זניצה
זניצה (בבוסנית: Zenica, ⓘⒾ) היא העיר הרביעית בגודלה בבוסניה והרצגובינה, ובירת קנטון זניצה-דובוי. העיר שוכנת באזור הררי לגדת נהר בוסנה, וממוקמת במרכז המדינה כ-70 קילומטרים צפונית לבירה סרייבו.
| |||
![]() | |||
זניצה, 2007 | |||
מדינה |
![]() | ||
---|---|---|---|
קנטון |
![]() | ||
ראש העיר | חוסיין סמאילוביץ' SDA | ||
שטח | 43 קמ"ר | ||
גובה | 316 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 73,751 (2013) | ||
‑ במטרופולין | 115,134 (2013) | ||
‑ צפיפות | 206 נפש לקמ"ר (2013) | ||
קואורדינטות | 44°12′0″N 17°56′0″E / 44.20000°N 17.93333°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
www.zenica.ba | |||

היסטוריה
עריכהבמקום קיים היה יישוב עוד מתקופת האימפריה הרומית, ובימי הביניים הוא הפך למרכז כלכלי וצבאי חשוב. בעיר נשארו מספר שרידים מתקופה זו כגון מבצר וראנדוק. ב-1436 ניתן לעיר השם זניצה. ב-1468 נכבש האזור על ידי האימפריה העות'מאנית וזניצה נותרה בחזקת העות'מאנים עד 1878, עת סופחה בוסניה על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה העיר בשטחי ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. האזור הועבר לחזקת ממשלת הבובות של מדינת קרואטיה העצמאית שנשלטה על ידי האוסטאשה. לאחר המלחמה נכללה זניצה בשטחי יוגוסלביה וב-1992, לאחר התפרקות יוגוסלביה נכללה העיר בשטחי בוסניה והרצגובינה.
הקהילה היהודית
עריכהבמהלך המאה ה-18 החלה התיישבות יהודים בעיר. ב-1903 נחנך בית הכנסת בזניצה, והוא שכן בעיר העתיקה (סארה צ'ארשיה). ב-1910 מנתה הקהילה 294 נפשות וב-1921 התגוררו בזניצה 210 יהודים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בזניצה 195 יהודים. לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית הוחל ברדיפות יהודים ובהמשך הם גורשו למחנה ההשמדה יאסנובאץ. מספר מועט של ניצולים חזרו להתגורר בעיר, אך לא חודשה הפעילות הקהילתית. ב-1968 התגוררו בזניצה 30 יהודים.[1]
ערים תאומות
עריכהלזניצה תשע ערים תאומות:
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של זניצה (בבוסנית ובאנגלית)