ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:מחקר תורני

מחקר תורני הוא חקירת נושאים תורניים או נספחים אליהם, המתבססת על הספרות התורנית באופן מלא או ברובה. המחקר התורני בדרך כלל עוסק בתחומים כמו גירסאות, זיהוי ופענוח כתבי יד, ביבליוגרפיה, פרשיות הלכתיות היסטוריות, וחקירת נושאים תורניים עמומים. המחקר התורני נפוץ בציונות הדתית ובציבור החרדי.

היסטוריה

עיסוק בנושאים נספחים לתורה שאינם תורניים מובהקים, היה נפוץ במשך כל הדורות, רבים מגדולי ישראל עסקו וחיברו ספרים בנושאים כמו ביבליוגרפיה, תולדות תנאים ואמוראים, ותיקוני נוסחאות, אך בדרך כלל היה זה עיסוק צדדי שנלווה כבדרך אגב ללימוד.

ניתן להצביע על רבי יעקב עמדין בעל סדר הדורות ורבי חיים יוסף דוד אזולאי כמתייחדים בכך שהקדישו כמות רבה יותר ביבולם הספרותי לעניינים הנושקים למחקר תורני.

המחקר התורני כמקצוע בפני עצמו התפתח עם ההתפתחות הכללית בעולם שהביאה להתפתחותן של תנועת ההשכלה וחכמת ישראל שבאה בעקבותיה. החוקרים הראשונים, כמו שי"ר שד"ל מהר"ץ חיות היו בעלי השכלה רחבה, חלקם משכילים ממש וחלקם רבנים בעלי השכלה רחבה.
כמה שנים לאחר מכן התפתח המחקר התורני גם בציבור החרדי, בעיקר בליטא, אישים כמו רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ שהגיה את כל הש"ס, ורבי יצחק אייזיק הלוי שכתב מחקר היסטורי תורני מקיף התפלמס רבות עם חוקרי תנועת ההשכלה ופרך את מחקריהם. בגליציה היו רבי חיים נתן דמביצר, ושלמה בובר.

הביבליוגרפיה התורנית פרחה בשנים הבאות, ובתקופה זו התרחבה מאד הוצאתם לאור של כתבי יד עתיקים.

בשנים הבאות בלטו החוקרים החרדיים רבי שלמה יוסף זוין, רבי מנחם מנדל כשר, ורבי ראובן מרגליות, שהשתייכו לזרם האורתודוקסי המרכזי ואף השתייכו לתנועת החסידות.

ראו גם

• מכון מחקר תורני

לקריאה נוספת

• הרב יעקב אריאל
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
  פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית המעין, המעין - לה עמ' 8, ירושלים תשנ"ה, באתר אוצר החכמה
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
  פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית המעין - ד עמ' 43, ירושלים תשכ"ד, באתר אוצר החכמה

[[קטגוריה:תלמוד תורה]]