הרב זאב זליג גצל (18 באוגוסט 1946 – 11 בינואר 2022) היה משגיח ומנהל רוחני של ישיבת איתרי[1] ור"מ בישיבת מאורות התורה טלז-סטון, מראשוני תנועת התשובה בישראל, מחבר ספר "אשירה"[2].

זאב גצל
לידה 18 באוגוסט 1946
פטירה 11 בינואר 2022 (בגיל 75)
ט' בשבט ה'תשפ"ב
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
תקופת הפעילות ? – 11 בינואר 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב שמואל אויערבך
חיבוריו אשירה
בת זוג חיה רחל גולובנציץ

ביוגרפיה עריכה

נולד ברוסיה לרבי אליעזר ולשושנה גצל. שמו המקורי היה זליג אבל בילדותו נוסף לו השם זאב ומאז היה זה שמו העיקרי.

בשנת תש"ט לאחר עלייתם לארץ ישראל, שוכנו בשיכון עולים באזור פרדסיה ולאחר מכן עבר להתגורר עם הוריו בשיכון ה' בבני ברק. הוא למד אצל הרב יהודה קולדצקי בישיבת היישוב החדש בתל אביב, ולאחר מכן בישיבת פוניבז' בבני ברק. במהלך לימודיו התקרב לראשי הישיבה: הרב שמואל רוזובסקי, הרב אלעזר מנחם שך ולמשגיח הרב יחזקאל לווינשטיין.

בשנת תש"ל נישא לחיה רחל גולובנציץ, בתו של הרב יהושע גולובנציץ שהיה רב קהילת "אגודת אחים אנשי אמריקה" בשכונת אחווה וממונה מטעם המועצות הדתיות על המקוואות והעירובין בארץ. לאחר נישואיו, למד בכולל של הרב בצלאל ז'ולטי בראשות הרב שילה רפאל ובשנת תשל"ב התמנה לתפקיד ר"מ בישיבת איתרי לצעירים, שם נקשר מאד לרב שמואל אויערבך.

במשך השנים, כיהן כר"מ בישיבת מאורות התורה בטלז סטון, והיה מראשוני תנועת התשובה בארץ[דרוש מקור]. הוא כתב מאמרים בכתב העט "מחשבת" ובספרי "אל המקורות", והיה מוסר הרצאות בארגוני התשובה "אל המקורות", "ערכים" ו"אפיקים" - במסגרת זו היה מוסר הרצאות בכל רחבי הארץ בענייני אמונה, יהדות, אהבת הבורא, ואהבת ישראל.

הרב זאב זליג גצל, מסר שיעור בתלמוד ירושלמי במשך למעלה משלושים שנה בבית הכנסת "ישורון" שבירושלים[3]. בשנת תשנ"ח התמנה על ידי הרב אליפנט ובהמלצת רבו הרב שמואל אויערבך, לשמש כמנהל רוחני ומשגיח בישיבה הגבוהה איתרי, שם שימש כמשגיח. הוא מסר שיחות קבועות מדי יום שני בפניו תלמידיו[4].

בשנת תשס"ג, חלה במחלת פרקינסון[5] ותנועותיו נעשו מוגבלות, כשנחלש כח הדיבור התאמץ וכתב את תמצית מאמריו בספרו ’אשירה'. מצבו ידע עליות ומורדות, אך הוא המשיך למסור שיחות בישיבה על אף הקשיים הפיזיים וקשיי הדיבור עד ליומו האחרון. הוא נפטר ב-11 בינואר 2022, ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

ספרו וכתביו עריכה

  • "אשירה" - על תורה, מועדים, ומצוות הלב, תשע"א[6]
  • המרגל ששכח את תפקידו
  • שירת באר הנצח, אל המקורות – ד עמוד מספר 4, אוצר החכמה

משפחתו עריכה

  • בנו הרב אליעזר - מנהל לשכת רב העיר אלעד, וספרא דדיינא בבית הדין של הרב קרליץ ב-ב"ב, ובבית הדין של רב העיר אלעד[7]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה