זאהיה זיואני
זאהיה זיואני (בצרפתית: Zahia Ziouani; נולדה ב-27 ביוני 1978) היא מנצחת צרפתייה, אחותה התאומה של הצ'לנית פטומה זיואני.
 | |
| לידה |
27 ביוני 1978 (בת 46) פריז, צרפת  |
|---|---|
| מדינה |
אלג'יריה, צרפת |
| השכלה |
אוניברסיטת פריז-סורבון |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכהזיואני נולדה בפריז להורים אלגיריים.[1] ב-1981 עברה משפחתה לפאנטין, שם היא עדיין מתגוררת. בגיל 8 ניהלה את מקהלת בית ספרה וקיבלה שיעורי גיטרה בקונסרבטוריון. בגיל 12 למדה ננגינה בוויולה והצטרפה לתזמורת התלמידים, ומאז שאפה להיות מנצחת מקצועית.[2]
לאחר קבלת תואר ראשון בניתוח מוזיקלי, תזמור ומוזיקולוגיה מאוניברסיטת סורבון בפריז, המשיכה את לימודיה וקיבלה מספר תעודות בקונסרבטוריון במקצועות הביצוע (ויולה, גיטרה קלאסית, מוזיקה קאמרית).
זיואני למדה ניצוח אצל מאסטרו סרגיו צליבידאקה בסקולה קנטורום (Schola Cantorum)[1]. בשנת 1998 הקימה את התזמורת הסימפונית "דיברטימנטו" ובה 70 נגנים ומורים לכלי נגינה מאיל-דה-פראנס. היא המנצחת והמנהלת המוזיקלית של התזמורת. בשנת 2007 הוכתרה כמנצחת אורחת ראשונה של התזמורת הלאומית של אלגיריה במסגרת האירוע "אלגיר, בירת התרבות הערבית" »[3]. היא גם מנצחת שותפה של ההרכב האינסטרומנטלי Densités 93.
זיואני מופיעה בקונצרטים רבים לצד סולנים ידועים (רפאל פידו, זאן-מארק פיליפס-וורגבדיאן, טדי פאפאברמי, חאבייר פיליפס, דבורה נמטנו, סופי קוך, פרוציו פורלנטו, פטריק מסינה, מישל מוראגה, מישל מוראגוס ועוד, במקומות יוקרתיים כמו אולם הקונצרטים של Cité de la Musique, Salle Pleyel, אולימפיה, בזיליקת סן-דני, התיאטרון הלאומי של אלגיריה, Palais Stéphanie Cannes ואחרים.
בין רגעי השיא שסימנו את פעילותה האמנותית מ-2010 עד 2013, זיואני ניצחה על התזמורת הלאומית של פיי דה לה לואר, הפילהרמונית הלאומית של בוסניה והרצגובינה, התזמורת הלאומית של קאן, התזמורת הפילהרמונית הצעירה של הקהילה הערבית, התזמורת הסימפונית של קהיר, התזמורת הסימפונית התוניסאית ועוד תזמורות בארצות שונות, בעיקר בפולין, אלגיריה ומקסיקו.
בשנת 2013 הוזמנה להוביל את התזמורת הסימפונית דיברטימנטו להופעה בתיאטרון הגדול דה פרובנס ובאתרים רבים באזור פרובנס-אלפ-קוט דאזור כחלק מהאירוע הבינלאומי של מרסיי-פרובנס בירת התרבות של אירופה 2013.
זיואני רגישה מאוד לבעיות של נגישות לתרבות לכל הקהלים, מתמסרת לפעולות ולפרויקטים שמטרתם להעלות את המודעות הציבורית לקידום המוזיקה הסימפונית והלירית. היא עומדת בקשר עם הכיוון האמנותי והחינוכי של פרויקט DEMOS (מערכת חינוך מוזיקלית עם ייעוד חברתי).
היא מופיעה בפסטיבלים רבים ברוסיה, ספרד, גרמניה, צכיה, פולין, בלגיה ואלגיריה. היא ניהלה את בית הספר למוזיקה ולריקוד סטאן סיין-סן-דני.
ביולי 2010 מונתה זיואני לחברה במועצת ההכוונה של המוזיאון לתולדות ההגירה[4].
מסע חייה הובא למסך בשנת 2022 בסרט "המנצחת" (Divertimento) בבימויה של מרי-קסטל מנטיון-שעער (Marie-Castille Mention-Schaar), כשהשחקנית אוליה אאמֵמְרָה (Oulaya Amamra)מגלמת אותה[5].
פרסים ואותות כבוד
עריכהפרסומים
עריכה- Zahia Ziouani (2010). La Chef d’orchestre (בצרפתית). Paris: re. p. 211. ISBN 978-2-84337-567-5..
- Zahia Ziouani (2015). D’une rive à l’autre (בצרפתית). Paris: Édition Art, Aux reflets du temps. p. 194. ISBN 978-2916237329.
קישורים חיצוניים
עריכה
זאהיה זיואני, בביצוע Réaliser son rêve, devenir chef dorchestre. Lhistoire de Zahia Ziouani., fr, סרטון באתר יוטיוב.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 זאהיה זיואני, בביצוע Zahia Ziouani : évocation de Sergiu Celibidache, fr, סרטון באתר יוטיוב
- ^ Amélie Perrier. "Zahia Ziouani".
- ^ "Zahia Ziaouni". www.orchestre-divertimento.com. נבדק ב-13 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Arrêté du 12 juillet 2010 portant portant nomination au conseil dorientation de lÉtablissement public de la porte Dorée - Cité nationale de lhistoire de limmigration". le site de Légifrance. נבדק ב-6 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה). - ^ Virginie Ballet. "Zahia Ziouani, baguette hors tradition". liberation.fr. נבדק ב-23 בינואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Qui sont les femmes dinfluence françaises 2014 ?". lefigaro.fr.
- ^ Ben Crissa Bamogo. "France : l'Afrique brille aux Trophées de la réussite au féminin". afrik.com. נבדק ב-16 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה)