שארל פגי
שארל פגי (בצרפתית: Charles Péguy; 7 בינואר 1873 – 5 בספטמבר 1914), משורר ומסאי צרפתי.
 | |
| לידה |
7 בינואר 1873 אורליאן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
5 בספטמבר 1914 (בגיל 41) Le Plessis-l'Évêque, צרפת |
| שם לידה |
Charles-Pierre Péguy |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Grande Tombe de Villeroy (Chauconin-Neufmontiers) |
| השכלה |
|
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
| בן או בת זוג |
Charlotte Péguy |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
.png) |
|
www | |
  | |
קורות חייו עריכה
שארל פגי נולד למשפחת פועלים בעיר אורליאן שבצרפת. אמו עסקה בהתקנת מושבי קש לכיסאות ואביו, שהיה נגר, מת כתוצאה מסרטן הקיבה כאשר שארל היה בן מספר חודשים בלבד, והוא גדל אצל אמו ואצל סבתו. ב-1885 נכנס לבית ספר תיכון באורליאן וקיבל מלגה שאפשרה לו להמשיך בלימודיו. הוא השתתף בלימודי הדת הקתולית שאורגנו על ידי הקתדרלה של אורליאן.
אחרי שקיבל תעודת בגרות ב-1891, שירת בחיל הרגלים הצרפתי עד 1893. ב-1894 התקבל לאקול נורמל סופרייר בפריז, שם היה תלמידם של רומן רולן ושל אנרי ברגסון. הוא נתפס לסוציאליזם וב-1897 פרסם את מאמרו הראשון בכתב עת סוציאליסטי. ב-1898 ייסד ספרייה בקרבת הסורבון בפריז, שהפכה למקום מפגש של אלה שדרשו את זיכויו בדין של אלפרד דרייפוס.
ב-1900, משלא הצליח לקבל הסמכה כפרופסור לפילוסופיה, וספרייתו עמדה בפני סגירה, נפרד מחבריו הסוציאליסטים ובהם לאון בלום, וייסד כתב עת בשם "מחברות החמישה עשר" כדי לפרסם את יצירותיו ואת אלה של מחברים חדשים. רומן רולן, זוליין בנדה, ז'ורז' סורל, דניאל הלוי ואנדרה סוארה היו בין התורמים לכתב עת זה, שהתקיים עד מותו של שארל פגי ב-1914.
הוא היה מתומכיו של המנהיג הסוציאליסטי ז'אן ז'ורס עד 1907, כאשר חזר בתשובה לאמונה הקתולית, והחל להאשים את ז'אן ז'ורס בבגידה בצרפת ובסוציאליזם. ב-1908 כתב לידידו ז'וזף לוט: "מצאתי את האמונה... אני קתולי." ב-16 בינואר 1910 פרסם את המחזה "מסתורי הצדקה של ז'אן ד'ארק", שבו ביטא את חזרתו בתשובה. למרות זאת, לא היה רצוי בחוגי הכנסייה הקתולית בגלל שהעז לתקוף את סמכותה. ב-1912 וב-1913 עלה לרגל לקתדרלת שארטר, אך מעולם לא עבר קונפירמציה.
הוא התנתק מן השמאל הפוליטי, תקף את הסוציאליזם על עמדותיו נגד הדת ובזכות הפציפיזם והצטרף אל המחנה הלאומי שהשתוקק לצאת למלחמה נגד גרמניה כדי להשיב לצרפת את הטריטוריה שאיבדה במלחמת צרפת–פרוסיה.
יצירתו של שארל פגי עוסקת בערכיו היסודיים של האדם כמו אלה של העבודה האדמה והמשפחה. אלה הם ערכים המועדפים על הפטריוטים. מחזהו "שער הכניסה המסתורי של המידה הטובה השנייה" (1912), שנכתב בסגנון פואמה, הודפס יותר מ-60 פעם, והיה אהוב ביותר על הגנרל שארל דה גול.
במסה "הכסף" (1913) שארל פגי מותח ביקורת על המודרניזם ועל הקִדמה, בהצביעו על אפסיותו של האדם המתיימר לרשת את אלוהים, ועל השפל המוסרי שאין בכוחו של האדם המודרני להימלט ממנו. בכתב העת "מחברות החמישה עשר" כתב: "האדם המודרני נמצא במצב של מבוכה מבחינה מצפונית. לצערנו עלינו לומר כי העולם המודרני נמצא בכל רע."
כאשר שירת כקצין מילואים בספטמבר 1914, ערב הקרב הראשון על המארן, שארל פגי נהרג מכדור שנורה בראשו, בעת שהפציר בחייליו לא לאפשר לגרמנים להשתלט על אף שעל של אדמת צרפת.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שארל פגי
- שארל פגי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- שארל פגי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי שארל פגי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
