ויקיפדיה:מועדונים/ויקרעטשמע/ארכיון ב'
פאשקווילים עריכה
למה כל הפשקווילים במאה שערים כתובים בעברית כשהשפה הנפוצה ביותר היא יידיש? Leper Messiah - שיחה 22:08, 28 במרץ 2008 (IDT)
- טעות, מי אמר שהשפה הנפוצה ביותר היא יידיש אני חושב שהשפה העברית נפוצה יותר. תקנו אותי אם אני טועה--Avin • שיחה 22:13, 28 במרץ 2008 (IDT)
- אוקיי, אז בוא נגיד שהיא נפוצה מאוד ומדוברת בחוגים שמסרבים עקרונית לדבר בעברית ומדברים ביידיש. אבל אין אף פשקוויל ביידיש, כולם בעברית, כולל פשקווילים של נטורי קרתא שהם דוברי יידיש. Leper Messiah - שיחה 22:16, 28 במרץ 2008 (IDT)
- קודם כל, שאלתו של Avin • איננה במקומה - ברור שכוונת הפונה היא לכך שבקרב החוגים המפרסמים, אידיש היא המדוברת יותר. אצל חלק גדול מהילדים שם, האידיש היא שפת אמם. שנית, יתכן שכרזות אלה מיועדות יותר החוצה (כולל לקהל החרדים הרחב, באי השכונה/ות) מאשר פנימה. בנצי - שיחה 10:23, 29 במרץ 2008 (IDT)
- דווקא רוב הפשקווילים או לפחות חלק גדול מהם עוסקים בעניינים פנימיים ביותר. ולא מצאתי אף פשקוויל ביידיש, כולם בעברית. וכך גם כל השלטים בחנויות, כל הגרפיטי... אף מילה ביידיש, חוץ מכתיבת שמות (כמו מענדעל). אבל שומעים יידיש הרבה. חייב להיות לזה הסבר, אז יש פה "מומחה" שיוכל לפתור לי את זה, כי ניחושים גם לי יש. Leper Messiah - שיחה 12:27, 29 במרץ 2008 (IDT)
- שבוע טוב לכולם, ובכן על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. השפה המדוברת והנפוצה ביותר במאה שערים בפרט ובציבור הירושלמי של היישוב הישן והציבור החסידי בכלל היא יידיש. כשאכן, אצל רוב הילדים שפת האם היא יידיש והיא השפה המרכזית הנלמדת בחדרים, בבתי הספר לבנות במאה שערים וביישוב הישן ובכלל הישיבות החסידיות בארץ למעט חב"ד. את העברית כשפה לומדים הילדים על פי רוב כשהם גדלים וצריכים לתקשר עם הסביבה החיצונית (כמו נהגי אוטובוס, דואר, עיריה וכדו') אני אישית כבחור ישיבה צעיר כמו גם שאר חבריי מערי השדה (לא ירושלים ובני ברק), היינו ידועים כדוברי עברית טובה מאחר וגדלנו בילדותינו באיזורי מגורים לא חרדיים.
כעקרון סגנון הכתיבה המקובל בכל הספרות התורנית, הוא לשון הקודש כלומר עברית ללא המילים המחודשות על ידי אליעזר בן יהודה. ומכאן גם המודעות הרשמיות והפסקים הרבניים (המכונים בטעות פשקווילים) נכתבים בלשון הקודש. מאותה הסיבה נכתבים הפאשקווילים גם כן בעברית וכן מהסיבה הטריוויאלית שהוזכרה ע"י קודמי כי הם נכתבים במטרה שיבינו אותם גם מי שלא קורא יידיש.
בארה"ב גם העיתונים החרדיים נכתבים ביידיש ומאותה הסיבה ישנם פאשקווילים הנכתבים ביידיש, אם כי רובן הניכר של הפרסומות במגזר החרדי דובר היידיש ובוודאי הללו העוסקות בנושאי דת ו/או בפסקים רבניים נכתבות כולן בעברית בסגנון הטרום בן-יהודאי. א גוטע וואך (שבוע טוב ביידיש) יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 22:10, 29 במרץ 2008 (IDT)
הערת ביניים המומחים בתחום מסתובבים בדרך כלל כאן המעוניין מוזמן!. יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 22:14, 29 במרץ 2008 (IDT)- ראוי לתת מידע זה בערכים חרדים, יידיש. דוד שי - שיחה 23:41, 29 במרץ 2008 (IDT)
- ר' דוד שי(חי') שבוע טוב, איפה בדיוק בערך המסורבל חרדים. והיכן ביידיש? בברכה יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 23:51, 29 במרץ 2008 (IDT)
- בחרדים כתת סעיף בסוף הסעיף "החרדים במדינת ישראל".
- ביידיש בסעיף "יידיש בישראל", שכבר עוסק בכך מעט. דוד שי - שיחה 23:59, 29 במרץ 2008 (IDT)
- ר' דוד שי(חי') שבוע טוב, איפה בדיוק בערך המסורבל חרדים. והיכן ביידיש? בברכה יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • הסבר פניך לחדש! וגם לותיק! * כמה חדשים קיבלת היום? • כ"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 23:51, 29 במרץ 2008 (IDT)
- ראוי לתת מידע זה בערכים חרדים, יידיש. דוד שי - שיחה 23:41, 29 במרץ 2008 (IDT)
- שבוע טוב לכולם, ובכן על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. השפה המדוברת והנפוצה ביותר במאה שערים בפרט ובציבור הירושלמי של היישוב הישן והציבור החסידי בכלל היא יידיש. כשאכן, אצל רוב הילדים שפת האם היא יידיש והיא השפה המרכזית הנלמדת בחדרים, בבתי הספר לבנות במאה שערים וביישוב הישן ובכלל הישיבות החסידיות בארץ למעט חב"ד. את העברית כשפה לומדים הילדים על פי רוב כשהם גדלים וצריכים לתקשר עם הסביבה החיצונית (כמו נהגי אוטובוס, דואר, עיריה וכדו') אני אישית כבחור ישיבה צעיר כמו גם שאר חבריי מערי השדה (לא ירושלים ובני ברק), היינו ידועים כדוברי עברית טובה מאחר וגדלנו בילדותינו באיזורי מגורים לא חרדיים.
- דווקא רוב הפשקווילים או לפחות חלק גדול מהם עוסקים בעניינים פנימיים ביותר. ולא מצאתי אף פשקוויל ביידיש, כולם בעברית. וכך גם כל השלטים בחנויות, כל הגרפיטי... אף מילה ביידיש, חוץ מכתיבת שמות (כמו מענדעל). אבל שומעים יידיש הרבה. חייב להיות לזה הסבר, אז יש פה "מומחה" שיוכל לפתור לי את זה, כי ניחושים גם לי יש. Leper Messiah - שיחה 12:27, 29 במרץ 2008 (IDT)
- קודם כל, שאלתו של Avin • איננה במקומה - ברור שכוונת הפונה היא לכך שבקרב החוגים המפרסמים, אידיש היא המדוברת יותר. אצל חלק גדול מהילדים שם, האידיש היא שפת אמם. שנית, יתכן שכרזות אלה מיועדות יותר החוצה (כולל לקהל החרדים הרחב, באי השכונה/ות) מאשר פנימה. בנצי - שיחה 10:23, 29 במרץ 2008 (IDT)
- אוקיי, אז בוא נגיד שהיא נפוצה מאוד ומדוברת בחוגים שמסרבים עקרונית לדבר בעברית ומדברים ביידיש. אבל אין אף פשקוויל ביידיש, כולם בעברית, כולל פשקווילים של נטורי קרתא שהם דוברי יידיש. Leper Messiah - שיחה 22:16, 28 במרץ 2008 (IDT)
יידיש היא שפה מדוברת לעומת עברית ולשון הקודש שהיא שפת קיראה וכתיבה
יידיש עריכה
איך מאייתים את המילה אני ביידיש, "איך" או "יך"?
מצד אחד אין דבר כזה א עיצורית, מצד שני האינטואיציה אומרת לי "איך". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 21:42, 5 באפריל 2008 (IDT)
- איך. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • א' בניסן ה'תשס"ח • 21:44, 5 באפריל 2008 (IDT)
- למה זה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 21:44, 5 באפריל 2008 (IDT)
- כי יש דבר כזה א' עיצורית. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • א' בניסן ה'תשס"ח • 21:46, 5 באפריל 2008 (IDT)
- למעשה אמורים לאיית "איך" כפי שציין ברי"א יש א' עיצורית ביידיש. אולם מטעמים שבענווה, נהגו לאיית 'יך להימנע מהאמירה "אני" "אנוכי" שבוע טוב, יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • א' בניסן ה'תשס"ח• 22:39, 5 באפריל 2008 (IDT)
- נו נו. נהרא נהרא ופשטיה. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • א' בניסן ה'תשס"ח • 22:43, 5 באפריל 2008 (IDT)
- אז צריך לשנות את הכתוב בערך שלנו על יידיש... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:44, 6 באפריל 2008 (IDT)
- נו נו. נהרא נהרא ופשטיה. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • א' בניסן ה'תשס"ח • 22:43, 5 באפריל 2008 (IDT)
- למעשה אמורים לאיית "איך" כפי שציין ברי"א יש א' עיצורית ביידיש. אולם מטעמים שבענווה, נהגו לאיית 'יך להימנע מהאמירה "אני" "אנוכי" שבוע טוב, יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • האכסניה לשאלות מומחים ביהדות וסתם להתרעננות • א' בניסן ה'תשס"ח• 22:39, 5 באפריל 2008 (IDT)
- כי יש דבר כזה א' עיצורית. ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • א' בניסן ה'תשס"ח • 21:46, 5 באפריל 2008 (IDT)
- למה זה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 21:44, 5 באפריל 2008 (IDT)
עם כבר בלשון אשכנז עסקינן, מישהו יכול לעזור לפירוש המילה "אונגריק"? תודה רבה, ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 03:23, 18 בנובמבר 2009 (IST)
- כנראה שיבוש של "הונגריק" - רעב. 63.143.198.205 14:48, 15 במרץ 2017 (IST)