ולרי חלילוב
ולרי מיכאילוביץ' חלילוב (ברוסית: Валерий Михайлович Халилов; 30 בינואר 1952 – 25 בדצמבר 2016) היה מנצח תזמורת צבאית ומלחין רוסי יליד אוזבקיסטן. חלילוב, שהיה לוטננט גנרל בצבא רוסיה, ניצח פעמים אחדות על התזמורת במצעד יום הניצחון המתקיים מדי שנה בכיכר האדומה במוסקבה.
 | |
| לידה |
30 בינואר 1952 תרמז, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
25 בדצמבר 2016 (בגיל 64) הים השחור, בולגריה |
| מקום קבורה |
Kirzhachsky District |
| מוקד פעילות |
ברית המועצות, רוסיה |
| מקום לימודים |
הקונסרבטוריון של מוסקבה |
| שפה מועדפת |
רוסית |
| כלי נגינה |
קלרינט |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ילדות, נעורים ולימודים עריכה
חלילוב נולד במשפחה שהתפרסמה במספר מנצחי התזמורות הצבאיות שהוציאה. הוא נולד בעיר תרמז שבאוזבקיסטן. בגיל ארבע החל לחבר מוזיקה משלו. כמי שיועד לקריירה של קצין צבא, החל את לימודיו בבית הספר למוזיקאים צבאיים במוסקבה בגיל 11 ומשנת 1970 עד 1975 למד ניצוח אצל פרופסור אליאבדין בקונסרבטוריון הממלכתי ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה.
קריירה עריכה
הצבתו הראשונה של חלילוב הייתה כמנצח בבית הספר הגבוה לרדיואלקטרוניקה ע"ש פושקין של ההגנה האווירית בפיקוד חיל האוויר הסובייטי, משם עבר בשנת 1981 להוראה בפקולטה לניצוח צבאי במוסקבה. כמנצח על התזמורת הצבאית של בית הספר הגבוה פושקין זכה במקום הראשון בתחרות תזמורות צבאיות של המחוז הצבאי לנינגרד בשנת 1980 ומשך את תשומת לבו של גנרל ניקולאי מיכאילוב, המנצח הראשי במחוז מוסקבה, שהביא אותו לתזמורת הצבאית של מחוז זה כמשנה למנצח בשנת 1984. בהמשך אותה שנה הועבר למשרד הראשי של שירות התזמורות הצבאיות של הכוחות המזוינים של ברית המועצות. במצעד יום המהפכה באותה שנה הופיע לראשונה בטלוויזיה הארצית, ושוב בשנה שלאחריה, במצעד יום הניצחון.
חלילוב המשיך את דרכו בתזמורת ועלה בדרגות עד להיותו, בשנת 2002, למנצח הראשי ולמנהל המוזיקלי הבכיר של שירות התזמורות הצבאיות של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית. בתפקידו זה הופיע לראשונה בטלוויזיה הארצית במצעד יום הניצחון של 2003. במאי 2015 התמנה חלילוב לחבר בוועד הנאמנים של האקדמיה לחגיגות תרבות.
בתפקידו זה, ארגן חלילוב הרבה אירועי תיאטרון חגיגיים במוסקבה, שאליהם הוזמנו תזמורות כלי נשיפה ממתכת מרוסיה לצד קבוצות רבות מארצות שונות. בין אירועים אלה היו פסטיבלי מוזיקה צבאית מרחבי העולם, "The Kremlin Zorya" ו-"Spasskaya Tower". הוא יצא למסע הופעות עם התזמורות הראשונות במעלה של צבא רוסיה לאוסטריה, שוודיה, ארצות הברית, גרמניה, הונגריה, קוריאה הצפונית, מונגוליה, פולין, פינלנד, צרפת, שווייץ ובלגיה.
נוסף לקריירת הניצוח שלו, היה חלילוב גם מלחין מוכשר, שכתב יצירות רבות לתזמורת כלי נשיפה ממתכת, בהם "אדג'ו" ו"אלגיה", שירי לכת כגון "קאדט", "נעורים", "רינדה" ו"אולאן", וכן רומנסות ושירים. בכמה משירי הלכת והשירים החדשים שחיבר השתמש במצעדי יום הניצחון שעליהם ניצח. במהלך הקריירה שלו זכה במספר רב של פרסים, בהם אות מסדר הכבוד, אות מסדר השירות למולדת בצבא ברית המועצות, דרגה 3; מדליה להצטיינות צבאית, דרגה 1; ותואר אמן העם של רוסיה.
חלילוב פרש משירות פעיל בניצוח ב-22 באוגוסט 2016 ובהופעתו האחרונה החשובה עם תזמורת המשמר ניצח על השיר המפורסם ממלחמת האזרחים ברוסיה, "צבא לבן ברון שחור" בכיכר האדומה במוסקבה. החליף אותו בתפקידו כמנצח הראשי של תזמורת המשמר המוסקבאית סא"ל טימופיי מאיאקין, זוכה פרס האמן המצטיין של רוסיה.
חלילוב נהרג בהתרסקות מטוס טופולב Tu-154 של משרד ההגנה הרוסי, שנפל אל הים השחור סמוך לסוצ'י ב-25 בדצמבר 2016. בעת מותו היה המנצח הראשי של אנסמבל אלכסנדרוב והיה אמור לנצח על מקהלת האנסמבל לפני הכוחות הרוסים המוצבים בסוריה, כחלק מחגיגות השנה החדשה.
ב-31 בדצמבר 2016 ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב חתם על צו לפיו בית הספר הצבאי למוזיקה במוסקבה יישא את שמו של חלילוב וייקרא בשם "בית הספר הצבאי למוזיקה במוסקבה על שם ולרי חלילוב" (Московское военно-музыкальное училище им. Валерия Халилова)[1].
קישורים חיצוניים עריכה
ולרי חלילוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ולרי חלילוב באתר http://echo.msk.ru/
- כתבה באתר http://sakhalinmedia.ru/
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ О присвоении имени генерал-лейтенанта В.М.Халилова Московскому военно-музыкальному училищу הצו הממשלתי להוספת שמו של חלילוב לשם בית הספר הצבאי המוסקבאי למוזיקה // מקור ב(ברוסית)