ולדמר הראשון, מלך דנמרק
ולדמר הראשון, מלך דנמרק (בדנית: Valdemar I, ידוע גם כולדמר הגדול, בדנית: Valdemar den Store; 14 בינואר 1131 – 12 במאי 1182) היה מלך דנמרק מ-1146 ועד למותו.
ולדמר (משמאל) עם אשתו, סופיה | |||||||||
לידה |
14 בינואר 1131 שלזוויג, דנמרק | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
12 במאי 1182 (בגיל 51) וורדינגבורג, דנמרק | ||||||||
מדינה | דנמרק | ||||||||
מקום קבורה | כנסיית סנט בנדט, רינגסטד, דנמרק | ||||||||
בת זוג | סופיה ממינסק | ||||||||
שושלת אסטרידסון | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ראשית חייו
עריכהולדמר היה בנו של קנוט לאברד, נסיך דני אבירי ואהוד, שהיה בנו הבכור של אריק הראשון, מלך דנמרק. אביו של ולדמר נרצח על ידי מגנוס הראשון, ימים ספורים לפני לידתו כחלק ממלחמות ירושה. אמו, אינגבורג, בתם של מסטיסלאב הראשון, נסיך קייב ושל כריסטינה, בתו של אינגה הזקן, מלך שוודיה, קראה לו על שם סבה, ולדימיר השני, נסיך קייב.
כיורש לכתר, וכמי שעד מהרה רכש לו יריבים, הוא גודל בחצרו של אציל דני יחד עם בנו, אבסלון, שבעתיד יהיה יועצו הנאמן.
מלך
עריכהב-1146, כאשר מלאו לוולדמר 15 שנים, התפטר אריק השלישי, מלך דנמרק וכתוצאה מכך נמשכה מלחמת אזרחים, או ליתר דיוק, מלחמות הירושה. הטוענים לכתר היו: סוון השלישי, בנו של אריק השני; קנוט החמישי, בנו של מגנוס הראשון וולדמר עצמו. נחלתו של ולדמר כללה את שטחי יוטלנד ושלזוויג. שלב זה של מלחמת האזרחים ארך כעשר שנים.
ב-1157 הסכימו שלושת המלכים לחלק את הארץ ביניהם. סוון אירח משתה שלום, בו הוא תכנן לרצוח את יריביו. קנוט נהרג, אך ולדמר הצליח להימלט ליוטלנד יחד עם אבסלון. סוון הוציא עד מהרה פלישה והובס על ידי ולדמר בקרב הערבה האפורה. הוא נהרג במהלך הקרב, ככל הנראה על ידי קבוצת איכרים שחסמו את דרכו במנוסתו משדה הקרב. ולדמר שהיה ליחידי מבין שלושת היריבים ששרד, היה למלך היחיד של דנמרק. כך הסתיימו מלחמות הירושה שנמשכו 26 שנים.
ב-1158 נבחר אבסלון להיות הבישוף של רוסקילדה וב-1177 מונה לארכיבישוף של לונד. ביוזמתו הכריז ולדמר מלחמה על הונדים, שפלשו לחופי דנמרק. הם יישבו את פומרניה ואת האי ריגן שבים הבלטי. ב-1168 כבשו הדנים את בירתם של הוונדים, ארקונה, והונדים הסכימו להמיר את דתם לנצרות ולהיות נתונים למרות הדנים. השפעתם של הדנים חדרה לפומרניה.
ולדמר חיזק את גבולותיה של דנמרק: מדרום בנה חומה, וכן בנה כמה מבצרים לחופי הממלכה. אבסלון השתתף במאמץ זה ובנה את המבצר שממנו התפתחה קופנהגן.
ב-1170 הצליח ולדמר להכתיר את בנו קנוט השישי בן השבע למלך שותף וכך להבטיח מעבר חלק של המלוכה. תקופת מלכותו של ולדמר עמדה בסימן עליית כוחה של דנמרק שהגיעה לשיאה תחת מלכותו של בנו השני, ולדמר השני.
צאצאיו
עריכהולדמר נשא לאישה את סופיה ממינסק, אחותו למחצה של קנוט החמישי ובתה של ריצ'זה מפולין, אלמנתו של מלך שוודיה. הם הביאו לעולם את הצאצאים:
- סופיה – נישאה לזיגפריד השלישי, רוזן ויימר-ארלמונדה.
- קנוט השישי, מלך דנמרק.
- מריה – נזירה ברוסקילדה.
- מרגרטה – נזירה ברוסקילדה.
- ולדמר השני, מלך דנמרק.
- אינגבורג – נישאה לפיליפ השני, מלך צרפת.
- הלנה – נישאה לוילהלם, הלורד של לינבורג.
- ריצ'זה – נישאה לאריק העשירי, מלך שוודיה.
- מיחסיו עם פילגשו טובה נולד בנו הבלתי חוקי, כריסטופר, דוכס יוטלנד.
קישורים חיצוניים
עריכה- ולדמר הראשון, מלך דנמרק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- King Valdemar den Store (the Great), www.danmarkskonger.dk (אורכב 21.10.2015 בארכיון Wayback Machine)
- biography/Waldemar-I ולדמר הראשון, מלך דנמרק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)