אלפבית קירילי

מערכת כתיבה המשמשת מספר שפות סלאביות ושאינן סלאביות
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אלפבית קירילי
Cyrillic letter Yat.svg
האלפבית הקירילי
А Б В Г Д Е Ж З
И Й К Л М Н О П
Р С Т У Ф Х Ц Ч
Ш Щ Ъ Ы Ь Э Ю Я
אותיות סלאביות נוספות
А́ А̀ А̄ Ӓ Ґ Ђ Ѓ Е́
Ѐ Е̄ Ё Є З́ Ѕ І Ї
И́ Ѝ Ӣ Ј Љ Њ О́ О̀
Ō С́ Ћ Ќ У́ Ӯ Ў Џ
אותיות שאינן סלאביות
Ӑ А̊ А̃ Ӓ̄ Ӕ Ә Ә́ Ә̃
Ӛ В̌ Ғ Г̑ Г̣ Г̌ Ҕ Ӻ
Ғ̌ Ӷ Д̣ Д̆ Ӗ Е̃ Ё̄ Є̈
Ӂ Җ Ӝ Ҙ Ӟ З̌ З̱ З̣
Ԑ Ԑ̈ Ӡ И̃ Ҋ Ӥ Қ Ӄ
Ҡ Ҟ Ҝ К̣ Ԛ Ӆ Ԯ Ԓ
Ӎ Ӊ Ң Ԩ Ӈ Ҥ О̆ О̂
О̃ Ӧ Ӧ̄ Ө Ө̄ Ө́ Ө̆ Ӫ
Ҩ Ԥ Р̌ Ҏ Ҫ С̣ С̱ Т̌
Т̣ Ҭ У̃ Ӱ Ӱ́ Ӳ Ү Ү́
Ұ Х̣ Х̱ Х̮ Х̑ Ҳ Ӽ Ӿ
Һ Һ̈ Ԧ Ҵ Ҷ Ӵ Ӌ Ҹ
Ҽ Ҿ Ы̆ Ы̄ Ӹ Ҍ Э̆ Э̄
Э̇ Ӭ Ӭ́ Ӭ̄ Ю̆ Ю̈ Ю̈́ Ю̄
Я̆ Я̄ Я̈ Ԝ Ӏ
אותיות ארכאיות
Ҁ Ѻ Ѹ
Ѡ Ѽ Ѿ Ѣ
Ѥ Ѧ Ѫ
Ѩ Ѭ Ѯ Ѱ Ѳ Ѵ Ѷ
Ԙ
Ԁ Ԕ Ԗ Ԡ
Ԣ Ҧ
Ԃ Ԅ Ԉ Ԋ Ԍ Ԏ
Ԇ Ԟ Ԫ Ԭ
Г̧ Г̄

האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה. כללי השימוש באותיות הגדולות והקטנות זהים לכללים אלו באנגלית. האלפבית הקירילי אומץ לכתיבה בכ-50 שפות, רובן בתחומי רוסיה, מרכז אסיה, ומזרח אירופה.

אלפבית זה נוצר במקור לכתיבת השפה הסלאבית הכנסייתית העתיקה בכתבי דת, ואומץ במהרה על ידי מספר שפות סלאביות אחרות. באימפריה הרוסית ובברית המועצות, שפות ילידיות ולא-סלאביות רבות נכתבות בו, בהן צ'וקצ'ית(אנ'), קזחית, אוזבקית, טורקמנית, טג'יקית ומונגולית באסיה, אזרית, מולדובנית, קרלית, ואבחזית במזרח אירופה.

עם זאת, אחרי נפילת המשטר הסובייטי, רוב השפות הללו עברו לשימוש באלפבית הלטיני, ואילו במונגוליה, אחרי ניסיונות רפורמה שלא היו פופולריים, נשאר האלפבית הקירילי הכתב הרשמי במדינה. כיום משתמשות באלפבית זה שפות הודו-אירופיות: שפות סלאביות, איראניות, ורומאניות, ובנוסף, גם שפות אורליות, טורקיות, מונגוליות וקווקזיות.

מקור האלפבית הקיריליעריכה

 
כתב קירילי עתיק

מקובל להניח כי האלפבית הקירילי הומצא במהלך המאה ה-10 עבור השפה הסלובנית העתיקה ונקרא על שמו של המיסיונר הביזנטי הקדוש קירילוס. הוא מתבסס בחלקו על האלפבית היווני. ההיסטוריון שלמה אברהם רוזאניס ציין שהאחים קירילוס ומתודיוס שאלו אותיות מהכתב העברי כשפיתחו את הכתב הקירילי, כגון האותיות ש (Ш בכתב קירילי) ו -צ (Ц בכתב קירילי).[1]

האלפבית הקירילי עוצב לצורתו המודרנית בשנת 1708 ברוסיה, בזמן שלטונו של פיוטר הגדול.

האלפבית הקירילי הרוסיעריכה

אות שם האות אות יוונית מקבילה אות לטינית מקבילה
А а אַא Α α אלפא A a
Б б בֵּה Β β בטא B b
В в בֵה V v
Г г גֵּה Γ γ גמא G g
Д д דֵּה Δ δ דלתא D d
Е е יֵה
Ё ё יוֹ
Ж ж זֵ׳ה Ζ ζ זטא Z z
З з זֵה
И и אִי Ι ι יוטא ו-Η η אטא I i
Й й אִי קְרַאטְקוֹיֵה J j
К к קַא Κ κ קפא K k
Л л אֵל Λ λ למדא L l
М м אֵם Μ μ מו M m
Н н אֵן Ν ν נו N n
О о אוֹ Ο ο אומיקרון O o
П п פֵּה Π π פאי P p
Р р אֵר Ρ ρ רו R r
С с אֵס Σ σ ς סיגמא S s
Т т טֶה Τ τ טאו T t
У у אוּ Υ υ איפסילון U u
Ф ф אֵף Φ φ פי F f
Х х כַא Χ χ כי Η (קרוב)
Ц ц צֵה
Ч ч צֵ׳ה
Ш ш שַא
Щ щ שְצַ׳א
Ъ ъ טְבְיוֹרְדִּי זְנַאק
Ы ы יֵרִיי
Ь ь מְיַאכְקִי זְנַאק
Э э אֵה Ε ε אפסילון E e
Ю ю יוּ
Я я יַא

אותיות ותווים הנוספים על האלפבית הקירילי הבסיסיעריכה

А́ - משמשת ברוסית, בטג'יקית, בבלארוסית ובבולגרית.
А̀ - משמשת ברוסית, בבולגרית ובסרבית.
А̄ - משמשת באלאוטית, באבנקית, בצ’צ’נית, בבולגרית ובסרבית.
Ӓ - משמשת בגגאוזית ובסרבית.
Ґ - משמשת באוקראינית וברוסינית.
Ђ - משמשת בסרבית, במונטנגרית ובסרבו-קרואטית.
Ѓ - משמשת במקדונית.
Е́ - משמשת ברוסית, בבלארוסית, באוקראינית וברוסינית.
Ѐ - משמשת במקדונית.
Е̄ - משמשת באלאוטית, באבנקית, בצ’צ’נית, בבולגרית ובסרבית.
Ё - משמשת ברוסית ובבלארוסית.
Є - משמשת באוקראינית וברוסינית.
З́ - משמשת במונטנגרית.
Ѕ - משמשת במקדונית.
І - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת בבלארוסית, בקזחית, ברוסינית ובאוקראינית.
Ї - משמשת באוקראינית וברוסינית.
И́ - משמשת ברוסית ובמקדונית.
Ѝ - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת באוקראינית.
Ӣ - משמשת בטג'יקית, באלאוטית, בבולגרית ובסרבית.
Ј - משמשת בסרבית, במקדונית ובמונטנגרית.
Љ - משמשת בסרבית, בבוסנית, במונטנגרית ובמקדונית.
Њ - משמשת בסרבית, בבוסנית, במונטנגרית ובמקדונית.
О́ - משמשת ברוסית, בבלארוסית, באוקראינית וברוסינית.
О̀ - משמשת בבולגרית.
Ō - משמשת באבנקית ובצ'צ'נית.
С́ - משמשת במונטנגרית.
Ћ - משמשת בסרבית.
Ќ - משמשת במקדונית.
У́ - משמשת ברוסית, בבלארוסית, באוקראינית וברוסינית.
Ӯ - משמשת בטג'יקית, בקרלית, באלאוטית וברוסינית.
Ў - משמשת בבלארוסית, באלאוטית, בדונגאן, בניבחית, באוסטית ובאוזבקית.
Џ - משמשת במקדונית, בבוסנית, במונטנגרית ובסרבית.

אותיות שנשמטו ברפורמה של 1917–1918עריכה

איז'יצה, ижица, הוחלפה על ידי Ии. לרוב נטען שזה קרה ברפורמות של 1917–1918, אבל מסמכים לא מזכירים זאת, וכנראה האות פשוט יצאה מהשימוש בהדרגה:  

פִֿיטה, Фита, הוחלפה על ידי Фф ברפורמות של 1917–1918:  

יאט Ять, הוחלפה על ידי Ее ברפורמות של 1917–1918:  

אותיות ארכאיותעריכה

האות פְּסִי:  

האות קְסִי:  

האות קופא:  

האות אוק (צירוף האותיות OУ שהוחלף מאוחר יותר על ידי У בלבד):  

צירוף של I ו-E:  

יאס פשוטה:  

יאס מורכבת:  

צירוף של יאס קטנה ו-I:  

יאס מורכבת בצירוף I:  

השפות הנכתבות באלפבית הקיריליעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלפבית קירילי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קשלס חיים, דורות הראשונים, בתוך אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 30.