שנה

פרק הזמן בו כדור הארץ משלים הקפה סביב השמש

שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות. אופן החלוקה לשנים משתנה מלוח שנה אחד למשנהו, וגם לאורך האסטרונומי ישנן כמה הגדרות שונות. זמן ההקפה של כדור הארץ הוא בקירוב 365.25 יממות. פרק זמן מקורב זה נקרא שנה יוליאנית, והוא משמש כיחידת זמן באסטרונומיה.

מקובל לחלק את השנה לארבע עונות: קיץ, חורף, סתיו ואביב, ושנים עשר חודשים.

לוחות שנה

עריכה
  • בלוח היוליאני, שהיה נפוץ בעבר, אורך השנה הרגילה הוא 365 ימים, וכל ארבע שנים יש שנה מעוברת לה נוסף יום אחד. בסך הכול אורך השנה הממוצע הוא 365.25 ימים, שמתאים לזמן ההקפה המקורב של כדור הארץ. עם השנים צבר הלוח היוליאני שגיאה מצטברת שמגיעה כיום לכדי 13 יום מהלוח הגרגוריאני הנהוג כיום.
  • בלוח הגרגוריאני, שהוא הלוח הנפוץ ביותר, אורך השנה קרוב מאוד לאורך המדויק מבחינה אסטרונומית (הסטייה היא בת כ-26 שניות). לכדור הארץ לוקח 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-45 שניות להקיף את השמש. בלוח ישנם 365 ימים, ועל כן, כל ארבע שנים נוסף יום אחד ללוח השנה הגריגוריאני, והוא ה-29 בפברואר, כאשר כל 100 שנה לא מוסיפים יום, אולם כל 400 שנה מוסיפים יום על אף שמדובר במאה עגולה. לפי חשבון זה בלוח הגרגוריאני 365 ימים, 5 שעות, 49 דקות ו-12 שניות (365.2425 יום). החלוקה לחודשים בלוח זה נעשית באופן שרירותי.
  • הלוח העברי והלוח המוסלמי מבוססים על מחזורי מופע הירח, ולכן נקבע אורך השנה הרגילה כשנים עשר חודשי ירח, כך שהיא קצרה בכ-11 ימים מזמן ההקפה סביב השמש. בלוח העברי מוסיפים חודש (אדר א') כל שנתיים–שלוש (7 חודשים ב-19 שנה) כדי לסנכרן את הלוח עם עונות השנה. בלוח המוסלמי לא נוספים חודשים או ימים, כך שהשנה יותר קצרה והתאריכים לא מותאמים לעונות.
  • באופן ספציפי יותר, מחזור הירח עליו מבוסס החודש העברי הוא המחזור הסינודי, בן 29.53 הימים, ולא החודש הכוכבי, בן 27.32 הימים. (אם אורך החודש היה מחושב לפי חודש כוכבי, היה ניתן להתאים 13/14 חודשים בכל שנה). את המחזור הסינודי ניתן לראות בקלות בעין בלתי מזוינת וללא חישובים, ולכן התאים מחזור זה לאימות וחישוב גם לפני הזמן המודרני.
  • בלוח העברי אורך שנה ממוצע הוא: 365 יום 5 שעות 55 דקות וכ-25 שניות. זמן זה נקרא תקופת רב אדא והוא נקבע על פי המחזור של מטון.
  • בלוח המוסלמי אורך שנה הוא בערך 354 יום 8 שעות ו-48 דקות.
  • בזמן העתיק השתמשו בעולם בלוח שנה בן 360 ימים. לפי לוח זה, כל חודש מכיל 30 יום בדיוק. היו תרבויות שחילקו את השנה לשישה חדשים בנות שישים יום. לוח זה ממוצע בין הלוח השמשי לבין הלוח הירחי[1]. החוקר עמנואל וליקובסקי טען שהשינוי בחישובים התפתח בעקבות שינויים במהלך השמש בתקופה שבין 744 ל-687 לפנה"ס, בהתאם לסיפור התנ"כי, שבימי חזקיהו המלך השתנה מהלך השמש עשר מעלות[2]. הוא מצטט ממסורות של עמים רבים מכל רחבי העולם שמעידות על השינוי המתואר בתנ"ך. לדבריו, אחרי שינוי זה התפתחו לוחות שנים אחרים שיתאימו לשנה של 365.25 יממות. בפרס למשל המשיכו לספור על פי הלוח של 360 יממות, וכל שש שנים הוסיפו חודש. בארצות אחרות הוסיפו חמישה ימים בסוף כל שנה אחרי החודש האחרון. היו מקומות שהמשיכו להשתמש בלוח הישן במקביל לחדש. לטענתו, חשבון המעלות למדידת זוויות, שבו מעגל שלם מחולק ל-360 מעלות, נעשה בהתאם לשנה שהיו בה 360 ימים[3].
  • בקומראן השתמשו בלוח שנה של 364 ימים שהם בדיוק 52 שבועות.

תחילת השנה

עריכה

בלוחות שנה רבים תאריך תחילת השנה הוא בסמוך לאחת מנקודות השוויון או בסמוך לאחת מנקודות ההיפוך. כך תחילת השנה בלוחות היוליאני והגרגוריאני היא בתחילת החודש שבא לאחר נקודת ההיפוך החורפית בחצי הכדור הצפוני ותחילת השנה העברית חלה בראש חודש הסמוך לנקודת השוויון הסתווית (הלוח העברי הקדום החל דווקא בחודש ניסן, הסמוך לנקודת השוויון האביבית). לוח השנה של האינקה החל בסמוך לנקודת ההיפוך הקיצית של חצי הכדור הדרומי (דצמבר).

הגדרות שונות לאורך השנה האסטרונומי

עריכה

קיימות שיטות שונות להגדרת אורך השנה האסטרונומי:

  • שנה טרופית ממוצעת – (מיוונית: τρόπος – סיבוב, מחזור) היא פרק הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שהיא נצפית שוב באותה נקודה בדיוק. פרק הזמן הזה מקביל בקירוב לחילופי עונות השנה (באזורים הממוזגים של כדור הארץ). משכה המדויק של השנה הטרופית עומד כיום על 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-45 שניות.
  • שנת כוכבים או שנה סידרליתזמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש ביחס לכוכבים מרוחקים מאוד. משכה המדויק של שנה סידרלית כיום עומד על 365 ימים, 6 שעות, 9 דקות, 10 שניות, 2 מאיות השנייה, 2 מילישנייה ו-4 עשיריות המילישנייה (365.256366).
  • שנה אנומליסטית (Anomalistic Year) – פרק הזמן בין שני מעברים של כדור הארץ בפריהליון (הנקודה הקרובה ביותר לשמש). אורכה של השנה האנומליסטית הוא 365 ימים 6 שעות, 13 דקות ו-52.896 שניות (365.25964 ימים). שנה זו שונה במקצת מהשנה הסידרלית כתוצאה מהשפעתם הכבידתית של כוכבי הלכת במערכת השמש על מסלול כדור הארץ.
  • שנה דרקונית או שנת ליקויים (Draconic Year or Eclipse Year) – פרק הזמן בין שני מעברים עוקבים של הירח בנקודת החיתוך של מסלולו (מדרום לצפון) עם המילקה (קשר עולה). אורכה של השנה הדרקונית הוא 346 ימים 14 שעות 52 דקות ו-52.32 שניות (346.62005 ימים). שנה זו היא הרכבה של השנה הטרופית עם מחזור הפרצסיה של מסלול הירח (הפרצסיה של מסלול הירח היא תנועה חרוטית של האנך למישור ההקפה של הירח את כדור הארץ מסביב לאנך למישור ההקפה של הארץ את השמש, במחזור של 18.61 שנה – תופעה זו דומה בטיבה לתופעת הפרצסיה של ציר הסיבוב של הארץ והיא זו שמכתיבה את המחזור הראשי של הנוטציה). "שנה" זו מכתיבה את המחזוריות של ליקויי חמה וליקויי ירח וקשורה לשנה הדרקונית הגדולה – היא מחזור הסארוס.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שכן 365.242 (הלוח השמשי) + 354.367 (הלוח הירחי)=719.61 יממות, וכשמחלקים את זה לשתים נמצא הממוצע 359.8 יממות.
  2. ^ ראו: ישעיהו, ל"ח, ח'.
  3. ^ לפי פלוטרכוס ברומא חילקו את השנה לעשרה חדשים, יש מהחודשים שהיו ארוכים מ-35 ימים. וליקובסקי טוען שזה נהג בתקופה בין הרעש שבימי עזיהו עד לנסיגת השמש עשר מעלות בימי חזקיהו המלך, שאז מסלול השמש עדיין היה 360 ימים והחודש הירחי היה כ-36 ימים. לכן חלקו את השנה לעשרה חודשים בני 36 ימים כל אחד. נמצאו גם פפירוסים בבליים מאותה תקופה בתאריך ה-33 לחודש, אך לא ידוע כמה ימים היו בחודש בדיוק. הרומאים נהגו גם בחלוקת החודש לארבעה חלקים בני 8 ימים שנקראו "של תשעה ימים" (נונדינאה), בהתאם לחודשים של 36 ימים.