ועדת חקירה

ועדה המוקמת כדי לבחון אירועים חריגים

ועדת חקירה היא ועדה המוקמת כדי לבחון אירועים חריגים. במדינת ישראל ישנם חוקים המורים את נוהלי הקמת ועדות חקירה ציבוריות.

רקע היסטורי

עריכה

התפתחות מוסד החקירה החלה בבריטניה בסוף המאה ה-17. ישנן עדויות לכך שוועדה מיוחדת בפרלמנט הבריטי ערכה חקירה לאחר שמועות על בזבוז כספי ציבור בצי הבריטי. כמו כן, במאה ה-19 נערכו חקירות בנושאים הקשורים למלחמה עם צרפת ולמלחמת קרים. בשנת 1888 ניסו הבריטים לקיים חקירה שלא באמצעות ועדה פרלמנטרית, וזאת על ידי חוק שיצר ועדת חקירה מיוחדת, המורכבת ממשפטנים ובעלת סמכויות לזמן עדים שיופיעו בפניה ויציגו לפניה מסמכים. הציבור הבריטי הביע אמון רב בוועדה זו שלא הייתה פרלמנטרית, ובכך הביא למעשה לחקיקת חוק ועדות החקירה 1921 (Tribunals of Inquiry Act). החוק אפשר לממשלה הבריטית להקים ועדות חקירה במטרה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית דחופה באישור שני בתי הנבחרים.[1]

חודשיים לפני שחוקק בבריטניה חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה בארץ ישראל המנדטורית פקודת ועדות החקירה.[2] ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונוהלי העבודה של הנמלים. הנציב העליון היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968.[1]

סוגי ועדות חקירה ציבוריות בישראל

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ועדת חקירה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 זאב סגל, ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, מעמדה הקונסטיטוציוני ומתחם הלגיטימיות לפעולתה, מחקרי משפט ג, 1984, עמ' 199-246.
  2. ^ פקודת ועדות החקירה, ‏גיליון 35 של העִתון הרִשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), מיום 15 בינואר 1921, באתר "נבו"