זוזנה גינצ'נקה
זוזאנה גינצ'נקה (בפולנית: Zuzanna Ginczanka) הוא שם העט של שרה פולינה גינצבורג (בפולנית: Sara Polina Gincburg) (22 במרץ 1917 – ינואר 1945) הייתה משוררת יהודייה-פולנייה, שנאסרה ונרצחה בקרקוב במהלך השואה.
 | |
| לידה |
21 במרץ 1917 קייב, פלך קייב, ממשלת המעבר הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 26 בערך) קרקוב, גנרלגוברנמן, German-occupied Poland |
| שם לידה |
Сусана Полина Гинзбург |
| מדינה |
גרמניה |
| שם עט |
Sana Ginsburg |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ורשה |
| שפות היצירה |
פולנית, רוסית |
| בן או בת זוג |
Michał Weinzieher (1940–?) |
| האתר הרשמי | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
זוזאנה גינצ'נקה נולדה בשם שרה פולינה גינצבורג במרץ 1917 בקייב, למשפחה יהודית מתבוללת. אביה, סימון, היה עורך דין, ואמה, צציליה (לבית זנדברג), הייתה עקרת בית. לאחר מהפכת אוקטובר נמלטה משפחתה לרובנו שבמזרח פולין, שרוב תושביה היו יהודים. שנים אחדות אחר כך עזב אביה את המשפחה ועבר לברלין ומשם לאמריקה, ואמה עברה לספרד עם בעלה החדש. גינצ'נקה נותרה ברובנו עם סבתה, קלרה זנדברג, שהייתה בעלת בית מרקחת בעיירה.
למדה בבית ספר תיכון בשפה הפולנית, ובגיל 14 פרסמה את שירה הראשון, בעיתון בית הספר. באותה תקופה התחילה להתכתב עם המשורר יוליאן טובים. באוגוסט 1933 פורסם שיר פרי עטה בעיתון הנפוץ Ilustrowany Kuryer Codzienny (אנ'). בספטמבר 1935, עם סיום לימודיה בתיכון, עברה לוורשה, שם השתלבה באליטה התרבותית. בשנת 1936 יצא לאור ספר שיריה, "קנטאורים" (בפולנית: O centaurach), ובעקבות זאת תוארה כ"יוליאן טובים בחצאית". בנוסף כתבה תסכיתים אחדים לרדיו הפולני.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה שהתה בבית סבתה ברובנו, שעברה לשליטת ברית המועצות. משם נמלטה ללבוב, שם המשיכה בכתיבתה. ב–1940 נישאה להיסטוריון האמנות הפולני־יהודי מיכל ויינציהר. האמן הפולני יאנוש ווז'ניאקובסקי סיפק לה ולבעלה מסמכים מזויפים, כדי שיוכלו להימלט. ב-1942 סוכנת הבית שבו התגוררה הלשינה עליה לנאצים. בעקבות זאת כתבה את שירה הנודע ביותר, "Non Omnis Moriar" (לא אמות כל כולי). בעלה נמלט לקרקוב, וכעבור חודשים אחדים נמלטה גם היא לשם. ושם נעצרה על ידי הגסטפו בסוף 1944, והוצאה להורג בינואר 1945.
סוכנת הבית שהלשינה על גינצ'נקה הועמדה לדין לאחר המלחמה, באשמת שיתוף פעולה עם הנאצים, ונדונה לארבע שנות מאסר. שירה של גינצ'נקה, שפורסם ב–1946 בידי המשורר הפולני יוליאן פשיבוש (אנ'), היה אחת הראיות שהוצגו במשפט.
בשנת 2021 יצא לאור בהוצאת אבן חושן ספר שיריה "קנטאורים", בתרגומו של צביקה שטרנפלד ובעריכת תדאוש וולנסקי.
קישורים חיצוניים עריכה
- רחל דרוק, השיר שהכריע במשפט – סיפורה של סוזנה גינצ'נקה, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי", 27 באוקטובר 2016
טדאוש וולנסקי, "זוּזנה גינצָ'נקה": כוכב ציון בשמי פולין, באתר הארץ, 29 בינואר 2017- עופר אדרת, "אני מכריזה על תשוקה וחוכמה": המשוררת שנרצחה בשואה זוכה סוף סוף להכרה, באתר הארץ, 19 במאי 2021
- מי־טל נדלר, "אני עוקפת את צליפתו הרשלנית של המבול: על שירתה של זוזנה גינצ'נקה", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 14 באפריל 2022
- גינצ’נקה – ספר חדש בתרגום לעברית, באתר המכון הפולני, 9 במרץ 2021
