ועדת הייקראפט
ועדת הייקראפט (באנגלית: Haycraft Commission of Inquiry) הייתה ועדת חקירה שהוקמה ביוזמת הבריטים ב-1921, בעקבות מאורעות תרפ"א, ומטרתה לחקור את הסיבות שהובילו למאורעות. בראש הוועדה עמד השופט סר תומאס הייקראפט, שעמד בראש בית המשפט העליון של ארץ ישראל שתוארו Chief Justice (במינוח העברי של אותם ימים "זקן השופטים").
מסקנות
עריכהבתום שמיעת העדויות של כל הצדדים פורסמו מסקנות הוועדה. הוועדה טענה כי ההתפרצות האלימה נגרמה מחשש אמיתי בקרב הערבים לפגיעה בפרנסתם וב"אופי הערבי" של ארץ ישראל, במיוחד לנוכח עליית היהודים וה"השתלטות" על האדמות. הוועדה ציינה כי הערבים חששו גם מהשפעתם של צעירים קומוניסטיים. המסקנות העיקריות היו שהאלימות הערבית תימשך כל עוד הבריטים ימשיכו לעודד עלייה יהודית ויישוב יהודי באמצעות אישורי עלייה. מסקנות אלו חיזקו את הקיצוניים הערבים, ובמקביל פורסמו מאמרים בעיתונות הערבית נגד העלייה היהודית, במיוחד הקומוניסטית, שמסכנים את האינטרסים הבריטיים באזור. הדו"ח גם מתח ביקורת על מנהיגי "ועד הצירים" שנתנו פרשנות קיצונית לכתב המנדט, בניגוד לפרשנות הממשלה הבריטית. בסיום הדו"ח נאמר כי יש להסביר למהגרים, כולל היהודים, על הצורך בעמדה מתונה כלפי הערבים, ואילו נכבדי הערבים צריכים להבהיר את הצורך להפסיק את מעשי הרצח, שוד, כפייה וביזה. מסקנות הוועדה הובילו לפרסום הספר הלבן הראשון, ושם הציע הרברט סמואל להקים "מועצה מחוקקת" שבה ישבו יהודים, ערבים ובריטים. היהודים הסכימו אולם הרעיון נדחה על ידי הערבים.
אוסף ועדת החקירה לעניין מאורעות תרפ"א שמור במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים[1].
קישורים חיצוניים
עריכה- כתב המינוי של הוועדה – המצב ביפו – ועדת חקירה, הארץ, 9 במאי 1921.
הערות שוליים
עריכה