ולש קורגי (Welsh Corgi) הוא סוג של כלב רועים ולשי. המילים "קור" ו-"גי" משמען ככל הנראה "כלב גמדי" בוולשית עתיקה.

ולש קורגי
ארץ מוצא בריטניה
שימושים רעיית צאן, חיפוש סמים, שעשועים ולוויה
קבוצה כלבי רועים וצאן
תכונות
משקל

זכרים: ¼12 ק"ג

נקבות: ⅛11 ק"ג
גובה כתפיים 25-32 ס"מ
גובה 30 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
תוחלת חיים

קרדיגן ולש קורגי: 11.7 שנים

פמברוק ולש קורגי: 11.5 שנים
אופי נאמן, ערני, אינטליגנטי בעל מזג בטוח.
אילוף הסתגלות גבוהה
תיאור בעל פרווה קצרה או בינונית בצבעים שונים: שחור, לבן או חום.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אף כי הקורגים אינם מוזכרים במסמכים היסטוריים, סבורים כי הם שמשו רועי בקר באזור ויילס במשך מאות שנים. הם השתייכו לקבוצת כלבים הידועים כ"כלבי עקב" (Heeler) משום שהתרוצצו בזריזות בין עדרי הבקר, והיו נושכים את עקביהן של הבהמות שהתרחקו מהעדר. רגליהם הקצרות, גופם השרירי וזריזותם, אפשרו להם להימלט מפגיעות.

במאה ה-20 עלתה קרנו של קורגי כחיית שעשועים וככלב תצוגה, בעיקר בגלל חיבתם של בני משפחת המלוכה הבריטית לגזע. הגזעים עורבבו לפני בערך 200 שנה ועד שנת 1934 נחשבו לגזע יחיד, כאשר בשנה זו הגזעים הופרדו על ידי ההתאחדות הבריטית לכלבנות לשני סוגים: קרדיגן ופמברוק.

ולש קורגי קרדיגן

עריכה
 
כלב מגזע ולש קורגי קרדיגן

הוולש קורגי קרדיגן הוא הגזע הקדום מבין השניים, גזע זה היה בין הראשונים שהגיעו לאיים הבריטיים ממרכז אירופה. לקורגי מקורות משותפים עם גזע הבאסט האונד, ומאמינים שאת אבות הגזע הביאו שבטי נוודים קלטיים אשר הגיעו לאזור ויילס בשנת 1200 לפני הספירה. הקורגים נחשבו לכלבי רעייה כה מוצלחים ומוערכים, עד שחוק קלטי קדום אף אסר חבלה או גנבה שלהם והטיל עונשים כבדים על העבריינים.

מאפיינים חיצוניים

עריכה

לקרדיגן פרווה כפולה בעלת שכבה תחתונה רכה ושכבה עליונה סיבית וארוכה, הם באים בצבעים שונים כגון אדום, שחור, כחול בהיר או מנומר. הזכרים שוקלים 14-17 ק"ג והנקבות 11–14 ק"ג.

אופי

עריכה

הקורגי הוא כלב משפחה נמרץ, נאמן, עדין וחברותי לכן הוא מצוין עם ילדים, אך נוטה לנבוח בקול רם ובדרך כלל מאופק עם זרים עקב היותו ערני וחכם.

 
קרדיגן ולש קורגי (משמאל) ופמברוק ולש קורגי (מימין)

ולש קורגי פמברוק

עריכה

האבות הקדמונים הישירים של גזע הפמברוק הובאו מעבר לתעלה האנגלית על ידי אורגים פלמיים ששוכנעו על ידי מלך אנגליה הנרי הראשון, להגר לוויילס בשנת 1107 לספירה. הפמברוק פופולרי יותר מאשר גזע הקרדיגן, עובדה שניתן לייחס להיותו חביב על משפחת המלוכה: בשנת 1934 רכשה המלכה אליזבת את הקורגי פמברוק הראשון שלה ובמהלך השנים היו לה מעל ל-30 פמברוקים.

מאפיינים חיצוניים

עריכה

לפמברוקים זנב קצר מאוד, אוזניים מחודדות ופנים שועליים. הם קטנים יותר מהקרדיגנים, רגליהם ישרות ופרוותם העליונה רכה יותר. הם באים בצבעים שונים כגון: שחור, אדום, וחום בהיר. הזכרים שוקלים 12–14 ק"ג והנקבות 11–13 ק"ג בממוצע. גובהם זהה לקרדיגנים.

אופי

עריכה

כלב אדיב, אינטליגנטי, ממושמע, אוהב וערני ביותר. הקורגי נחשב לכלב בעל אופי רציני יותר מהאופי השובב של הקרדיגן.

קורגי הוא כלב חברותי וטוב למשפחות עם ילדים.

בריאות

עריכה

הקורגי נחשב לכלב בריא בעל תוחלת חיים הנעה בין 12–15 שנים בממוצע, עלול לסבול מבעיות במפרק הירך, בעיות ראייה ופרצות דיסק בגלל גבו הארוך.

תחרויות

עריכה

הקורגים מתחרים בתחרויות אג'יליטי (כלבנות), צייתנות, רעייה, גישוש ו-flyball.

פולקלור

עריכה

בפולקלור הוולשי הקורגי היה סוס הרכיבה המועדף על פיות יער לוחמות. אגדה אחרת מספרת שהקורגים היו מתנה של פיות היער לבני האדם והסימונים על הפרווה של הכלב נשארו שם בגלל האוכף והרתמות של הפיות.

על פי סיפור עם אנגלי, המלכה ויקטוריה טיילה בדרך כפרית יום אחד עד שמרכבתה עצרה כיוון שנתקלה בעץ שנפל על הדרך. בעת שתהתה איך תעבור, פיה הופיעה לפניה פתאם וכדי לעזור למלכה יצרה שני קורגים יש מאין, אחד היה הפמברוק והשני היה הקרדיגן, שני הקורגים הזיזו את גזע העץ כדי לפנות למלכה את הדרך.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ולש קורגי בוויקישיתוף