זואופרקסיסקופ
זוּאוֹפְּרָקְסִיסְקוֹפּ (Zoopraxiscope) הוא מתקן מוקדם להצגת תמונות נעות. המכשיר פותח על ידי חלוץ הצילום אדוארד מויברידג' בשנת 1879, וניתן לראות בו את מקרן הסרטים הראשון. הזואופרקסיסקופ הורכב בבסיסו ממכשירים קיימים - סוגים של "צעצועים פילוסופיים" שהיו נפוצים מאז המחצית הראשונה של המאה ה-19 - בעיקרם הפנקיסטוסקופ ופנס קסם.[1] פנס הקסם שולב עם מנגנון של שני דיסקים שנעו בכיוונים מנוגדים. דיסק אחד שקוף, עליו צוירו, ואחר-כך הודבקו, רצף תצלומי התנועה, ודיסק שני ממתכת, שחורץ בחריצים ששימשו לסירוגין כתריס שמעלים דימוי אחד וחושף את הבא אחריו.[2] תנועת הדיסק המהירה יצרה אשליה נראית של תנועה, שהתבססה על חוסר יכולתה של העין האנושית לקלוט את הרגע המפריד את מקטעי התנועה המהירה של אובייקט, במידה שמקטעים אלו עוברים לפני העין במהירות העולה על 1/16 של השנייה. למכשיר שבנה קרא אדוארד מויברידג' תחילה זואוגירוסקופ (Zoogyroscope), אך מאוחר יותר שינה את השם לזואופרקסיסקופ. הזואופרקסיסקופ הקרין את דימויי שלבי התנועה רציפה בהקרנה שהגיע לגודל מלא של המצולמים. רצף הדימויים הסטטיים שלבי התנועה צוירו תחילה על גבי הדיסק כצלליות. סדרה מאוחרת יותר, שנוצרה בין השנים 1892-1894, השתמשה באיורי המתאר שהודפסו על גבי הדיסק באמצעות תהליכי צילום, ונצבעו ביד לאחר מכן. כמה מהדימויים המונפשים הללו מורכבים מאוד, ומראים מגוון שילובים של תנועות חייתיות ואנושיות.
מכשירו של מייברידג' היה, ככל הנראה, מקור השראה עבור תומאס אלווה אדיסון וויליאם קנדי דיקסון בפיתוח מכשיר הקינטוסקופ שלהם. דימויים מכל שבעים ואחד דיסקי הזואופרקסיסקופים ששרדו שועתקו לאחרונה בספר: (Eadweard Muybridge: The Kingston Museum Bequest (The Projection Box, 2004.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ניתן למנות ב"צעצועים הפילוסופיים" שהיוו את הרקע להמצאתו של מייברידג' את הפנקיסטוסקופ, ת'ומטרופ, זואטרופ, פרקסינוסקופ, קינמטוסקופ, פסמטרופ, ועוד
- ^ Anita Ventura Mozley, "Introduction to the Dover Edition", in: Muybridge's Complete Human and Animal Locomotion, New York: Dover Pub. Inc., 1979, pxviii-xxii