משה מנדלסון (סופר)

משה מנדלסוןגרמנית: Moses Mendelsohn;‏ ד' בניסן תקמ"בכ"ז בסיון ה'תרכ"א, 19 במרץ 17825 ביוני 1861) היה משורר, סופר, צייר ומתרגם יהודי-גרמני.

משה מנדלסון
Moses Mendelsohn
לידה 19 במרץ 1782
ד' בניסן תקמ"ב[1]
המבורג, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 ביוני 1861 (בגיל 79)
המבורג, הקונפדרציה הגרמנית הקונפדרציה הגרמניתהקונפדרציה הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצבה לזכרו של משה מנדלסון בבית הקברות היהודי אולסדורף (אנ') בהמבורג

תולדות חייו עריכה

נולד בהמבורג בשם משה פרנקפורטר, בן הרב מנחם מנדל פרנקפורטר וצפורה (לבית לוין); מאוחר יותר שינה את שמו על שם הפילוסוף משה מנדלסון. אחיו היה רפאל אריה הירש, אביו של רש"ר הירש. נישא לפוגלכן פיליפ נוישטטל. פרטים אוטוביוגרפיים רבים אודותיו מפוזרים בספרו "פני תבל".

למד אצל אביו, וגם אצל דודו (אחי אביו) הרב יהודה ליב פרנקפורטר לבית שפירא (רל"ש; אלטונא 1743–1836), מחבר הפירוש לתורה "הרכסים לבקעה" ורבי יצחק ברנייס[2]. בהשפעתו של נפתלי הרץ וייזל נמשך לתנועת ההשכלה.

פרסם ספרים אחדים, וכן פרסם בכתבי עת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית, בהם "ספר ידידיה" בעריכת ירמיהו היינמן, "המאסף" בעריכת שלום הכהן, "Allgemeine Zeitung des Judentums" בעריכת לודוויג פיליפסון ו"אוריינט" בעריכת יוליוס פירסט.

פני תבל עריכה

עיקר יצירתו של מנדלסון חובר בבגרותו בשנת תקס"ז ובזקנותו, ונאסף לספר מוסר ההשכל "פני תבל", אוסף שיריו ומליצותיו ומוסריו, הערוך במתכונת מחברות עמנואל אך תוך שמירה על צחות הלשון ותוכן ראוי. הספר כולל חמישים וחמש מחברות העוסקות במוסר, פירושים למקרא, דברי הערכה על רבנים ומשוררים, התייחסות למאורעות התקופה, ביקורת וסאטירה, ושירים רבים בהם שלושה אפוסים: תרגום בעיבוד חופשי של "מות הבל" מאת גסנר, "תולדות אברהם", ו"תולדות יוסף".

השירה של מנדלסון דידקטית ומפוארת, מיוסדת על בקיאות במקרא ובלשון הקודש, ממשיכה את דרכם של נפתלי הרץ וייזל ושלום הכהן, אך בהיקף שירי רחב יותר ובסגנון פשוט יותר. כשספרו יצא לאור לאחר מיתתו, נותרו אך מעט קהל קוראים עברי בגרמניה. בשל כך זכה למעט תהודה ונשכח, על אף היקף יצירתו.

יצירותיו עריכה

  • תרגם לעברית את ספרו של יואכים היינריך קאמפה, Die Entdeckung von Amerika, שנקרא בעברית "מציאת הארץ החדשה" ויצא לאור באלטונה ב-1807 בהסכמת הרב צבי הירש בושקא.[3]
  • כתב שיר לכבוד מינוי של חכם יצחק בֶּרְנַיְיס לרב בהמבורג.
  • ספרו "בקשת הלמדין" יצא לאור בעילום שם בשנת 1829.
  • פרסם שתי מסות: "עוון הדורש הישן" ו"עוון הדורש החדש", שבהן מתח ביקורת על הדרשנים.
  • חיבורו "Die Synagoge zu Hamburg, Wie Sie War und Wie Sie Sein Soll" ("בית הכנסת של המבורג, כפי שהיה ואיך שהוא צריך להיות") יצא לאור בקופנהגן ב-1842.
  • הספר "פני תבל", אמסטרדם, תרל"ב

לקריאה נוספת עריכה

  • נח ה. רוזנבלום, "משה מנדלסון-פרנקפורטר מאחרוני המשכילים בגרמניה", בצרון, ספטמבר-אוקטובר 1980, עמ' 68–82

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יחזקאל דוקס, חכמי אה"ו, באתר היברובוקס. וכן כתב בעצמו בסוף הקדמתו לספרו "פני תבל" "יום ד׳ בחודש הגאולה, תר"ך, הוא יום הולדתי וזכיתי לבן שבעים ושמונה".
  2. ^ לכבוד אדונינו מורינו הגאון הגדול ... : מהור"ר יצחק בערנייס ... אב"ד וחכם קהל אשכנזים דק"ק המבורג, ביום בֹאו פה העירה
  3. ^ מציאת הארץ החדשה א, באתר Library of the HASKALA