ון, קיסר סין

קיסר סין

וֶן גָאודְזוּ, קיסר סין (מנדרינית: 隋文帝;‏ סְוֶוי וֶן-דִי) בשמו הפרטי יָאנְג גְ'ייֵן (楊堅) היה קיסר סין הראשון משושלת סווי, אשר איחד את סין כולה לראשונה מאז נפילת שושלת ג'ין. ון שלט על האימפריה הסינית בין שנת 581 ועד למותו בשנת 604. לפי ספר סווי, ון האדיר את השפעת הקונפוציאניזם על הממשל והאדיר את השפעת הבודהיזם על החברה הכוללת. ון מוכר כאחד החשובים בקיסרי סין.

הקיסר ון
隋文帝
דיוקן רשמי מתקופת שלטונו המאוחרת
דיוקן רשמי מתקופת שלטונו המאוחרת
לידה 21 ביולי 541
צ'אנג-אן, השושלות הדרומיות והצפוניות
פטירה 13 באוגוסט 604 (בגיל 63)
באוג'י, שאאנשי, שושלת סווי
שם מלא יָאנְג גְ'ייֵן וֶן גָאודְזוּ
מדינה Flag of Sui Dynasty.png שושלת סווי
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת בודהיזם
בת זוג הקיסרית ון-שיאן
שושלת סווי
כינוי גָאודְזוּ
אב יאנג ג'ואו
אם לו קו-טאו
צאצאים Yang Yong
Yang Lihua
Princess Lanling
Princess Xiangguo
Princess Guangping
Yang Liang
Yang Jun
Yang Xiu
יאנג מסווי, קיסר סין
Princess Yifeng עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר סין
4 במרץ 58113 באוגוסט 604
(23 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שנותיו הראשונותעריכה

יאנג ג'יין נולד למשפחה אריסטוקרטית שכיהנה בתפקידי מפתח תחת ממשל השושלות הצפוניות והמרכזיות במהלך תקופת השושלות הדרומיות והצפוניות אשר במסגרתו הייתה סין מפורקת בין שושלות אשר נאבקו על מנדט השמיים והלגיטימציה לשליטה על כל האומה הסינית של בני ההאן.

אבותיו נישאו למשפחות אריסטוקרטיות שאינן סיניות, בייחוד מונגוליות מהצפון, ותרבותן של משפחות אלו הייתה מעורבת. עד שהגיע לגיל 13 יאנג גודל על ידי נזירה בודהיסטית. לאחר מכן למד זמן קצר בלימודי בית ספר לבני אריסטוקרטים; בלימודים אלו למד מעט אודות הממשל הקיסרי, על הקונפוציאניזם ומוסר, שכן צעירים ממעמדו הקדישו את עצמם בעיקר לרכיבה על סוס, לציד וללמוד תרגילים צבאיים.

בגיל 14 קיבל לראשונה מינוי צבאי במסגרתו החל לשרת כמפקד פרשים בשושלת ג'ואו הצפונית, אשר בנקודה זאת שלטו כמעט על כל צפון סין. יאנג ערך מבצעים צבאיים נגד פשיטות נוודים בצפון-מזרח ופיקד על שימור והחזקת הגבול הדרומי של ג'ואו הצפונית, במסעותיו הוכיח כי הוא בעל יכולת גבוהה וכחלק מתגמולו הותר לו להינשא לאחת מבנותיו לנסיך הכתר מג'ואו הצפונית.

עלייה לכוחעריכה

כאשר קיסר ג'ואו הצפונית חלה במפתיע ומת בגיל 35 ושפיותו של יורשו ניתנה לפקפוק, בחרו מנהיגים בחצר המלוכה ביאנג, אשתו וילדיהם לרשת את הכס. קיץ 580 היה מכריע על הירושה שכן נגד עלייתו של יאנג התרוממו מרידות רבות של נאמנים לשלטון ג'ואו הצפונית. עם מזל, אכזריות, כוח צבאי עליון וחילוקי דעות בקרב יריביו, יאנג גבר על המרידות וסבסד את שלטונו. הוא קיבל את התואר קיסר סין, בטקס רשמי ב-4 במרץ 581, ושושלת סווי נוסדה.

קיסר ון כפי שנודע בשמו המלכותי, הקיף את עצמו ביועצים רבי יכולת, בעיקר ממוצא מעורב ובעיקר מרקע דומה לזה שלו. מהלך מוקדם שלו היה בניית בירה חדשה באתר חדש דרום- מזרחית לבירה הקודמת צ'אנג-אן (כיום העיר שיאן); העיר החדשה נבנתה על גבי עיר עתיקה במהירות ובקנה מידה חסר תקדים בהיסטוריה הסינית. שושלת סווי החדשה החלה במהרה להשליט את השפעתה מעבר לשטחי ג'ואו ופעלה לאחד את כל סין תחת שלטונו של ון. הבירה החדשה שבנה ון נבנתה דרומה לצ'אנג-אן, בקירוב למרכז סין ונודעה כנאנג'ינג (הבירה הדרומית).

הקיסר עבר לבירתו הבנויה למחצה בשנת 583, והוא מיד הניע את מרכזי הממשל אליה. הריכוזיות הצריכה רפורמות דרסטיות ברמות רבות - למשל, את המשפחות השושלתיות באזור היה להחליף באריסטוקרטיה השלטת מצ'אנג-אן. ון תכנן את כיבוש דרום סין בזהירותו הרגילה ובתשומת לב לפרטים הקטנים. בהמשך שלטונו החל בפלישה עיקרית לדרום סין בת שנתיים אשר איחדה מזה 300 שנים את כל סין תחת הממשל הקיסרי של ון.

יחסי חוץעריכה

העמים הטורקיים אשר שלטו על כל הערבה האסייתית בתור הגקטורקים החלו במאבקים פנימיים בתקופת שלטונו המאוחרת של ון. האחרון השתמש במאבק פנימי זה בשביל לכבוש שטחים צפוניים במונגוליה החיצונית וטורקסטן, בכך מנע פשיטות של נוודים טורקים ומונגולים אל מרכזי האוכלוסין של צפון סין. ון ספג כישלון צבאי בניסיונו לספח את וייטנאם לתוך סין, לאורך כל שלטונו היו הוייטנאמים במרידות לא פוסקות והממשל הסיני לא הוסדר באזור כלל וכלל.

חיים אישייםעריכה

בשנת 601, כשהקיסר ון היה בן 60, היו לו יסודות מוצקים לממשל: האימפריה אוחדה וסודרה תחת ממשל יציב; החקלאים ייצרו תבואה מספקת, והפקידים - שנבחרו בקפידה, הסתובבו לעיתים קרובות ובבדיקות מתמידות - גבו מיסים, ראו שהבתים מלאים וביצעו פקודות קיסריות ברמה המקומית כמו גם מחוזית. עם הזמן נאנג'ינג גדלה וגדלה וארמונותיה ושווקיה הפכו מפוארים יותר ויותר.

עם זאת, עם כל הישגיו, קיסר ון היה די אומלל. הוא נודע ביחסים רעים עם בניו ועם אשתו המזדקנת ועם הזמן סבל מסיוטים בשנתו. ון לקראת סוף חייו נטש את הקונפוציאניזם לטובת הבודהיזם. ביום הולדתו בשנת 601, הוא החל בהאדרת דת הבודהיזם ברחבי האימפריה. מקדשים נבנו בערי מפתח; ואז הסדיר קשרים עם נזירים גדולים. ון חיקה במסגרת שלטונו הדתי את אשוקה הגדול, קיסר האימפריה המאורית מהמאה ה-3 לפנה"ס.

שלוש שנים אחר כך - בתום אחת תקופות השלטון הארוכות ביותר בהיסטוריה הסינית - ון חלה ומת. יש טענות שהוא נהרג על ידי בנו יאנג גואנג, שהחליף אותו בתור יאנג, קיסר סין, אך מותו של ון אופף מסתורין.

משפחהעריכה

  • הורים
    • יאנג-ג'ונג
    • יואן-מינג
  • נשים וילדים
    • הקיסרית ון-שיאן
      • הנסיכה לפינג
      • הנסיכה שיאנג
      • הנסיך יאנג יונג
      • יאנג, קיסר סין
      • הנסיכה גואן-פינג
      • הנסיך יאנג-ג'ון
      • ילדה חסרת שם
      • הנסיך יאנג-שיו
      • הנסיכה לאן-לינג
      • הנסיך יאנג ליאנג
    • פורן משבט יינג-צ'ואן
    • פורן משבט צ'אי

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ון, קיסר סין בוויקישיתוף