ולדימיר פניאקוב
לויטננט קולונל ולדימיר פניאקוב (Vladimir Peniakoff, 30 במרץ 1897 - 15 במאי 1951) הידוע בכינוי "פופסקי" היה קצין בצבא הבריטי, מייסד ומפקד יחידת העילית שנודעה כ"צבאו הפרטי של פופסקי".
 | |
| לידה |
30 במרץ 1897 בלגיה |
|---|---|
| פטירה |
15 במאי 1951 (בגיל 54) הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  |
| כינוי | פופסקי |
| השכלה |
|
| השתייכות | הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות |
1917–1918 1940 – 1946 |
| דרגה | לוטננט קולונל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד צבאו הפרטי של פופסקי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
| תפקידים אזרחיים | |
| סופר | |
  | |
קורות חייו ופועלו עריכה
פניאקוב נולד בבלגיה להורים יהודים ממוצא רוסי. הוריו היגרו מרוסיה בשנת 1894. אביו היה מדען וממציא, שפיתח שיטות להפקת אלומיניום מבוקסיט, והקים מספר מפעלים שיישמו שיטות אלו. פניאקוב היה האמצעי מבין 3 אחים. בשנת 1914 למד באוניברסיטת קיימברידג' ולפי תיאורו בספרו "צבאו הפרטי של פופסקי", "מעולם לא היו לי פחות משלושה מורים פרטיים שדחפו מידע למוחי היקר". בתחילה הביע פניאקוב התנגדות מצפונית למלחמת העולם הראשונה, אך שינה את דעתו עד לתום לימודיו. פניאקוב העדיף להתגייס כטוראי לצבא הצרפתי מאשר לעבור את תהליך ההכשרה הארוך בצבא הבריטי. לכן, התגייס לארטילריה הצרפתית, שם גם נפצע במהלך הקרבות ושוחרר לאחר הפסקת האש. לאחר המלחמה למד באוניברסיטת גרנובל והוסמך כמהנדס חשמל.
בשנת 1924 היגר למצרים ועבד שם כמהנדס עבור חברה שייצרה סוכר. בתקופה זו נישא ונולדו לו שתי בנות. במצרים למד לטוס, להפליג ולנווט ברחבי המדבר. פניאקוב התקבל כעמית בחברה הגאוגרפית המלכותית. פניאקוב נודע כפוליגלוט ושלט באנגלית, רוסית, גרמנית, איטלקית, צרפתית וערבית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ניסה פניאקוב להשתלב בכל זרועות הצבא הבריטי אך נדחה מכיוון שהיה אזרח של מדינה נייטרלית. מאוחר יותר, עם התקדמות המלחמה באירופה, גויס לצבא הבריטי. באוקטובר 1940 מונה כסגן משנה בכוח הערבי הלובי, התגרש מאשתו ושלח את משפחתו לדרום אפריקה. ב-1942 הוא הקים ופיקד על יחידת קומנדו (שקיבלה את הכינוי צבאו הפרטי של פופסקי), אשר פעלה בהצלחה בעורף כוחות הציר במסגרת המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. בנובמבר 1942 הוענק לו אות הצלב הצבאי, ובאפריל 1945 עוטר באות השירות המצוין. ב 1947 התקבל כקצין חבר במסדר הכתר הבלגי, והוענק לו צלב המלחמה. ב 1948 התחתן בשנית.
מעט לאחר צאתו לאור של ספרו, "צבאו הפרטי של פופסקי", שהפך רב מכר, אובחן גידול ממאיר בראשו והוא נפטר ב 15 במאי 1951.
לקריאה נוספת עריכה
- ולדימיר פניאקוב, צבאו הפרטי של פופסקי, הוצאת מערכות, 1985.
קישורים חיצוניים עריכה
ולדימיר פניקוב (1897-1951), דף שער בספרייה הלאומית
