זכות ההתחקות

זכות ההתחקות היא זכותו של קטין לדעת מה מוצאו – מי אביו ואמו, להתחקות אחר הוריו ולגלות את ייחוסו המשפחתי.

עיגון הזכות: זכות זו הוכרה כזכות יסוד כנגזרת של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על ידי השופט שמגר בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני:

"לקטין גם כן הזכות לכבוד האדם… בין היתר רשאי הוא לשם שמירת כבודו האישי והאנושי ולשם הבטחת זכויותיו על פי הדין האישי ועל פי דיני הקניין שלא לרצות להיחשב לבן בלי אב ידוע, אלא לדרוש לדעת מיהו אביו".. בנוסף, זכות זו הוכרה כזכות יסוד בסעיף 7 לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד .

השיקולים להכרה בזכות

שיקולים פסיכולוגיים

1.בפס"ד אלמונית נ' פלוני נאמר כי זכות ההתחקות מעניקה לקטין חיים עם וודאות וחוסכת ממנו נזק נפשי, בנוסף מובא בפס"ד כתביה של פורטין^{[דרושה הבהרה]} בהם היא מביאה מחקרים שמוכיחים את החשיבות הפסיכולוגית שיש למידע בדבר השורשים הגנטיים .

2. בפס"ד סושרד נ' כ"ץ מדובר על ההיבטים הפסיכולוגיים בזכות ההתחקות נאמר שם כך: ”חשיבות שבחשיפת השורשים, קביעת הזהות העצמית, הזכות להציג בציבור את זהות האב והייחוס המשפחתי, הדימוי העצמי ושאר השלכות, ואפילו מידע על מחלות גנטיות ותורשתיות אשר בכולן אינטרס לגיטימי בתביעת אבהות. ”

3. נערך על ידי טריסליוטיס^{[דרושה הבהרה]} מחקר גדול בקרב ילדים שלא ידעו את זהות ההורה הגנטי שלהם וביקשו להתחקות אחריו. מסקנות המחקר היו כי יש צורך פסיכולוגי לכל אדם להכיר את הרקע שלו וכי זה נחוץ כדי להתבגר בצורה בריאה ושלמה.

שיקולים משפטיים

פרופסור רות זפרן במאמרה "של מי אתה ילד?" כתבה כי זכותו של קטין לדעת היא חלק מזכותו לכבוד, הגשמה עצמית, אוטונומיה, רווחה, הזכות לדעת, פרטיות ושוויון.

פסקי דין שהוכרה בהם הזכות להתחקות:

ע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני  : אישה מוסלמית לא נשואה שהביאה ילד והיא יודעת מי הוא אביו. על פי הדין השרעי אם היא לא נשואה לא ניתן להכיר בו כאב ולא ניתן לחייבו במזונות^{[דרוש מקור]}. ביהמ"ש העליון קבע שלילד יש זכות לדעת מהיכן בא.

ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני : שופט בית המשפט העליון אהרן ברק פסק שלקטין שמורה הזכות לכבוד האדם ורשאי לשם שמירת כבודו, והבטחת זכויותיו על פי דיני קניין, שלא לרצות להיחשב לבן בלי אב אלא לדרוש לדעת אם הוא אביו.

תמ"ש(ת"א) 87471/00 אלמונית נ' פלוני  : זכות ההתחקות היא זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו, בסיסה של זכות זו נטוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כלומר זכות ההתחקות היא זכות יסוד של הקטין.

חוקים שקשורים לזכות ההתחקות:

חוק מידע גנטי מסדיר בדיקות הורות – קובע שבדיקת רקמות לצורך בירור קשרי משפחה יכולה להיעשות בישראל רק על ידי אישור בית משפט לענייני משפחה. זו עבירה פלילית אם עושים בדיקה ללא אישור בגלל הפן הדתי וחשש ממזרות. על פי החוק כשמוגשת תביעת אבהות מתבקשת בדיקת רקמות.

המצב המשפטי שהיה קיים לפני החוק:

כאשר האב לא מוכן לעשות בדיקת רקמות: היו מכבדים את זכות האבא שלא לבצע בדיקה, לכן לעולם לא ידע ביולוגית שזה ילדו. אבל בגלל הסירוב הוא מסיק משפטית שזה הילד שלו. המשמעות – הוא ישלם מזונות.

המצב המשפטי אחרי התיקון כאשר האב לא מוכן לעשות בדיקת רקמות: היום ניתן לחייב אדם לבצע בדיקה גנטית בלתי חודרנית – על בסיס שערות או רוק. ניתן לאכיפה על ידי ביהמ"ש וקנסות שמטיל על האב / ביזיון ביהמ"ש.

חריגים לזכות ההתחקות

1.ילד מתרומת זרע: הילד לא יכול להתחקות אחרי אביו.

2.כשיש חשש לממזרות: כאשר נולד ילד מקיום יחסי מין מחוץ לנישואים. ממזרים לא יכולים להינשא במדינת ישראל עם יהודי שהוא לא ממזר. בעקבות זאת קבע המחוקק בחוק מידע גנטי – פרוצדורה שפוגעת בזכות היסוד של זכות ההתחקות. ברגע שנולד ילד ועולה חשש ממזרות, קובע חוק מידע גנטי שביהמ"ש חייב להפנות שאילתא לבית הדין הרבני, והנשיא של ביה"ד הרבני כותב ליועץ המשפטי תשובה וחו"ד האם יש חשש לממזרות. ברגע שביהמ"ש מקבל חוות דעת שיש חשש ממזרות, לא חלה זכות ההתחקות.

התנגשות זכויות:

זכות ההתחקות מול הזכות לכבוד האדם: במקרה והאב לא מוכן לעשות בדיקת רקמות זכות הילד לדעת (זכות ההתחקות) מתנגשת עם הזכות לכבוד האדם של האבא והזכות לא לעשות בדיקות בניגוד לרצונו.

זכות ההתחקות מול הזכות לפרטיות: במקרה של תרומת זרע, התורם לא מעוניין שזו תחשף ועל כן נשאר אנונימי. זכות הקטין להתחקות אחר מוצאו במקרה זה תפגע ברצונו של התורם לפרטיות.