חבוט רמי
חבוט רמי הוא מושג הלכתי בארמית (תרגום: הכה והשלך) הקובע שבמצבים מסוימים מדמים גוף מסוים המונח אופקית, כאילו הוא מוטל מטה על מה שתחתיו, "השפל והשלך אותו על האוויר שתחתיו"[1].
הלכה זו בעלת משמעות בעיקר בדיני סכך הסוכה, בדיני מבוי ובקביעת אוהל, והיא מקבילה לדין גוד אחית הקובע קביעה דומה בדיני מחיצות.
דין זה הוא הלכה למשה מסיני כמו גוד אחית.[1]
מקור עריכה
המונח מוזכר במסכת סוכה:
בגמרא לעיל, מובאת מחלוקת אמוראים, בין אביי לרבא (שהלכה נפסקה כמותו[2]), בנוגע לסוכה שסככהּ עשוי קנים המופרדים זה מזה בגובה בו הם מונחים מעל 3 טפחים (שאם פחות מכך, אין צורך בכלל "חבוט רמי" משום שפחות משלושה טפחים, יש בהם דין לבוד שרואים אותם כאילו היו מחוברים):
- אביי סובר כי באופן כזה הסוכה פסולה.
- רבא אומר כי אם הקנה העליון בעל רוחב של לפחות טפח (שיש עליו שם "אוהל"), אזי אומרים "חבוט רמי" ורואים כאילו הוא מונח לצד הקנה שתחתיו (בהטלה מלמעלה) והסוכה כשרה.
בהלכות מבוי עריכה
כדי להתיר טלטול במבוי, יש להכשירו על ידי לחי וקורה. כלומר, לוח אנכי המוצב בצד הפתח של המבוי (לחי) וקורה המונחת בצורה אופקית בין שני קירות הכניסה למבוי. אם הקורה מונחת גבוה מעל קירות המבוי אומרים חבוט ומחשיבים אותה כמונחת על כותלי המבוי[3].
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 פירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ב, עמוד א': ”'שאין בגגו' – בקנה העולה רחב טפח, דלאו שם אהל עליה לאחשובי ולמימר ביה חבוט רמי (כלומר) השפל והשלך אותו על האויר שתחתיו, דהיינו נמי ענין גוד אחית אלא לענין מחיצה, דהוי חודה של מחיצה – שייך למימר גוד אחית (כלומר) משוך אותה והורד, ולענין המוטל לרוחב ובא לסתום אויר שייך למימר חבטא.”
- ^ עיין במשנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ה', הלכה כ"א, ובטוש"ע אורח חיים, תרל"א, ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ט', עמוד א'