ועידת התביעות

ועידת התביעות
	סמליל ועידת התביעות
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1951–הווה (כ־73 שנים)
	www.claimscon.org

ועידת התביעות, או בשמה הרשמי הוועידה על תביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה, היא מלכ"ר יהודי אמריקאי, המכנס נציגים מארגונים יהודיים ברחבי העולם, ואשר תפקידו לפעול באמצעות משא ומתן לקבלת פיצויים מממשלת גרמניה, לפעול להשבת רכוש לניצולי השואה וליורשים של קורבנות השואה, ולסייע לניצולי השואה.

הקמת הארגון

ועידת התביעות מייצגת 23 ארגונים יהודיים לאומיים ובינלאומיים. אלו נציגים מאותם ארגונים שכינס נחום גולדמן, היו"ר המשותף של הסוכנות היהודית ונשיא הקונגרס היהודי העולמי בניו יורק ב-1951 על מנת לדון בתביעות יהודיות חומריות כנגד גרמניה. לכל ארגון שני נציגים בוועידה ללא תלות בגודלו.

תביעת ממשלת גרמניה

ועידת התביעות הייתה שותפה במשא ומתן על הסכם השילומים, ובמסגרת ההסכם נקבע כי ממשלת גרמניה תעביר לוועידת התביעות סך של 450 מיליון מרקים גרמני לשם מתן סיוע, שיקום ויישוב מחדש של קורבנות רדיפות הנאצים, בהתאם לדחיפות צורכיהם, כפי שייקבע על ידי הוועידה. כמו כן נחתמו הסכמים עם מדינת ישראל.

בכפוף להסכמים, המשיכה ועידת התביעות לשאת ולתת עם ממשלת גרמניה להשגת תיקונים של ההתחייבויות החוקיות השונות שנכללו בהסכם, ופיקחה על יישום חוקי הפיצויים והשבת הרכוש השונים.

ממשלות גרמניה שילמו עד היום יותר מ-100 מיליון דולר ליישוב תביעות על סמך החוק שוועידת התביעות נשאה ונתנה לגביו.

פעולות סיוע

ועידת התביעות סייעה לניצולים נזקקים על ידי מגוון רחב של שירותים סוציאליים ובשיקום הקהילות היהודיות באירופה. בתפקודה כגוף א-פוליטי, היא לקחה על עצמה 500 פרויקטים ב-29 מדינות, במטרה לחזק את הקהילות ולשמור על אחדותן ועצמאותן. בנוסף לכך, למרות כל המכשולים הפוליטיים הרבים, הקצתה ועידת התביעות כספים לשם סיוע לניצולי שואה שחיו מאחורי מסך הברזל, אשר לא היו יכולים לפנות לשם קבלת תשלומי פיצויים אינדיבידואליים.

ביקורות ואזכורים תקשורתיים

בפברואר 2010 נחשף כי אירעה גנבה של כספים, אשר יועדו על ידי ממשלת גרמניה לניצולי שואה. ועידת התביעות, ציינה בתחילה כי הסכום שנגנב היה 350 אלף דולרים, בנובמבר 2010, דווח כי סכום הגנבה הוא 42 מיליון דולר^[1], ולאחר מכן, ב-2015, דווח על סכום של גבוה בהרבה מ-57 מיליון דולר^[2].

במסגרת הסרט התיעודי מוסר השילומים: סוף המסע, הוצגה הוועדה באור שלילי. בהמשך עקב תביעת דיבה על סך 4 מיליון ש"ח^[3], נחתמה פשרה בין יוצריו לאנשי הוועידה על סך 150 אלף ש"ח^[4].