זיאמה טלסין
זיאמה (זלמן) טלסין (יידיש: זיאַמע טעלעסין; 1907[1] או 15 ביולי 1908[2] קלינקוביץ' פלך מינסק - 1996 ירושלים) היה משורר יידי.
 | |
| לידה |
1907 קלינקביצ׳י, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 1996 (בגיל 89 בערך) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ברית המועצות, ישראל, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| שפות היצירה |
יידיש |
| בן או בת זוג |
רחל בוימוול |
| צאצאים |
Iulius Telesin |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא נולד למשפחה מרובת ילדים, למד בתלמוד תורה אולם נאלץ לעזוב אותו לאחר שהשלטונות סגרו אותו. לאחר מכן עבד בפחחות יחד עם אביו. ב-1929 הוא נסע למוסקבה ולמד שם ספרות יידיש במכון הפדגוגי. את לימודיו הוא סיים ב-1935 ועבר למינסק יחד עם אשתו, רחל בוימוול שבעצמה הייתה משוררת וסופרת יידית נודעת. במינסק הוא התמנה לעורך של מו"ל והחל לפרסם את שיריו הראשונים.
במינסק יצאו לאור שני קובצי שיריו הראשונים, אויף מיין אייגענער ערד ב-1939 ולידער און פאעמען ב-1941. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא התנדב לשירות בצבא האדום והשתחרר מהשירות ב-1945 לאחר פציעה קשה בדרגת סרן.
לאחר סיום המלחמה הוא עבר למוסקבה, שם יצאו לאור שני קובצי שיריו ביידיש נוספים וחמישה ספרי ילדים מאוירים.
בני הזוג, זיאמה ורחל היו הורים לבן יחיד, יוליוס טלסין, דיסידנט ואקטיביסט ציוני בברית המועצות. בשנת 1969 הגיש בנם בקשה לעלות לארץ ישראל, וב-1970 הותר לו לעלות.[3] בשנת 1971 הצטרפו אליו הוריו, והשתקעו בירושלים. ב-1990 הוא קיבל פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.
פרסומיו עריכה
געוויין פֿון זכּרן, תל אביב : י"ל פרץ, תשל"ב (1972).
דער וועג פֿונעם פֿויגל, תל אביב : פארלאג י.ל. פרץ, תשמ"ח (1988).
קמץ־אַלף – אָ, ירושלים : יידישער קולטור-געזעלשאפט, (1980).
קישורים חיצוניים עריכה
- זיאמה טלסין, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
הערות שוליים עריכה
- ^ זיאמה טלסין, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- ^ על זיאמה טלסין באתר בית לייוויק
- ^ A Number of Soviet Jews, Including Yosif Kazakov, Have Been Granted Exit Visas, JTA, April 28, 1970; באו 2 העולים מברה"מ, דבר, 8 במאי 1970; Russian Jew Allowed to Leave Ussr; Soviet Jewish Woman Seeks Help to Emigrate, JTA, May 8, 1970; דב גולדשטיין, החותם ממוסקבה וחבריו בירושלים, מעריב, 22 במאי 1970; ו. בוריסוב, עם טלסין ליד הכותל, מעריב, 29 במאי 1970, המשך.