פתיחת התפריט הראשי

זמירה לוצקי

זְמירה לוּצְקי-נגן (1946[1]‏ - 21 באוקטובר 2018) הייתה פסנתרנית ושדרנית ועורכת תוכניות בקול המוסיקה, שהתמקדה במוזיקה מודרנית ובמוזיקה קלאסית ישראלית.

זְמירה לוּצְקי-נגן
אין תמונה חופשית
לידה 1946
תל אביב
פטירה 21 באוקטובר 2018 (בגיל 72 בערך)
ירושלים
עיסוק פסנתרנית
שדרנית רדיו
כלי נגינה פסנתר
שיתופי פעולה בולטים אנסמבל המאה ה-21, קול המוסיקה
פרסים והוקרה פרס אקו"ם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

לוצקי נולדה בתל אביב. מגיל 6 למדה נגינה בפסנתר אצל הדסה ביריביס ואצל אמה גורוכוב. בשנת 1967[1] נסעה לאיטליה ללמוד אצל ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, ולאחר מכן השלימה את לימודיה באמנות הביצוע באקדמיה סנטה צ'צ'יליה ברומא. עד לעבודתה בקול המוסיקה פעלה כפסנתרנית. בין היתר ביצעה את הבכורה ליצירתו של לאון שידלובסקי "פעולה" (1973).

לוצקי ערכה מספר תוכניות ב"קול המוסיקה", בהן: "מפתחות", "עניין של הסכמה", "עוד לא מאוחר" ו"עננים, חגיגות, סירנות" (כשם יצירתו של קלוד דביסי). תוכניות אלו מתמקדות במוזיקה מודרנית עכשווית מישראל והעולם. בנוסף התארחו באולפנה בקביעות מלחינים ישראלים ותיקים וצעירים. לוצקי שידרה בקולה את תוכניותיה ולא הסתייעה בקריינים, ועל כך אמרה: "אני מאמינה שהגשה אישית של מוזיקה בת-זמננו מקרבת את המוזיקה הזאת למאזין שרוצה בכך".

לוצקי הייתה המייסדת והמנהלת האמנותית של אנסמבל המאה ה-21 יחד עם דן יוהס. היא גם הייתה המפיקה הראשונה של חג המוזיקה הישראלית.

בראשית שנות ה-80 הוציאה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה את הספר "מוסיקה: פרקים באינטרפרטציה ובדרכי הוראה", העוסק בהבנת יסודות הפרשנות המוזיקלית וטכניקת הנגינה.

בשנת 2010 זכתה בפרס אקו"ם על עידוד היצירה הישראלית בתקשורת.

ספרהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 Israeli Vocal and Instrumental Music [החוברת המצורפת לתקליט], Washington, DC: Smithsonian Folkways,‪ 1985, p. 3.