ז'ורז' מוריס ז'אן בלנשאר

ז'ורז' בלנשאר (בצרפתית: Georges Blanchard;‏ 187723 בנובמבר 1954) היה גנרל צרפתי, אשר שירת בצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה בחזית המערבית, ובמלחמת העולם השנייה היה מפקד הארמייה הראשונה, אשר התקדמה לתוך בלגיה במהלך הקרב של בלגיה.

ז'ורז' מוריס ז'אן בלנשאר
Georges Maurice Jean Blanchard
אין תמונה חופשית
לידה 9 בדצמבר 1877
אורליאן, הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפתצרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בנובמבר 1954 (בגיל 76)
ניי-סיר-סן, הרפובליקה הצרפתית הרביעית צרפתצרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אקול פוליטקניק עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הצרפתיהצבא הצרפתי צבא צרפת
צרפת החופשיתצרפת החופשית  צרפת החופשית
שנות הפעילות 18971940 (כ־43 שנים)
דרגה ז'נרל ד'ארמה
תפקידים בשירות
מפקד הארמייה הראשונה
פעולות ומבצעים
עיטורים
צלב גדול של לגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קריירה מוקדמתעריכה

בלנשאר נולד באורליאן בשנת 1877, למשפחה שהוציאה מקרבה סופרים ואמנים. באוגוסט 1897 התגייס בלנשאר, ובשנת 1899 נכנס לאקדמיה הצבאית לארטילריה ולהנדסה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, הוא פיקד על רגימנט הארטילריה ה-56, והשתתף עמו בקרבות. במרץ 1915 הוא מונה לקצין מטה בקורפוס ה-16, וביולי אותה שנה הוא מונה לקצין מטה בארמייה הרביעית. במרץ 1918 הוא נפגע בהתקפת גז, ובמאי 1918 הוא מונה לקצין מטה במפקדתו של ז'וזף ז'ופר, שם שירת עד סוף המלחמה.

בין שתי מלחמות העולםעריכה

בין השנים 19271930 שימש בלנשאר כראש מטה הצבא הצרפתי על הריין, ובין השנים 1930–1932 היה ראש המטה של גנרל אדולף גיומא. בשנת 1932 הוא הועלה לדרגת גנרל, ומונה למפקד הארטילריה של המחוז הצבאי השני. בין השנים 19351938 הוא פיקד על המחוז הצבאי השביעי, ובין השנים 1938–1939 הוא היה חבר מועצת המלחמה העליונה של צרפת.[1]

מלחמת העולם השנייהעריכה

בלנשאר מונה למפקד הארמייה הראשונה ב-2 בספטמבר 1939, שהגנה על צרפת במקום בו חדל קו מאז'ינו מדרום לגבול הבלגי. על פי תוכנית המבצע הצרפתית היה על הארמייה של בלנשאר להיכנס אל בלגיה ולתפוס עמדות באזור שנקרא "פער ז'אמבלו" סמוך לעיר נאמור. עם הפלישה הגרמנית אכן חדרה הארמייה הראשונה ותפסה את העמדות שיועדו לה, ולחמה שם בקרבות קשים להדיפת השריון הנאצי, אך התמוטטות הקו הצרפתי, והמבקע הגרמני בסדאן אל תעלת למאנש איימו לכתר את הארמייה שנאלצה לסגת מעמדותיה. ב-19 במאי 1940, תשעה ימים לאחר תחילת הפלישה הגרמנית, נפצע מפקד קבוצת הארמיות גסטון ביוט בתאונת דרכים, ומת כעבור יומיים. בלאנשאר תפס את מקומו, אך לא הצליח למנוע את כיתור קבוצת הארמיות והשמדתה. חלק מקבוצת הארמיות, כוח המשלוח הבריטי בראשות לורד גורט וכן מספר רב של חיילים צרפתים הצליחו לחצות את התעלה לבריטניה דרך דנקרק במבצע דינמו. בתחילת יוני 1940 הוענק לו עיטור הצלב הגדול של לגיון הכבוד על ידי ראש הממשלה הצרפתי פול ריינו על פי המלצתו של המפקד העליון של צבא צרפת הגנרל מקסים וייגאן, בזכות פעולותיו על יד דנקרק.[2] לפני כניעת צרפת הוא עוד הספיק לשמש לתקופה קצרה כמפקד המחוזות הצבאיים ה-9 וה-12.

ב-23 בנובמבר 1954 הוא מת בביתו בניי-סיר-סן.[3]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Ammentorp, Steen. "Blanchard, Georges-Maurice-Jean, General". generals.dk. בדיקה אחרונה ב-21 באוגוסט 2012. 
  2. ^ "2 Generals of France Honored". Gettysburg Times. 3 ביוני 1940. 
  3. ^ "Georges Blanchard". Toledo Blade. 24 בנובמבר 1954.