פתיחת התפריט הראשי

וירג'יל סקוט וורדאנגלית: Virgil Scott Ward; ‏19 במרץ 191616 בפברואר 2003) היה פרופסור אמריקני לחינוך, ממייסדי תוכנית החינוך למחוננים בארצות הברית. הראשון שתבע הפרדה (דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה) בחינוך מחוננים, ודרש לבסס את הוראת המחוננים על שיטות מדעיות אקסיומטיות.[1]

וירג'יל ס. וורד
Virgil S. Ward
וירג'יל סקוט וורד, אתר ספריית אוני' וירג'יניה
לידה 19 במרץ 1916
פטירה 16 בפברואר 2003 (בגיל 86)
ענף מדעי חינוך
מדינה ארצות הברית
מוסדות אוניברסיטת וירג'יניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
דִּיפֶרֶנְצְיַאצְיָה (הפרדה) בחינוך, הפרדת החינוך למחוננים, הוראת מחוננים על בסיס שיטות מחקריות.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד בעיר יוניון (Union, S.C)) שבדרום קרוליינה בארצות הברית ב-19 במרץ 1916, לג'ון לואיס (John Lewis) וביאטריס (Beatrice) סקוט וורד. התייתם מאימו בגיל צעיר וגדל בבית סבתו, וירג'יניה סקוט. במלחמת העולם השנייה שירת בחזית האירופית. את התואר הראשון סיים באוניברסיטת וופורד (Wafford College) ולקח חלק בסגל ההוראה. את התואר השני שלו סיים באוניברסיטת דיוק. את הדוקטורט עשה באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'ייפל היל. בשנת 1956 הגיע לאוניברסיטת וירג'יניה, שם לימד במשך 30 שנה בין השנים 1956 ועד 1986.

בשנת 1963, בהזמנת המושל של צפון קרוליינה טארי סנפורד, הקים וורד בית ספר למחוננים, ראשון מסוגו בארצות הברית: "בית הספר של מושל צפון קרוליינה" (North Carolina Governor's School). בית הספר הציע נושאי לימוד מורחבים למחוננים, שלא היו מוכרים עד אז בבתי-הספר הרגילים, כמו מתמטיקה מורחבת, מדעי החברה, מדעי הרוח, מדעי הטבע, ריקוד, דרמה, סטטיסטיקה, כתיבה יצירתית ומוזיקה.[2]

במהלך הקריירה שלו, כיהן כנשיא התאחדות בריאות הנפש בדרום קרולינה (South Carolina Mental Health), נשיא התאחדות המחוננים (Association of the Gifted) ונשיא התאחדות המחוננים הדרום מזרחית (Southeastern Association of th Gifted) בארצות הברית.

וורד האזין למוזיקה קלאסיתווגנר ומאהלר) ולמוזיקת בלוזסאצ'מו וריי צ'ארלס). הוא ניגן על קלרינט והיה חלק מהתזמורת הפילהרמונית של דרום קרוליינה, הספרטנבורג (the Spartanburg).[3]

היה נשוי לאלין מקנייל מווינסטון סאלם (Alyne McNeill Ward, of Winston-Salem). נולדו להם שתי בנות ובן - פטרישה וורד קפס (Patricia Ward Capps), רבקה ג'יי וורד (Rebecca J. Ward) וויליאם מ. וורד (William M. Ward).[4] וורד נפטר בשרלוטסוויל, וירג'יניה, ארצות הברית ב-16 בפברואר 2003, בעקבות דלקת ריאות ואירוע לב.

תרומה לתחום החינוךעריכה

וורד היה חלוץ בתחום חינוך מחוננים. הוא גרס כי תלמידים בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה במיוחד זקוקים לחינוך נפרד. הדגש ששם על דיפרנציאליות בחינוך היה רעיון חדש בתקופתו. חיבוריו בנושא השפיעו רבות על פיתוח תוכניות החינוך למחוננים ברחבי ארצות הברית. גישתו דגלה בהרחבת כל תחומי הידע באשר לחינוך מחוננים וכדרך חיים בכלל.

וורד האמין במבנה הדיפרנציאלי (בשונות ובגיוון) של הידע. הוא התעניין במדע, פילוסופיה, תאולוגיה, תאוריות חינוכיות, חינוך מחוננים ופסיכולוגיה התפתחותית. הוא סבר כי תוכניות חינוך צריכות להתבסס על מחקרים ותאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, לרבות עבודותיהם של רוברט הוויגהרסט (Robert Havighurst) וז'אן פיאז'ה. כן האמין שתוכניות אלו צריכות להתבסס על מדדים מחקריים כולל התפתחות הילד ואפיסטמולוגיה. [5]

תלמידים בולטיםעריכה

פרופ' וורד היה בקשר הדוק עם תלמידיו גם אחריי שסיימו את לימודיהם באוניברסיטת וירג'יניה. הוא ליווה, תמך ועודד כל אחד מתלמידיו להמשיך ולהתפתח אינטלקטואלית, ופעל לקדם אותם מקצועית. מבין תלמידיו הידועים: רוברט בראון (Robert Stanely Brown) - פרופ' לפסיכיאטריה קלינית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת וירג'יניה[6]; מוריס ד. פישר (Maurice D. Fisher) - עורך הירחון לחינוך מחוננים במנסס, וירג'יניה; ואו. אלן גיאניני (O. Allan Gianniny) - פרופ' לטכנולוגיה, תרבות ותקשורת באוניב' וירג'יניה.

תלמידו מוריס פישר הספיד אותו[1]: "דר' וורד גרם לנו להרגיש 'מיוחדים'. הוא טיפח אותנו תוך שהוא דרש שנגיע מעבר לציפיות ולתנאים המוגבלים שלנו."

חיבורים חשוביםעריכה

וורד חיבר וערך כ-50 ספרים ומאמרים בנושא הוראת מחוננים. כמו כן, ליווה והגיב לחיבוריהם של כל תלמידיו גם שנים אחרי שעזבו את ספסלי האוניברסיטה. בין חיבוריו החשובים:

לקריאה נוספתעריכה

  • ספרה של סוזאן אי. הנסון (Suzanna E. Henshonn) - "מאה שנים של תרומות לחינוך למחוננים" (A Century of Contribution to Gifted Education: Illuminating Lives) - יצא לאור בניו-יורק, בהוצאת רטלג', טיילור ובפרנסיס (Routledge, Taylor & Francis Group) בשנת 2014.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 מוריס ד. פישר, עורך הירחון חינוך מחוננים Gifted Education Press Quartery
  2. ^ סוזאנה אי. הנשון, בתוך: תרומות המאה לחינוך מחוננים: חייהם של פורצי דרך Suzanna E. Henshon, A Century of Contribution to Gifted EducationIlluminationg Lives:
  3. ^ רבקה וורד (Rebecca Ward)
  4. ^ mabeone,Message Boards
  5. ^ מוריס פישר (Maurice D. Fisher)
  6. ^ רוברט בראון, עורך הירחון חינוך מחוננים Gifted Education Press Quartery