זרח איידליץ

רבי אברהם משה זרח איידליץ מפראג (ה'תפ"ה, 1725י"ב באייר ה'תקמ"ו, 10 במאי 1786) היה דיין, דרשן וראש ישיבה בפראג, מחבר הספר "אור לישרים".

זרח איידליץ
לידה 1725
ה'תפ"ה
פראג, ממלכת בוהמיה, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה 1780 (בגיל 55 בערך)
י"ב באייר ה'תקמ"ו
פראג, ממלכת בוהמיה, האימפריה הרומית הקדושה
מקום פעילות פראג
תקופת הפעילות ? – 17 במאי 1786 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יהונתן אייבשיץ
חיבוריו
  • אור לישרים
  • מלאכת מחשבת
  • חידושי רבינו זרח איידליץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נוסח מצבתו

פ.נ. יום ד' י"ב אייר בצל שדי יתלנן.
פ"נ הרב המאה"ג המפורסם העניו החסיד החריף והבקי,
כבוד שמו מוהר"ר זרח בן מוהר"ר מאיר איידליץ ז"ל,
ארץ לוטי בעלטה ושמים בערפל,
בשגם השמש בא אשר זרח במו אופל,
רגשו מוסדי ארץ תבל ויושביה אף בוחן ואופל,
הלא תדעו כי היום שר וגדול בישראל נפל,
מושל ביראת אלוקים צדיק ועניו ורוחו שפל,
מורה דעה לתלמידיו ארבעים שנה בתדירות,
שאל נא על הדרך הנמצא איש כזה מדור דורים,
הי' יקר כזה ולא אבה מעולם להנות מאחרים,
זה קבר איש אלוקים עמדו והתעוררו העוברים,
ראו איך אבן השוהם נדבק בין רגדבי הרים,
חלחלחה ורעד בא בא מי עוד יגהה מזורים,
זבול ומעון פתחו שערים ויבא צדיק יסוד עולם,
להמליץ טוב בעד יתר הפליטה לצורם וגואלם.

תולדות חייו עריכה

נולד בשנת תפ"ה בפראג לרבי מאיר. אביו נפטר בצעירותו, והוא גדל בבית רב העיר - רבי יהונתן אייבשיץ שהיה אף לרבו. בילדותו למד אצל רבי שמעון פערלש, המלמד בפראג.

נשא את איידל, בתו של הגביר פייבל ירושלמי. במשך שנים רבות התפרנסו הזוג על ידי אביה, ובהמשך על ידה. לאחר פטירת אשתו של רבי זרח ירד מנכסיו בסוף ימיו, ובשל סירובו להתמנות לרב בשכר החליט להדפיס לפרנסתו את ספרו "מלאכת מחשבת" על חכמת החשבון.

כאשר התפנתה משרת הרבנות בפראג ביקש להתמנות לתפקיד ללא שכר, אך לבסוף נבחר לתפקיד רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", ואילו הוא שימש כדיין בבית דינו. כמו כן כיהן כמגיד בפראג, כאשר אף הנודע ביהודה הגיע לשמוע את דרשותיו[1]. כיהן אף כראש הישיבה בעיר, כמנהגה של פראג בה היו המגידים מכהנים אף כראשי הישיבה, ולאורך השנים לימד אלפי תלמידים[2].

בדרוש הראשון בספרו "אור לישרים" טען שאמירת לשם יחוד היא עצה שלא יחטפו הסטרא אחרא את המצוות, זאת בניגוד לדעתו של הנודע ביהודה שהתנגדותו החריפה לאמירה זו מפורסמת. עם זאת הספר זכה ל"הסכמה" של הנודע ביהודה, ורבי יואל טייטלבוים טען כי נראה שלאחר שאמר רבי זרח טעם זה - הסכים לכך הנודע ביהודה[3].

נפטר בפראג ביום רביעי פרשת אמור, י"ב באייר ה'תק"מ, ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.

חיבוריו עריכה

  • מלאכת מחשבת - נדפס בפראג בשנת תקל"ה.
  • אור לישרים - על שם ספרו זה נתפרסם בעיקר, והוא מכיל 14 מדרשותיו. נדפס על ידי בנו ר' משה בשנת תקמ"ה. הנודע ביהודה כתב בהסכמתו "כי בוודאי הקורא בדרושים הללו יתן אל לבו יראת בוראו ויתגבר כארי לשוב בתשובה שלימה", ורבנים רבים המליצו ללמוד בספר זה. בשנת תש"ב נדפס שוב בבודפשט.
  • חידושי רבי זרח איידליץ - על מסכת ביצה, נדפס בשנת תש"כ על ידי ישיבת ערלוי.
  • חלק קטן מכתבי תלמידיו נדפסו בשנת תשל"ה בספר "ממשנתם של חכמי פראג".

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כפי שמעיד הנודע ביהודה בהסכמתו לספר אור לישרים.
  2. ^ כנכתב בהסכמת רבי אלעזר פלקלש לספרו אור לישרים: "העמיד תלמידים למאות ולאלפים בקיאים וחריפים"
  3. ^ רבי יואל טייטלבוים, ויואל משה, מאמר ישוב ארץ ישראל, עמ' רמ"ח-רמ"ט