זריחה (סרט)

זריחה (באנגלית: Sunrise: A Song of Two Humans) הוא סרט אילם משנת 1927 מסוגת דרמה רומנטית, של הבמאי הגרמני פרידריך וילהלם מורנאו. הסרט מבוסס על ספרו הקצר של הרמן סודרמן, "The Excursion to Tilsit", מאוסף הסיפורים ששמו כשם סיפור זה.

זריחה
Sunrise: A Song of Two Humans

מבוסס על	מבוסס על סיפורו הקצר של הרמן סודרמן "The Excursion to Tilsit"
בימוי	פרידריך וילהלם מורנאו
הופק בידי	ויליאם פוקס
תסריט	קארל מאייר
עריכה	הארולד ד. שוסטר
שחקנים ראשיים	ג'ורג אובריין ג'נט גיינור מרגרט ליווינגסטון
מוזיקה	הוגו רייסנפלד ארנו רפיי
צילום	צ'ארלס רושר קארל סטרווס
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	פוקס המאה ה-20
חברה מפיצה	Fox Film Corporation, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	23 בספטמבר 1927
משך הקרנה	95 דקות
שפת הסרט	סרט אילם כיתוב באנגלית
סוגה	אילם, דרמה, רומנטית
פרסים	פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר 1929
דף הסרט ב־IMDb

הסרט שזכה בטקס האוסקר הראשון, בפרס האוסקר להפקה הייחודית והאמנותית הטובה ביותר.

בסרט משחקים ג'ורג אובריין, ג'נט גיינור ומרגרט ליווינגסטון.

הסרט כולל בתוכו חלק מיצירותו של המלחין שארל גונו, משנת 1872 "Funeral, March of a Marionette", יצירה שלאחר מכן שימשה כשיר הנושא של סדרת הטלוויזיה "אלפרד היצ'קוק מגיש" (1955-65).

זריחה זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, בטקס האוסקר הראשון בשנת 1929. בטקס זה לא היה קיים פרס לסרט הטוב ביותר, אלא היו קיימים שני פרסים נפרדים. אחד שנקרא פרס אוסקר להפקה היוצאת מן הכלל ביותר, שבו זכה הסרט "כנפיים", והשני שנקרא פרס אוסקר להפקה הייחודית והאמנותית הטובה ביותר שבו זכה "זריחה". ג'נט גיינור זכתה בפרס האוסקר הראשון לשחקנית הראשית הטובה ביותר, על תפקידה בסרט זה וגם על תפקידה בסרטים "הרקיע השביעי" ו"Street Angel"

כיום הסרט נחשב כיצירת אמנות וכאחד מהסרטים הטובים ביותר שנעשו מעולם. רבים מכנים אותו כסרט האילם הטוב ביותר שנעשה.

בשנת 1989 זריחה נבחר כיצירה שיש לשמר בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית של ספריית הקונגרס, והוגדר כסרט "תרבותי, היסטורי ומיוחד באיכותו". ברשימה המעודכנת "מאה שנים... מאה סרטים" של המכון הסרטים האמריקאי (AFI), נבחר זריחה במקום ה82. וברשימה של המגזין Sight & Sound של מכון הסרטים הבריטי נבחר זריחה על ידי המבקרים במקום החמישי ברשימה של הסרטים הטובים ביותר שנוצרו, ובמקום ה-22 ברשימה של הבמאים.

הגרסה האמריקאית הראשונה של הסרט נשמדה בשריפה, אבל גרסה חדשה נוצרה מהדפסה ששרדה.

עלילה

אישה הבאה לחופשה מהעיר (מרגרט ליווינגסטון) מתארחת בעיירה הצמודה לאגם למספר שבועות. לאחר רדת החשכה, היא הולכת לחווה שבה גבר (ג'ורג אובריין) ואשתו (ג'נט גיינור) גרים עם ילדיהם. היא שורקת בעומדה מאחורי הגדר בחוץ, הגבר מסתכל לכיוונה ולבסוף הולך אחריה ועוזב את אשתו עם זכרונות מזמנים טובים יותר, בהם היו שניהם מאוהבים כהוגן.

הגבר והאישה נפגשים בחצות ומתנשקים בתשוקה רבה. האישה מעוניינת שהוא ימכור את החווה, שלאחרונה כלל לא מצליחה, וזאת על מנת שיצטרף אליה לחיים בעיר. כאשר היא מציעה שעל מנת שיפתרו כל בעיותיהם עליו להטביע את אשתו, הוא חונק אותה באלימות, אבל אפילו תגובה זו בסופו של דבר מובילה למגע תשוקתי בין שניהם. האישה שמה על הסירה של הגבר קני סוף, שכאשר הספינה תתהפך הוא יוכל להאחז בקני הסוף ולצוף.

אשתו של הגבר לא חושדת בכלום כאשר בעלה מציעה לה לצאת ליציאה, אבל כאשר הם מגיעים אל האגם מתחיל לגבור בה חשד. הגבר מתכונן להטביע אותה מחוץ לסירה, אבל כאשר היא פונה אל רחמיו, הוא מבין שאינו יכול לעשות זאת. הוא חותר לחוף וכשהוא מגיע ליבשה אשתו בורחת.

היא עולה על חשמלית והוא עוקב אחריה, מתחנן בפניה שלא תפחד ממנו. החשמלית מביאה אותם אל העיר. פחדיה והאכזבה הגדולה שלה ממנו ממלאים אותה. הוא מביא לה צרורות של פרחים ועוגות עד שלבסוף היא מפסיקה לבכות ומקבלת את מתנותיו. בהליכתם ברחובות העיר, הם מבחינים בכלה הנכנסת לכנסייה בתהלוכה והם נכנסים אחריה לצפות בטקס החתונה. הגבר נשבר ומבקש מאשתו שתסלח לו. לאחר התפייסות מרובה בדמעות, הם ממשיכים להרפתקאה הבאה בעיר, מצטלמים בתמונה משותפת ומבקרים ביריד. כשהלילה יורד הם נוסעים עם החשמלית חזרה הביתה.

לאחר מכן, הם עולים על הסירה ונסחפים באגם ברדת החשיכה, כאשר סופה פתאומית גורמת לסירה שלהם לשקוע. הגבר נזכר בקני הסוף שעדיין על הסירה וקושר אותם מסביב לגופה של אשתו. הספינה מתהפכת והגבר מתעורר על החוף המסולע. הוא אוסף אנשים סביבו שיעזרו לו לחפש את אשתו, אבל כל מה שהם מוצאים זה קני סוף שבורים על המים.

בטוח שאשתו טבעה, הוא חוזר לביתו תשוש. האישה מהעיר מגיעה לביתו ובטוחה שתוכניתם הצליחה. הגבר מתחיל לחנוק אותה ופתאום המשרתת קוראת לו ואומרת לו שאשתו חיה, אז הוא משחרר את האישה ורץ הביתה. מסתבר שאשתו ניצלה כאשר נאחזה בקנה הסוף האחרון ששרד.

הגבר כורע לצד המיטה שבה שוכבת אשתו והיא לאט לאט פוקחת את עניה. הם מתנשקים וזאת בעוד שהאישה מהעיר עולה על כירכרה וחוזרת חזרה לעיר. הסרט מסתיים בצילום של הזוג מתנשקים, שעובר בדיזולב לשמש זורחת.

שחקנים ודמויות

שם הדמות	שם השחקן
הגבר	ג'ורג אובריין
אשתו של הגבר	ג'נט גיינור
האישה מהעיר	מרגרט ליווינגסטון

סגנון

הסרט זריחה בוים על ידי פרידריך וילהלם מורנאו, במאי גרמני שהיה אחד מהדמויות המובילות באקספרסיוניזם הגרמני, סגנון שבו השתמשו ביצירות אומנות מעוותות לתיאור אפקטים סימבוליים. מורנאו הוזמן על ידי ויליאם פוקס ליצור סרט אקספרסיוניסטי בהוליווד וכך נוצר הסרט זריחה.

התוצאה הייתה המוני תפאורות מעוצבות שיצרו עולם מופלא ומוגזם. תפאורת העיר לבדה עלתה מעל ל 200,000$ ושימשה בסרטים רבים אחריה, כולל הסרט של ג'ון פורד "ארבעת הבנים" (1928).

רבים מהצילומים הייחודיים בסרט צולמו באגם ארווהייד, קליפורניה.

הסרט מלא ביצירות קולנוע חדשניות, הצילום שלו פורץ דרך (של הצלמים צ'ארלס רושר וקארל סטרווס), הכולל טכניקה מדהימה של מעקב אחר דמויות. הכותרות שלו מופיעות בצורה ייחודית, והסרט מלא בסצינות פעולה שחלקים גדולים מהם נעשו בסגנון המיוחד של מונראו. השימוש בסגנון של צילום מרוחק מיוחד במינו, במיוחד בצילום של העיר בהם רואים אנשים מתהלכים במרחבים שנראים גדולים, אף על פי שהם במציאות קטנים בהרבה.

הדמויות לא נקראות בשמם וכך ניתן לראות בהם כחלק מסיפור סימבולי שיכול להתרחש בכל מקום.

וויט הרלן, השווה את "זריחה" לסרטו "הטיול לטוליסט" (1939), בעודו מציין שהסרט זריחה מלא בסימבוליות ומלא בחדירה לפרטים עד שהוא הופך כמעט לשירה, לעומת סרטו שהוא סרט ריאליסטי רגיל.

ביקורות ופרסים

מורדאונט הול, מבקר סרטים של העיתון הניו יורק טיימס, שיבח את הסרט זריחה וכינה אותו יצירת מופת. מבקר של העיתון טיים מגזין לעומתו אמר שהסרט "דל" אבל סך הכל "הסרט מצליח לשמור על מראה ציורי מרדים לאורך כל הערב". כיום הסרט זריחה נחשב על ידי רוב המקרים וההיסטורינים כאחד מהסרטים הטובים ביותר שנוצרו.

פרסים ומועמדויות

זכיות בפרסי אוסקר (1929)

• פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר – ג'נט גיינור (בזמן זה פרסי המשחק הובאו לשחקנים לא על משחק בסרט יחיד אלא על משחק במכלול הסרטים ששיחקו בשנה זאת ולכן ג'נט זכתה בפרס זה לא רק על משחקה בסרט זה, אלא גם על משחקה בסרטים, "הרקיע השביעי" ו"Street Angel").
• פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר – צ'ארלס רשאר וקארל סטרווס.
• פרס אוסקר להפקה הייחודית והאמנותית הטובה ביותר – בטקס זה לא היה קיים פרס לסרט הטוב ביותר, אלא היו קיימים שני פרסים נפרדים. אחד שנקרא פרס אוסקר להפקה היוצאת מן הכלל ביותר, שבו זכה הסרט כנפיים, והשני שנקרא פרס אוסקר להפקה הייחודית והאמנותית הטובה ביותר שבו זכה זריחה. לאחר מכן, האקדמיה החליטה שהפרס החשוב יותר הוא להפקה היוצאת מן הכלל ביותר, שבו זכה כנפיים ולא זריחה.

מועמדויות לפרס האוסקר

• פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר – רוקוס גיליס

הכרויות נוספות

• 1989 – נבחר כיצירה שיש לשמר בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית של ספריית הקונגרס.
• 2002, 2012: בחירת הסרט ברשימת ה10 סרטים של העשור של המגזין Sight & Sound.
• נבחר במקום ה63 ברשימה "מאה שנים....מאה תשוקות" של המכון הסרטים האמריקאי (AFI).
• האישה בסרט הייתה מועמדת לרשימה של "מאה שנים... מאה גיבורים ונבלים" של מכון הסרטים האמריקאי.
• ברשימה המעודכנת "מאה שנים... מאה סרטים" של המכון הסרטים האמריקאי (AFI), נבחר זריחה במקום ה82.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זריחה בוויקישיתוף

• "זריחה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "זריחה", באתר נטפליקס
• "זריחה", באתר AllMovie (באנגלית)
• "זריחה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "זריחה", באתר Metacritic (באנגלית)
• "זריחה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• קישור לסרט המלא ביוטיוב