ורנגים
וַרַנגים (בנורדית עתיקה: Væringjar; ברוסית: Варяги, "וַרְיַאגִי") הוא השם שבו כונו הוויקינגים השוודים על ידי הסלאבים והיוונים הביזנטיים. הוורנגים היו לוחמים וסוחרים ממזרח סקנדינביה שחצו את הים הבלטי והפליגו במעלה נהרות מזרח אירופה לסחור עם האימפריה הביזנטית ועם מזרח אירופה כאשר במקביל בני מערב ארצם פשטו על מערב אירופה, מרכז אירופה, ארצות הים התיכון וצפון אמריקה והנורמנים שפלשו לנורמנדיה בצרפת ולאי הבריטי שהיה תחת שליטה אנגלו-סקסונית לפני כן.
.jpg)
| ערך ללא מקורות | |
מקור השם ורנגים הוא ככל הנראה מ-"Várar" אשר בנורדית עתיקה משמעותו המושבעים, במובן של אנשים שנשבעו לחלק ביניהם את השלל או אנשים שנשבעו לשירות צבאי מסוים. אפשרות נוספת היא המילה "Vara" שפירושה סחורות, והיא מתארת את תפקידם כסוחרים.
הוורנגים נחתו על החופים המזרחיים של הים הבלטי ובמהלך המאה התשיעית לספירה חדרו באמצעות סירות המיועדות למים רדודים לעומק מזרח אירופה תוך שימוש בנהרותיה הגדולים, נהר הנייבה, נהר הוולגה, נהר הדון, נהר הדווינה ונהר וולחוב. בגיחות אלו הרחיקו הוורנגים עד קונסטנטינופול, הים הכספי ואף עד בגדאד שהייתה בירת הח'ליפות העבסית.
הוורנגים הקימו את קו המסחר שבין קייב לקונסטנטינופול וביססו מערכת ענפה של מאחזים ומוצבי מסחר.
לפי המסורת, שבטים סלאביים ושבטים פיניים, אשר כבר העלו מיסים לוורנגים, התמרדו וסירבו לשלם מיסים, אך לאחר פריצת סכסוכים בינם לבין עצמם הזמינו את הוורנגים להשכין שלום ביניהם. כתוצאה מכך מנהיג הוורנגים, רוריק, עם שני אחיו טרובר וסיניוס הגיעו לאזור. כיום ישנם המטילים ספק באמיתות מסורת זאת.
ידוע כי הוורנגים כבשו את נובגורוד ואת קייב שעל נהר הדניפר ובכך הקימו את היסודות לנסיכות רוס של קייב (מהמאה התשיעית ועד המאה השלוש-עשרה), מדינה שכללה כמעט את כל אוקראינה בלארוס ורוסיה האירופית של היום ואשר שפתה הרשמית הייתה הסלבונית העתיקה.
הוורנגים כונו גם רוס (Rhos/Rus), שם שניתן מאוחר יותר לארץ רוסיה כולה על שמם. ככל הנראה מקורו מ-Ruotsi, השם הפיני לשוודיה אשר נובע מהמילה Róðsmenn שפירושה "אנשי חתירה", על שם המקום Roslagen היכן שנפגשו הפינים והשוודים לראשונה. ישנן תאוריות נוספות למקור המילה, כמו השורש ההודו-אירופי לצבע אדום במשמעות של שיער אדום. עד היום שיער בלונדיני-כהה נקרא בפי הסלאבים המזרחיים בשם שיער רוסי (Rusi volas).
ב-862 קבע המנהיג הוורנגי רוּריק את מקום מושבו בנובגורוד אך יורשו אולג העביר ב-882 את עיר הבירה דרומה לקייב. אולג איחד את הסלאבים המזרחיים ושחרר אותם משלטון הכוזרים, עם טורקי מהקווקז אותו ריסק סופית סביאטוסלאב, נכדו של אולג, שהמשיך במגמת הרחבת גבולות המדינה. אולג התעמת עם האימפריה הביזנטית, אך חתם אתה בשנת 911 לספירה על הסכם סחר כצד שווה בהסכם.
ולדימיר הראשון, יורשו של סביאטוסלאב, אימץ את הנצרות המזרחית מהאימפריה הביזנטית יחד עם האלפבית הקירילי ומאפיינים תרבותיים נוספים, לאחר שהתחתן עם אחות הקיסר הביזנטי.
ולדימיר הקים גם את המשמר הוורנגי של קונסטנטינופול ב-988, משמר שהתקיים עד נפילת האימפריה הביזנטית ב-1453. במאה האחת-עשרה המאוחרת הכיל משמר זה לא רק סקנדינביים אלא גם שכירי חרב אנגלים ונורמנים. היה זה משמר שהפך למקצועי ואליטיסטי שהקבלה אליו לא הייתה חופשית.
יארוסלאב הראשון ("החכם"), ממשיכו של ולדימיר הראשון, המשיך את מגמת הרחבת הגבולות שהחלה עוד בימי אולג והשיא את אחותו ושלוש בנותיו למלכי נורווגיה, צרפת, פולין והונגריה. תקופתו נחשבת כשיא ההתפתחות הפוליטית והתרבותית בנסיכות קייב הרוסית, בזמנו גובש קוד החוקים הראשון של הסלאבים המזרחיים – רוסקאיה פרבדה.
הוורנגים נטמעו בסופו של דבר בסלאבים, קיבלו את מנהגיהם וסלאבים רבים הפכו חברים באליטה השלטונית. נסיכות קייב-רוס רוסקה סופית עם פלישת המונגולים לאירופה בשנים 1237–1240.
