זקנה (ספר)
זִקנה (באיטלקית: Senilità) הוא רומן מאת הסופר האיטלקי איטלו זְבֶבוֹ שיצא לאור בשנת 1898. זהו הרומן השני של זבבו, ולאחריו נמנע זבבו מלפרסם במשך 25 שנים, ורק בשנת 1923 יצא לאור הרומן הבא שלו, "תודעתו של זנו".
_-_Italo_Svevo-_Senilit%C3%A0.jpg) | |
| המהדורה הראשונה של Senilità, בהוצאתו העצמית של זבבו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | איטלו זְבֶבוֹ |
| שפת המקור | איטלקית |
| סוגה | רומן |
| מקום התרחשות |
טריאסטה  |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1898 |
| מספר עמודים |
מהדורה ראשונה - 200 מהדורה שנייה - 212 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה |
מהדורה ראשונה - הוצאת עם עובד מהדורה שנייה - הוצאת כרמל |
| תאריך |
מהדורה ראשונה - 1969 מהדורה שנייה - 2006 |
| תרגום |
מהדורה ראשונה - שושנה חן זהבי מהדורה שנייה - אריאל רטהאוז |
  | |
בשנת 1962 עובד הרומן לסרט באותו שם (Senilità) בידי הבמאי מאורו בולוניני.
דמויות עריכה
ברומן ארבע דמויות, המשתתפות בשתי עלילות של אהבה נכזבת.
- אמיליו ברנטאני, פקיד בחברת ביטוח, בן 35, שפרסם רומן שזכה לשבחים ומאז שקע ברפיון ובחוסר מעש, שהעניקו לספר את שמו – הזִקנה שבשם הספר אינה זקנה כרונולוגית (שהרי ברנטאני הוא רק בן 35), אלא זקנה נפשית.
- אנג'יולינה, בת עניים צעירה ונאה ("בחורה בלונדינית עם עיני תכלת גדולות, גבוהה וחסונה ועם זאת רזה וגמישה"[1]) שברנטאני מתאהב בה, אף ש"תחילה ניגש אליה בכוונה לזכות בפרשיית אהבים קלה וקצרת ימים".[2] היא מרבה לבגוד בברנטאני, שבסופו של דבר נפרד ממנה עקב כך.
- הפסל סטפאנו באלי, רודף שמלות מצליח, הוא ידידו של ברנטאני. חרף השוני באופיים, השניים מרבים לבלות יחד.
- עמליה ברנטאני, אחותו היחידה של אמיליו, "נוכחותה לא הורגשה יותר מדי לא מבחינה פיזית ולא מבחינה נפשית, קטנטנה וחיוורת, צעירה ממנו בכמה שנים אך זקנה יותר באופיה".[3] עמליה מאוהבת בסטפאנו באלי, אך לו אין עניין בה. היא מתמכרת לאלכוהול, חולה במחלה שממנה תמות, ובמהלך מחלתה גם מאבדת את שפיותה.
מאפיינים אוטוביוגרפיים עריכה
בסיפור יש מאפיינים אוטוביוגרפיים אחדים, וזבבו ציין שתושבי טריאסטה עירו הכירו את הדמויות עליהן התבססו גיבורי סיפורו. דמותו של אמיליו ברנטאני מכילה פרטים אחדים מהביוגרפיה של זבבו עצמו. הפסל סטפאנו באלי נבנה על פי דמותו של הצייר אומברטו ורודה, ידידו של זבבו. אנג'יולינה נבנתה על פי דמותה של ג'וזפינה זרגול, שבה היה זבבו מאוהב בצעירותו. עמליה זוהתה כאחותו של זבבו, אורטנסיה שמיץ או כאחות של אחד מידידיו.
תרגום לעברית עריכה
לראשונה יצא הספר לאור בעברית בשנת 1969, בהוצאת "עם עובד". תרגום זה נעשה בידי שושנה חן זהבי מהתרגום לאנגלית של הספר. צעד בלתי שגרתי זה, של תרגום שלא מהמקור, ניכר כבר בשמו של הספר, "גבר מזדקן", שמשקף נאמנה את השם שניתן לגרסה האנגלית, As a Man Grows Older, שאינו נאמן לשם המקורי.
תרגום נוסף לעברית, הפעם מהמקור באיטלקית, נעשה בידי אריאל רטהאוז ויצא לאור בהוצאת כרמל בשנת 2006. שמו של הספר בתרגום זה, "זִקנה", נאמן יותר למקור.
בשני המקרים בחרו המתרגמים לתעתק את שם המחבר כ"סבבו", אף שהתעתיק "זבבו" משקף טוב יותר את ההגייה האיטלקית.
לקריאה נוספת עריכה
- אריאל רטהאוז, "זִקנה קפצה על אֶמיליו ברֶנטאני", סוף דבר לספר זִקנה, הוצאת כרמל, 2006.
