של צורת ההתארגנות בעת כתיבתה.

אין ארגון אנושי מסוגל לפעול ללא תיאום בין האנשים הפועלים. לעיתים עובדה זו נסתרת מאיתנו, אך כל פעולה חברתית (ממכר וקנייה, שימוש בתקשורת, קיום משפחה, ואף הליכה פשוטה ברחוב רגיל) מחייבת התייחסות של כל אדם למעשיו ומחשבותיו של כל אדם אחר. גם אם אינו מכיר את האדם האחר, גם אם יתכחש לקיומו, עדיין אין יכול אף אדם לפעול בלא השפעת החברה.

לדוגמה: אדם הולך ברחוב. אם איש לא היה מניח את המרצפות לפני כן, הוא לא יכול היה לעשות זאת. אם המכוניות יסעו על המדרכה ולא על הכביש, הוא ימות. אם לא יתחשב בכך שאינו יכול לפרוץ לכל בית שירצה, לא יוכל לתפקד כראוי בעולמו. כל פעולה אנושית מחייבת מידה זו או אחרת של תיאום הדדי.

בכל מוסד אחר בו קיימת בלעדיות, בו קיים מאבק על צבירת כוח, נאלצים בני האדם לקבוע חוקים חיצוניים להם, שאינם מחייבים קבלתם על ידי כל בני האדם. על מנת למנוע מן החברה התפרקות, שתביא לערעור כוחם של בני האדם, נקבעו החוקים הללו.

בדוגמה הקודמת: גם אם אדם מסויים לא מקבל את הכלל שאין הוא יכול לפרוץ לכל בית בסביבה, ואין הוא פוחד מבעלי הבתים עצמם, החוק יחייב אותו. החוק מונע מהחברה מלהתפרק.

ויקיפדיה אינה נשמעת לחוקיות זו. גם עם על-פניו נראה לעיתים כי קיימים ויקיפדים מסוימים להם בלעדיות על תחום כלשהו בוויקיפדיה, זוהי אשליה. כל ויקיפד יכול, באופן טכני, לשנות בכל צורה שהיא את ויקיפדיה (מלבד שינויים שאינם תכליתיים בשום מובן, הם המכונים ונדליזם).

מדוע אין ויקיפדיה בכאוס? ראשית, משום שאין אדם מרוויח לעצמו דבר על ידי שינוי ויקיפדיה לפי רוחו. אך אין בכך הסבר מספק, שכן עימותים על בסיס דרך ההשפעה על תיעוד המידע מהווים כר מספק לכאוס שכזה.

התשובה גלומה בדיאלוג- כל ויקיפד, גם אם אינו מודע לכך, נתון לנורמות דיאלוגיות המחייבות אותו לעצב את הקיום האנושי על-ידי אישור פעולתם של שאר הוויקיפדים.

אישור זו אינו מחייב הסכמה עם מעשיהם, זהו אך ורק אישור לזכות קיומם וליכולתם להשפיע גם כן על המידע האנושי, באותה מידה של לגיטימיות שהוא עצמו זכאי לה.

יש המתכחשים לתכונה זו של ויקיפדיה, אך היא אינה ניתנת לביטול. ניתן להביא לצורה לא-תקינה של הדיאלוג (לדוגמה: ריבים, תוקפנות, וכו'), אך לא ניתן לבטל את הדיאלוג ואת האישור ההדדי של הוויקיפדים, שנעוץ באופי הטכני של ויקיפדיה.

העובדות מוכיחות כי גם במקרים של מריבות קשות, נמנעים הוויקיפדים מ"מלחמות" על בסיס שינוי הערכים בהתאם לדעתם. זה קורה מדי פעם, אך תמיד בסופו של דבר, הוויקיפדים יגיעו למצב קבוע אותו הם מקבלים. עובדה זו נובעת מכך שאי אפשר, טכנית, "לנצח" במלחמה שכזו.

כאמור, יוצא הדופן היחיד מכלל זה הוא הוונדליזם - תגובה על הרס מכוון ומוחלט, שאינו נובע מרצון בסיסי לבנות את הקיום האנושי אלא להרוס אותו (דבר שמבטל את עצם הדיאלוג עצמו), תהיה שלילת האישור של ההורס. עד שינוי דפוסי התנהגותו, שיכולים בהחלט להביא לחזרתו לעיצוב לגיטימי של החברה.