ועדת החקירה הבין-לאומית העצמאית של האו"ם על הפלישה הרוסית לאוקראינה

ועדת החקירה הבין-לאומית העצמאית על אוקראינה היא ועדת חקירה של האו"ם (אנ') שהוקמה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם ב-4 במרץ 2022 במטרה לחקור הפרות של זכויות האדם ושל המשפט ההומניטרי במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה.[1] ב-16 במרץ 2023 פרסמה הוועדה דוח בו נקבע שכוחות רוסיים פעלו במקרים רבים בניגוד לחוק הבינלאומי ושפעילות זו עולה בחלק גדול מהמקרים לכדי פשעי מלחמה. בין השאר, הדוח האשים את הכוחות הרוסים בתקיפה של אזרחים, תקיפת תשתיות אזרחיות ללא הבחנה, הריגה של בני אדם המוגנים על ידי אמנת ז'נבה, עינויים, אונס ופשעים אחרים בעלי אופי מיני, וגירוש לא חוקי של ילדים.[2]

הקמה עריכה

ב-3 במרץ 2022, מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם (UNHRC) החלה לדון בהשפעת הפלישה הרוסית לאוקראינה על זכויות האדם שם. ב-4 במרץ גינתה המועצה את ההפרות של זכויות האדם והחוק הבינלאומי שנגרמו מהפלישה הרוסית, קראה לרוסיה להפסיק את ההפרות שלה באוקראינה ולסגת לחלוטין משטח אוקראינה על מנת למנוע הפרות נוספות. כמו כן החליטה המועצה להקים ועדת חקירה בינלאומית עצמאית בנושא. ההחלטה התקבלה על ידי מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בתמיכת 32 מדינות, 13 נעדרו ו-2 (אריתריאה ורוסיה) התנגדו.[3]

הנציג הרוסי במועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, יבגני אוסטינוב (אנ'), טען כי וועדת החקירה היא "בזבוז משאבים שניתן להשתמש בהם כדי לעזור לאזרחים באוקראינה". ארגון "Human Rights Watch" הביע את תמיכתו בהקמת הוועדה.

הוועדה עריכה

ועדת החקירה הוקמה בראשות אריק מוס (אנ') מנורווגיה. היא כוללת את יסמינקה דז'ומהור מבוסניה והרצגובינה ופבלו דה גריף (אנ') מקולומביה.

מטרות הוועדה עריכה

ועדת החקירה תחקור את כל ההפרות וההפרות לכאורה של זכויות האדם והמשפט ההומניטרי בפלישה הרוסית לאוקראינה.

מסקנות עריכה

מסקנות ביניים עריכה

ב-18 באוקטובר 2022 הגישה הוועדה דוח שמסכם את השלב הראשון של החקירה. הדוח מתבסס על ראיות שאספה הוועדה ב-27 יישובים באזור קייב, צ'רניהיב, חרקוב וסומי. הוועדה אספה 191 עדויות והסתמכה גם על בחינה של המקומות שנפגעו, מקומות קבורה ומקומות שבהם נערכו עינויים והפרות אחרות של החוק.[4]

הוועדה מצאה ששני הצדדים ביצעו פשעי מלחמה, אך ציינה ש"כוחות הצבא הרוסי אחראים לרוב גדול של ההפרות [של החוק הבין-לאומי] שזוהו, כולל פשעי מלחמה". בין השאר, הוועדה מצאה שהותקפו אזורים מיושבים ללא הבחנה בין אזרחים ללוחמים ושהכוחות הרוסים התקיפו אזרחים שניסו לברוח. הוועדה מצאה גם ראיות להוצאות להורג ללא משפט, מעצרים לא חוקיים, עינויים, אלימות מינית ואונס באזורים שנכבשו על ידי הכוחות הרוסים. בחלק מהמקרים בני משפחה של הקורבנות נאלצו לחזות במתרחש.[5]

הוועדה מצאה שגם הכוחות האוקראינים הפרו את כללי המשפט ההומניטרי ופגעו בזכויות אדם, אם כי במידה פחותה מהכוחות הרוסים, וששתיים מההפרות שביצעו הכוחות האוקראינים עשויות להיחשב לפשעי מלחמה.[5]

מסקנות עריכה

ב-16 במרץ 2023 הגישה הוועדה דוח מסכם. הדוח קבע שהכוחות הרוסים שפעלו באוקראינה ביצעו במקרים רבים פעולות בניגוד לחוק הבינלאומי, תוך פגיעה בזכויות אדם, ושבמקרים רבים פעולות אלה מהוות פשעי מלחמה. הוועדה מצאה גם עדויות למספר מועט של עבירות על החוק הבינלאומי מצד כוחות אוקראינים, כולל שני מקרים שסביר כי הם מהווים פשעי מלחמה. הוועדה המליצה על חקירה של כל אחד מהמקרים ועל העמדתם לדין של האחראים.

הוועדה חקרה 25 מקרים של הפצצות על אזורים מאוכלסים באוקראינה. היא קבעה שלחלק גדול מהמקרים אחראים הכוחות הרוסים, ושחלקם מהווים שימוש לא מידתי בנשק ונעשו ללא התייחסות לנוכחותה של אוכלוסייה אזרחית גדולה המוגנת על ידי החוק הבינלאומי. כ-90.3 אחוז מהאזרחים שנהרגו בעת הלחימה בתקופה שנבדקה היו תוצאה של הפצצות אלה. ההפצצות פגעו באלפי בנייני מגורים אזרחיים, בכ-3,000 מוסדות חינוך וביותר מ-600 מוסדות המספקים שירותי רפואה.

הוועדה תיעדה מקרים רבים התקפת תשתיות אזרחיות, ביניהן תשתיות אנרגיה, החל מאוקטובר 2022.היא מצאה שזו הייתה התקפה לא מידתית, שיטתית ורחבת הקף. התקפות אלה מנעו מאזרחים רבים גישה לשירותים חיוניים, כגון חשמל, מים, סניטציה, חימום ואמצעי תקשורת.

הוועדה בחנה האם המתקפה הרוסית על מריופול מהווה פשע נגד האנושות, אך גישה מעטה לאזור לא אישרה לוועדה להגיע למסקנות סופיות. היא המליצה על חקירה נוספת של נושא זה.

הוועדה מצאה דפוס של פעולות מכוונות נגד פרטים, כולל הוצאות להורג ללא משפט, עינויים, כליאה, בידוד ואלימות מינית. הוועדה תיעדה 68 מקרים של הוצאה להורג. 65 מהקורבנות היו גברים בוגרים, שתיים היו נשים ואחד היה נער בן 14. בחצי ממקרים היו עדויות לכך שהמוצאים להורג היו עצורים בידי הכוחות הרוסיים לפני מותם ולעיתים קרובות כליאה ועינויים קדמו להוצאה להורג. הוועדה הסיקה שהכוחות הרוסיים ביצעו פשעי מלחמה שכללו פגיעה בזכות לחיים של אנשים שלא היו מעורבים בלחימה בעת הריגתם.

הוועדה תיעדה 18 מקרים של הרג אזרחים שהיו בתנועה. במקרים אלו נהרגו 14 גברים, 8 נשים וארבעה ילדים. 6 אזרחים אחרים נפצעו. חלק מהאזרחים שנהרגו היו במנוסה מאזורים בסיכון גבוה וחלקם נעו כחלק מפעולות אזרחיות שגרתיות.

הוועדה מצאה שהיה קיים דפוס נרחב של מעצרים וכליאה לא חוקית של אזרחים אוקראינים בשטחים בשליטה רוסית. גברים נשים וילדים הושמו יחד במתקני כליאה, חלקם מאולתרים, שבהם שרו תנאים קשים, כולל היעדר יכול לשמור על היגיינה, חוסר בפרטיות, היעדר אוורור ואור, מגבלות מזון ושתייה, והיעדר חימום בתנאי קיפאון. הוועדה ציינה שנשים וילדים פגיעים יותר בתנאים כאלה, ושכלואים נאלצו לפעמים לחלוק תאים עם גופות של כלואים אחרים שמתו. חלק מהכלואים עדיין נעדרים. בדוח נכתב שדפוס זה היה נרחב באזורים רבים, שתנאי המעצר היו "באופן כללי לא אנושיים" ושהכליאה בתנאים אלה מהווה פשע מלחמה.

הוועדה מצאה עדויות לדפוס של טרנספר וגירוש של גברים, נשים וילדים אוקראינים בתוך אוקראינה או משטח אוקראינה לשטח רוסיה. היא קבעה שעל פי החוק הבינלאומי פעולות אל. הם פשע מלחמה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה