ז'אן ת'ארו
ז'אן ת'ארו (בצרפתית: Jean Tharaud; 9 במאי 1877 – 8 באפריל 1952) היה סופר ועיתונאי צרפתי שנודע בשל הספרים שכתב יחד עם אחיו, ז'רום, ובשל דעותיו הלאומניות והאנטישמיות.
 | |
| לידה |
9 במאי 1877 Saint-Junien, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
8 באפריל 1952 (בגיל 74) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Charles Tharaud |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Cemetery of Saint-Louis, Versailles |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
ת'ארו נולד במחוז אוט-ויין שבצרפת, שלוש שנים לאחר אחיו ז'רום. השניים גדלו באַנגוּלֵם, ולקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-19. לאחר שנחשפו על ידי שארל פגי במקביל למשפט דרייפוס, הפכו השניים למזכיריו ולבני חסותו של הסופר מוריס בארס.
בשנת 1906 זכו בפרס גונקור על ספרם "דינגלי, הסופר המהולל" (Dingley, l'illustre écrivain), וזכו לפרסום רב. ההצלחות המסחריות הגדולות שהושגו בצרפת, הובילו לתרגום ספריהם לשפות זרות ברחבי אירופה ובארצות הברית. בשנת 1919 זכו השניים בפרס הספרות הגדול של האקדמיה הצרפתית. השניים עבדו יחד כמעט 50 שנים, וכתבו בצוותא עשרות ספרים.
לאחר מלחמת העולם הראשונה החל לכתוב מאמרים בעיתון לה פיגארו, בו חשף את קיומם של מחנות ריכוז בצרפת עבור צוענים.
האחים טיילו במדינות רבות, בהן ארץ ישראל, סוריה העות'מאנית, איראן, מרוקו, רומניה, גרמניה, איטליה, אתיופיה והודו-סין.
ת'ארו נבחר לחבר האקדמיה הצרפתית ב-1946, בעוד שאחיו, ז'רום, נבחר לכך עוד קודם לכן, ב-1938.
אנטישמיות עריכה
בהתאם לערכי התקופה בצרפת, ספריהם של האחים מלאים בלאומיות, גזענות ואנטישמיות. הם היו תלמידיו של מוריס בארס, שהדהד אנטישמיות נלהבת והיה מראשי התומכים במשפט דרייפוס. בספריהם הם כותבים מתארים את היהודים כ"בעלי ידיים עצבניות ארוכות... כל אחת מהאצבעות הארוכות והרזות האלה, המסתיימות בציפורניים שחורות... צללו בקדחתנות לזקנים, כדי לחפש כינה או רעיון". העיתונאי רנה יוהנה כתב על ספרם ש"זה הרומן האנטישמי הנורא ביותר שאני מכיר". באחד מספריהם הם תיארו את המלאח במרקש כ"אחד המקומות הנוראים ביותר בעולם".
קישורים חיצוניים עריכה
- biography/Tharaud-brothers ז'אן ת'ארו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)