זלמן פרידריך

זלמן "זיגמונט" פרידריךפולנית: Zalman "Zygmunt" Frydrych; ‏1911 – מאי 1943) היה פוליטיקאי[דרושה הבהרה] פולני ממוצא יהודי. במהלך מלחמת העולם השנייה לקח חלק במרד גטו ורשה.

זלמן פרידריך
Zygmunt Frydrych
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1911
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מאי 1943 (בגיל 32 בערך)
ורשה, גנרלגוברנמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הבונד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

זלמן פרידריך נולד ברובע היהודי בעיר ורשה שבפולין ב-1911 למשפחה ענייה, עם מספר אחיות. אביו התפרנס מתעשיית שקיקי נייר.

פרידריך גדל רוב ילדותו ברובע היהודי, למד בבית הספר ציש"א, רשת בתי ספר יהודיים סוציאליסטיים יידישיסטים שפעלה בפולין בין שתי מלחמות העולם. "ציש"א" דגלה בחינוך חילוני-סוציאליסטי, המבוסס על סולידריות בינלאומית של מעמד הפועלים, ללא השפעה דתית, בשפת היידיש. רוב בתי הספר של הרשת התרכזו בחבלי הסְפָר המזרחי, ורוב התלמידים השתייכו למעמד חברתי נמוך.

חבריו לספסל הלימודים הגדירו אותו כנער חכם, ער, עצמאי ונבון. ידוע כי הקדיש זמן רב לקריאת ספרים.

בנעוריו הצטרף לתנועת הנוער של הבונד יחד עם אחיותיו. בחלוף השנים עבד פרידריך כשליח במשרדי ציש"א וראה בעבודתו לא רק מקור הכנסה, אלא מילוי תפקיד בתנועה והתמסר אליו בכל להט נפשו.

בהמשך עבד במשרד ההגירה של הבונד, והיה מזכיר הסתדרות האספורט (הספורט) של ה"בונד", "מארגענשטערן" (השחר) וכותב מרכזי במדור הספורט של העיתון היומי של הבונד- "פאלקסצייטונג".[1]

מלחמת העולם השנייה

עריכה

פרידריך גויס בראשית מלחמת העולם השנייה לצבא פולין. במהלך השירות רכש אימון צבאי יסודי אשר שימש אותו בשנות המלחמה. לאחר שהשתתף בכמה קרבות מרכזיים נשבה על ידי הוורמאכט. בזמן שהותו במחנה שבויים בקלינינגרד (בעבר קניגסברג), קיים קשרים עם חבריו בוורשה ובוילנה. לאחר שנמלט מהשבי, בדרך שאינה ידועה, הרבה לעסוק בפעולות המחתרת בוורשה.

פרידריך הצליח לחדור למחנה ההשמדה טרבלינקה בימי הגירוש הגדול עם המשלוחים הראשונים, והיה בין אלו שחזרו לוורשה וזעזעו את יהודיה מה פירוש "משלוחי טרבלינקה".

במהלך מרד גטו ורשה, היה המקשר בין הפלוגות הלוחמות והמפקדה העליונה, וכן כמקשר בין הגטו לבין העבר הארי.[דרושה הבהרה] בימי הקרבות, נשלח במיוחד, יחד עם שמחה (קאז'יק) ראטהייזר, לעבר הארי, על מנת להחיש עזרה ללוחמים.[1]

לאחר דיכוי מרד גטו ורשה, נמצא בלומיאנקי, בסביבות ורשה, שם התרכזו שרידי הלוחמים ומשם הוביל קבוצת חברים למקום מחסה בטוח בכפר פרודי הסמוך לוורשה, שם התגוררה עסקנית הבונד, רוז'ה קלאג. אולם בדרכו זו נתפס למרצחים ונפל על משמרתו. חברי הקבוצה שנתפסו איתו, היו: בלאנאס אליעזר (לושאק), בלאנאס יוראק, בלאנאס גוטה, זכנהויזאר צמרת (צמרת חדוה) ופייגלה גולדשטיין. לפני שרצחו אותם, הובילו הגרמנים את הקבוצה על פני הכפר והאיכרים התעללו בהם.[2] פרידריך וקבוצתו נהרגו ככל הנראה, במחצית השנייה של חודש מאי.[3]

משפחתו

עריכה

במהלך חייו נישא פרידריך לצילה, זיל, ולשניים נולדה בת בשם אלז'וניה, "אלזה". כאשר התחילה המלחמה והנאצים החלו להטיל סנקציות על היהודים, החליט פרידריך להחביא את בתו בצד הארי. הוא שלח אותה למנזר בפז'מישל בדצמבר שנת 42'.

בספרו של מארק אדלמן, מסופר כי בראשית מרד גטו ורשה, פרידריך ביקש מאדלמן לשמור על בתו אם הוא יהרג בזמן המרד. עוד מציין שמשום שהייתה בלונדינית עם עיניים כחולות, יכל לעשות זאת ללא בעיה.

לאלזה היו קשיים במחבוא. אדלמן מספר כי אלזה הלכה לבית ספר ביום השני או השלישי אמרה שהיא לא תלך יותר כי באה אחת ואמרה לבת שלה לא לשבת ליד יהודיה, מארק שאל "מניין האמא יודעת שאת יהודיה?", "כי אמרתי שהייתי במנזר כילדה יהודיה" ענתה אלזה, התפתחה שערורייה שלמה. לאלזה הייתה מורה נבונה שלקחה את כל הכיתה ובאה אליהם כאילו שאלזה חולה וצריך לבקר אותה, הילדים השלימו ושוב היא התחילה ללכת לאותו בית הספר, היו לה חברות והכל.

אלזה הועברה מהמנזר לדירה בוורשה. האישה בדירה גירשה את אלזה בסביבות תחילת מרד גטו ורשה והיא הגיעה לבית יתומים. לבית היתומים הגיע טוחן שלקח אותה אליו. אלזה הפכה לרועה של האווזים שלו וכשהתחיל החורף היא אפילו לא קיבלה ממנו נעליים והלכה יחפה. יום אחד גברת מז'יררדוב עברה ליד האזור וראתה את אלזה, שסיפרה לה שהיא באה מהמרד בוורשה. אותה גברת הלכה לטוחן וביקשה לקחת את הילדה, הוא שלח אותה בלי בעיה. כאשר נגמרה המלחמה, אדלמן ואשתו החלו לחפש אותה, עברו בכל המקומות בהם אלזה שהתה במלחמה, וכל מקום שלח אותם למיקום הבא. לבסוף הטוחן אמר להם שהילדה בז'יררדוב. כאשר הגיעו, הילדים התחילו לצעוק לאלזה "תברחי, היהודים ייקחו אותך". אמה המאמצת של אלזה לא רצתה למסור אותה ואמרה שהיא מאוד אוהבת אותה. הוצע לה הרבה מאוד כסף שהיא הייתה אמורה לקחת והתחרטה ברגע האחרון. אדלמן ניסה להציע לה סכומים גדולים של כסף מספר פעמים. לפי אשתו של מארק, אלינה, האמא בכלל לא אהבה את הילדה, אלא רק חיכתה לכסף הגדול באמת. אך אדלמן עצמו אמר שהוא אינו מאמין בכך בכלל.

לאחר כמה חודשים, עברו אלינה, מארק ואלזה לשוודיה ומשם, כשנה לאחר מכן, אלזה אומצה בידי משפחה שעברו איתה לניו יורק, כאשר הייתה בערך בת תשע. בניו יורק סיימה את לימודיה בבית הספר, התחתנה והלכה לאוניברסיטה, אך בזמן לימודיה, כחודשיים לפני יום הולדתה ה-25, החליטה להתאבד באמצעות שתיית רעל. [4]

פרסים והוקרה

עריכה

במאי 1945, לכבוד יום השנה השני למרד גטו ורשה, קיבל מהעיתון הפולני "דאס נייע לעבען" שבלודז', יחד עם עוד חמישים אנשים, אות הצטיינות מטעם המפקדה הראשית של הצבא הפולני בזכות מעשי הגבורה שלו בכיבוש הנאצי.[5]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 חורבן ומרד יהודי ורשה, עמ' 365
  2. ^ חורבן ומרד יהודי ורשה, עמ' 162
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Zalman Friedrich, Wikipedia, 2022-02-13
  4. ^ מארק אדלמן, מארק אדלמן: לוחם, מהפכן, אדם, עמ' 284-290
  5. ^ חורבן ומרד של יהודי ורשה, עמ' 220