מוזיקולוגיה
מוזיקולוגיה היא התחום האקדמי העוסק במוזיקה. זהו נושא רחב הנוגע בפנים רבות של המוזיקה כגון נגינה, הלחנה, היסטוריה של המוזיקה וכיוצא בזאת. המוזיקולוגיה כוללת גם למידה ספציפית של ז'אנרים (למשל מוזיקה אימפרסיוניסטית), היסטוריה של התיווי המוזיקלי, התפתחות כלי הנגינה וכדומה. התחום האקדמי העוסק במוזיקה שאינה מערבית נקרא אתנומוזיקולוגיה.
נושאים במוזיקולוגיה
עריכהבישראל
עריכהבטרם הקמת מדינת ישראל ובשנותיה הראשונות פעלו בישראל מוזיקולוגים שעסקו באיסוף, שימור, מחקר והוראה, אולם לא היו מסגרות למוזיקולוגיה[1]. אחד מראשוני העוסקים בתחום היה אברהם צבי אידלסון שעסק באיסוף לחנים של עדות המזרח[2]. בשנת 1935 עלה רוברט לכמן לישראל והקים ליד האוניברסיטה העברית בירושלים ארכיון למוזיקה מזרחית. עבודתו נפסקה עם פטירתו בשנת 1939 וחודשה בשנת 1944 על ידי רפאל פטאי שפתח את המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה[3]. בשנת 1947 עבר ניהול המכון לאחריותה של אסתר גרזון-קיוי עד שנסגר בשנת 1952 ובמקומו הוקם "המכון למוזיקולוגיה יהודית" שבשנות ה-50 היה מסונף לפקולטה למדעי המזרח באוניברסיטה העברית ועסק בהקלטה ופענוח של מוזיקה יהודית מזרחית[4].
בשנת 1953 הקימה הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב חוג למוזיקולוגיה בראשות ד"ר הרצל שמואלי[5]. בשנת 1958 הוקם לצד היכל שלמה מכון למוזיקה דתית בו פעל מאיר שמעון גשורי[2].
בקיץ 1963 הוקם קרן על שם ארתור רובינשטיין לצורך הקמת קתדרה למוזיקה באוניברסיטה העברית[6]. במרץ 1964 החליט חבר הנאמנים על הקמת מחלקה למוזיקולוגיה[7] ובמאי 1964, באירוע חגיגי בהשתתפות ארתור רובינשטיין, נחנכה המחלקה[8]. החוג למוזיקולוגיה פתח את שעריו לתלמידים בסוף 1965[9].
בשנת 1959, עת הוחלט על שילוב הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב באוניברסיטת תל אביב דווח גם על כוונה להקים באוניברסיטה מחלקה למוזיקולוגיה[10]. לאחר עיכובים[11][12], המחלקה נפתחה בסוף 1966[13].
בשנת 1967 הוקם האיגוד הישראלי למוסיקולוגיה. בסוף שנת 1969 הוקם חוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת בר-אילן[14].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- דון הרן, מוזיקולוגיה: תחומים ומגמות, ירושלים: מוסד ביאליק, 1974.
- נפתלי וגנר, מוזיקה אז ועכשיו, תל אביב: מפה, 2004.
- אבנר בהט, מוזיקה יהודית: שער לאוצרותיה ויוצריה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2011.
- אוליבר סאקס, מוזיקופיליה: סיפורים על מוזיקה והמוח (תרגום: נעמי כרמל), תל אביב: מחברות לספרות, 2009.
- דליה כהן, אקוסטיקה ומוזיקה, ירושלים: אקדמון, תשמ"ג.
- דליה כהן, מזרח ומערב במוזיקה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2006.
- דליה כהן, שמע וידע של המרכיבים המוזיקליים, ירושלים: אקדמון, 1975.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית
- מוזיקולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מוזיקולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ האיגוד הישראלי למוסיקולוגיה, על המשמר, 17 במאי 1972
- ^ 1 2 ר. קשאני, להצלת הפולקלור המוסיקלי של העדות, במערכה, 8 בנובמבר 1963
- ^ המכון לפולקלור יהודי ירושלים פתח את פעולתו המדעית באסיפת־יסוד, העולם, 30 בנובמבר 1944
- ^ צבי סנונית, לחקר המוסיקה של עדות המזרח, למרחב, 3 בפברואר 1956
- ^ מחלקה מיוחדת למוסיקולוגיה, דבר, 23 בספטמבר 1953
- ^ קתידרה למוסיקה תוקם באוניברסיטה בירושלים, הארץ, 13 ביוני 1963
- ^ ננעל המושב ה־26 של חבר נאמני האוניברסיטה העברית, חרות, 20 במרץ 1964
- ^ הוכרז על הקמת המחלקה למוסיקולוגיה באוניברסיטה, הארץ, 22 במאי 1964
שלמה גינוסר, המחלקה למוסיקה באוניברסיטה, דבר, 25 במאי 1964 - ^ חוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, הארץ, 12 באוקטובר 1965
- ^ האקדמיה למוסיקה משתלבת באוניברסיטה, חרות, 26 בנובמבר 1959
- ^ האקדמיה למוסיקה תוקם בקרית האוניברסיטה בת"א, דבר, 18 ביולי 1963
- ^ העיריה מעכבת תוספת בניין לשלוחת האוניברסיטה בת״א, הארץ, 19 באוקטובר 1964
- ^ מיכל זמורה, הפרופ' אריך וורנר, הארץ, 12 באוקטובר 1966
28 אלף תלמידים באוניברסיטות, הארץ, 16 באוקטובר 1966 - ^ 700 סטודנטים מחו"ל לומדים חשנה בבר־אילן, למרחב, 12 באוקטובר 1969
