חאן שער הגיא

אתר לאומי חאן שער הגיא (מכונה גם בָּאב אל-וָאד) הוא אתר זיכרון לאומי בשער הגיא המנציח את מבקיעי הדרך אל ירושלים הנצורה במלחמת העצמאות ומלווי השיירות אל העיר.[1]

חאן שער הגיא

המבנים בחאן הוכרזו כאתר לאומי בשנת 1979. בסוף שנת 2020 נחנך אתר הזיכרון ונפתח לציבור[1].

פרשת הנצחת רחבעם זאביעריכה

בשנת 2011 הוחלט על ידי משרד ירושלים ומורשת על הקדשת האתר להנצחתו של האלוף במיל' והשר רחבעם זאבי. בעקבות זאת קמה מחאה של אנשי פלמ"ח ותיקים ובני דור ההמשך נגד ההחלטה, כשמטרתם הייתה להנציח באתר זה את כל הלוחמים מלווי השיירות אל העיר ובטענה שזאבי כלל לא לחם במקום. הם קיימו הפגנות ועצרות מחאה סמוך לחאן[2]. בעקבות זאת (וגם בעקבות תוכנית התחקירים עובדה בו נחשפו חשדות כבדים נגד זאבי[3]), הועברה הנצחתו של זאבי למקום אחר, והתקבלה החלטת ממשלה המייעדת את האתר להנצחת מבקיעי הדרך ומלווי השיירות לירושלים[4].

מבנה האתר והמוזיאוןעריכה

 
פורץ מחסומים משופץ מתקופת מלחמת העצמאות בחאן שער הגיא
 
משוריין משופץ ממלחמת העצמאות באתר ההנצחה בחאן שער הגיא

האתר ממוקם במפתח הצר של נחל נחשון על הדרך המרכזית של כביש מס' 1 המחבר בין השפלה לירושלים. בסמוך לאתר נמצאת דרך בורמה, שנפרצה בהמשך הקרבות כדרך חלופית כדי לעקוף את המעבר הצר והקטלני של שער הגיא.

האתר הוקם באזור המבנים ההיסטוריים של חאן שער הגיא, שנבנה כמלון דרכים בתקופה העות'מאנית, והמבנים שסביבו, כגון: "בית כוּתְנֵה", שנבנה על ידי משפחת כוּתְנֵה, משפחה ערבית מירושלים בשנת 1894 ושימש כחווה חקלאית.

מבנה נוסף, הממוקם ממזרח למבנה החאן, שימש כקנטינה ונבנה בתחילת שנות ה-30 על ידי הצבא הבריטי, שהקים בחאן תחנת נוטרים לשמירה על המעבר בכביש. הקנטינה שירתה את החיילים הבריטים בדרכם לירושלים וממנה. המבנה פורק ונבנה מחדש מטעמי בטיחות. כל המבנים עברו תהליכי שימור וחיזוק על מנת שהמבקרים יוכלו לבקר בהם[5]. סביב המבנים ניטעו עצים וצמחי ארץ ישראל האופייניים לאזור.

באתר נמצא מיצג אור-קולי המדמה את הקרבות שהתחוללו במלחמת השחרור על הדרך לירושלים. המיצג משחזר את סיפורי הקרבות הקשים, ובשלב מסוים גם המבקרים הופכים להיות פעילים במאבק על הדרך.

המקום נמצא בפאתי פארק יצחק רבין שבהרי ירושלים.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 נחנך האתר הלאומי חאן שער הגיא, באתר רשות הטבע והגנים,‏ 1 באפריל 2021
  2. ^ מורשת הפלמ"ח / לנצח זכור נא את שמותינו, דבר העובדים בארץ ישראל, 21 באוקטובר, 2016
  3. ^ בתחקיר של העיתונאי עמרי אסנהיים בתוכנית "עובדה" באפריל 2016, הובאו עדויות וטענות של נשים וחיילות לשעבר ששירתו תחת פיקודו של זאבי על הטרדות מיניות מצדו, וכן קשריו לכאורה עם עבריינים.
  4. ^ מסתמן: שער הגיא יקרא על שם לוחמי הפלמ"ח, ימצא מקום חלופי להנצחת גנדי, דבר העובדים בארץ ישראל
  5. ^ חאן שער הגיא, רשות הטבע והגנים