חברה סגורה
חברה סגורה היא תפיסה חברתית שבה קבוצה מסוימת מגבילה את עצמה מתוך אמונה או ערכים משותפים, ובכך מגדירה את גבולותיה התרבותיים, הדתיים, או האידאולוגיים באופן הדוקרטינרי וקיצוני. החברה הסגורה מתאפיינת בהתנגדות לפלורליזם ובחרדה עמוקה מפני השפעות חיצוניות שעלולות לאיים על הסדר הערכי השלט. בעקבות התמסכת הגבולות בין ה"חדש" ל"ישן" בעידן הפוסט-מודרני, החברות הסגורות מתמודדות עם אתגרים חדשים בזיהוי האויב ה"אחר".[1]
הגדרה עריכה
החברה הסגורה מוגדרת בעיקר דרך הסתגרותה ודחייתה של רעיונות חיצוניים שחלקם נשאבים מתפיסה שמרנית המתנגדת לערכים פלורליסטיים ושאיפות לשינוי חברתי. היא נבנית סביב דוגמה אידאולוגית מוחלטת, שממנה נובע סדר ערכי אוניברסלי שאינו מקבל חלוקה או ספק. במרכזה של החברה הסגורה עומדת התחייבות להגנה על טוהר האמונה והערכים המייסדים, תוך שמירה על אחדות והומוגניות חברתית.[1][2]
מאפיינים עריכה
אמונה אבסולוטית ודוגמה מסוימת עריכה
החברה הסגורה מבוססת על אמונה או דוגמה מסוימת שמהווה את היסוד לכל פעולה וחשיבה בתוך הקהילה. דוגמה זו יכולה להיות דתית, אידאולוגית, פוליטית או תרבותית, אך בכל מקרה, היא נתפשת כאמת מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור. חברי החברה מתבקשים להפגין נאמנות מוחלטת לדוגמה זו, וכל ספק או חריגה מהנורמות שהיא קובעת נתפסים כבגידה או כפירה.[1]
דחיית הפלורליזם והרלטיביזם עריכה
בחברה הסגורה אין מקום לרלטיביזם או לפלורליזם. ההנחה היא שהדוגמה המרכזית שעליה היא נבנית כוללת בתוכה את כל התשובות לשאלות החיים המרכזיות ולכן אין צורך, ואף זה נחשב לרע, לחפש תשובות במקורות חיצוניים או אלטרנטיביים. דחיית הפלורליזם והרלטיביזם מחזקת את ההתאחדות סביב הדוגמה המרכזית ומשמרת את האחדות וההומוגניות החברתית.[1]
הגברת החומות והניתוק מה"חוץ" עריכה
החברה הסגורה נוטה להגביר את הניתוק שלה מהחברה הרחבה ומכל השפעות חיצוניות שעלולות לאיים על הסדר הערכי הקיים בתוכה. היא יוצרת גבולות תרבותיים, דתיים, ואידאולוגיים ברורים ובלתי חדירים שמפרידים בין ה"אנחנו" ל"הם", בין מי ששייך לקהילה לבין מי שנמצא מחוצה לה. הנטייה להתבצרות ולהגברת החומות מתבטאת גם בדחיית רעיונות חדשים ובספקנות כלפי שינויים חברתיים או תרבותיים שמגיעים מהעולם החיצון. החברה הסגורה נוטה לפעול מתוך מנגנון הגנה עצמית, שמטרתו לשמור על האינטגריטי הקבוצתי ולמנוע חדירת ערכים זרים שעלולים להרע או לשנות את המבנה החברתי הקיים.
חיפוש אויב חיצוני כאמצעי איחוד עריכה
החברה הסגורה לעיתים קרובות משתמשת בטקטיקה של חיפוש או הגדרה של אויב חיצוני כאמצעי לאיחוד ולהגברת הזהות הקבוצתית. הדמוניזציה של "האחר" משמשת כדי לחזק את ההרגשה של שייכות והזדהות עם הקבוצה ולקדם את התחושה של מצור חברתי. עם זאת, בעידן הפוסט-מודרני, החברות הסגורות מתקשות יותר ויותר להצביע על אויב חיצוני מוגדר וממוקם, דבר שמוביל לחרדה ולבלבול בקרב חבריה.
התנגדות למודרנה ולפוסט-מודרניזם עריכה
חברות סגורות מגלות התנגדות עקרונית לערכי המודרנה והפוסט-מודרניזם, שכן שני התנועות הללו קוראות לפלורליזם, לספקנות, ולהפרכה של נרטיבים מקובלים. החברה הסגורה רואה בהם איום על המבנה הערכי והאמוני שעליו היא מתבססת, ולכן מתנגדת בתוקף לרעיונות של חופש אישי, רלטיביזם תרבותי, ולפירוק של מוסדות ואמונות מסורתיים.
רפואה בקהילות סגורות עריכה
הגישה לרפואה ולטיפולים רפואיים עלולה להיות שונה מאוד מאשר בחברה המודרנית הפתוחה. חברות אלו עלולות להסתמך על טיפולים מסורתיים, תפילה, או אמונות דתיות בתהליך הריפוי, ולעיתים קרובות יתנגדו לשימוש בטכנולוגיות רפואיות מודרניות או בתרופות שאינן נתפסות כחלק מהמסורת הרפואית שלהם. ישנם מקרים בהם חברות סגורות יקבעו רופאים או מטפלים מוסמכים מתוך הקהילה שלהם, אשר מבינים את הערכים והאמונות הקהילתיים ופועלים בהתאם להם.
לעיתים, חברות סגורות יכולות להציג חוסר אמון עמוק במערכת הרפואה המערבית ובפרקטיקות רפואיות שאינן מתאימות לאמונות הדתיות או התרבותיות שלהם. זה יכול להוביל למצבים בהם חולים לא יקבלו טיפול רפואי מתקדם עקב נגישות מוגבלת או בחירה שלא לפנות לטיפול זה. בנוסף, קונפליקטים עלולים להתעורר כאשר המדיניות הבריאותית של המדינה נתקלת בהתנגדות מצד החברות הסגורות, למשל בנושאים כמו חיסונים או טיפולים חובה במצבי חירום רפואיים.
מחלות זיהומיות מציבות אתגרים מיוחדים לקהילות סגורות, פעולה חיצונית (של הממשלה או אנשי רפואה חיצוניים) עשויה לסייע בעצירת התפשטות המחלה. [3] [4] [5] [6]
השפעות וביקורת עריכה
החברות הסגורות משפיעות על החברה הרחבה בדרכים רבות, תוך שהן מציגות דילמות מורכבות בנושאים של חופש ביטוי, זכויות אדם, והתקשרות חברתית. מצד אחד, הן יכולות להוות מקור לערכים עמוקים ולזהות קהילתית חזקה. מצד שני, ההתנתקות מהחברה הרחבה והדחייה של ערכים פלורליסטיים עלולות להוביל לחוסר סובלנות ואף לעימותים עם החברה הכוללת.
ביקורת על החברה הסגורה מתמקדת בעיקר בחוסר הכוללניות ובהפרדה החריפה בין קבוצות ובין ערכים שונים בחברה. פילוסופים וחוקרים טוענים כי הסגירות והדחייה של האחר מעכבים התפתחות חברתית, תרבותית ואף רוחנית, ומונעים דיאלוג פורה ובריא בין קבוצות שונות. החברה הסגורה נתפסת כמעוכבת בזמן, מחוץ לזרם ההתפתחות החברתית והתרבותית המתמשך.
בעידן הפוסט-מודרני, שבו הגבולות האידאולוגיים והתרבותיים הופכים לניידים ופחות מוגדרים, החברות הסגורות נתונות בפני אתגרים חדשים. ההקשחה של הגבולות והמאבק בשינויים חברתיים ותרבותיים מתנגשת עם הרוח הפוסט-מודרנית של קבלה ושל ריבוי דעות. הפוסט-מודרניזם מציב בפני החברה הסגורה את השאלה על זהותה ועל קיומה.
מדינות שהתנהגו כחברה סגורה עריכה
- יפן (לשעבר) - תחת מדיניות סאקוקו בתקופת אדו, יפן הסתגרה מהשפעות מערביות [7]
- צפון קוריאה - נחשבת למדינה הסגורה ביותר בעולם. [8]
- ברית המועצות - הדיפלומט הסובייטי אנטולי דוברינין כתב בזיכרונותיו: "בחברה הסגורה של ברית המועצות, הקרמלין פחד מהגירה בכלל (ללא הבדל לאום או דת)" מחשש לגרום לאי יציבות ביתית. [9]
- ראה גם מסורב עלייה
- ערים סגורות — אזורים סודיים ונשלטים במיוחד שהכילו כורים גרעיניים ומתקנים רגישים אחרים ממשיכים להתקיים ברוסיה כיום. [10]
- בורמה (כיום מיאנמר) - בעבר חברה סגורה ופריה בינלאומית, [11] [12] [13] בורמה עברה רפורמות פוליטיות החל משנת 2011 שהפכו את החברה שלה לפתוחה יותר. [14] [15]
- אריתריאה - ארגון Human Rights Watch תיאר את אריתריאה כאחת המדינות הסגורות בעולם. [16] לאריתריאה יש גבול סגור, צבאי ומבוצר מאוד עם אתיופיה, יריבתה האזורית שהמתחים עמה גבוהים. [17] [18]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 כהן, לוראן (2009-07-24). "מאוימים ומסוכנים". Ynet. נבדק ב-2024-03-25.
- ^ חברה סגורה - מעות - מילון מונחים בנושאי ארגון וניהול עסקים, באתר www.ribao.co.uk
- ^ Kuzushima, Kiyotaka; Kudo, Toyoichiro; Kimura, Hiroshi; Kido, Shinji; Hanada, Naoki; Shibata, Motohiro; Nishikawa, Kazuo; Morishima, Tsuneo (1992-03-01). "Prophylactic Oral Acyclovir in Outbreaks of Primary Herpes Simplex Virus Type 1 Infection in a Closed Community". Pediatrics (באנגלית). 89 (3): 379–383. doi:10.1542/peds.89.3.379. ISSN 0031-4005. PMID 1311067.
- ^ Dagan, Ron; Gradstein, Serge; Belmaker, Ilana; Porat, Nurith; Siton, Yaffa; Weber, Gabriel; Janco, Jacob; Yagupsky, Pablo (2000-02-01). "An Outbreak of Streptococcus pneumoniae Serotype 1 in a Closed Community in Southern Israel". Clinical Infectious Diseases (באנגלית). 30 (2): 319–321. doi:10.1086/313645. ISSN 1058-4838. PMID 10671335.
- ^ Gardner, P. S.; Cooper, Christine E. (1964-06-01). "The feeding of oral poliovirus vaccine to a closed community excreting faecal viruses". The Journal of Hygiene. 62 (2): 171–178. doi:10.1017/s0022172400039905. ISSN 0022-1724. PMC 2134602. PMID 14171269.
- ^ Yagupsky, Pablo; Ben-Ami, Yael; Trefler, Ronit; Porat, Nurith (2016-02-01). "Outbreaks of Invasive Kingella kingae Infections in Closed Communities". The Journal of Pediatrics. 169: 135–139.e1. doi:10.1016/j.jpeds.2015.10.025. ISSN 1097-6833. PMID 26545728.
- ^ "The Seclusion of Japan". users.wfu.edu. נבדק ב-2016-11-29.
- ^ "North Korea exposed: Censorship in the world's most secretive state". Canadian Journalists for Free Expression. אורכב מ-המקור ב-2021-03-17. נבדק ב-2016-11-29.
- ^ Robert G. Kaufman, Henry M. Jackson: A Life in Politics (University of Washington Press, 2000, p. 282.
- ^ Yegorov, Oleg (2 במאי 2016). "A sheltered existence: Life in Russia's closed cities". Russia Beyond The Headlines.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Burma: Prospects for a Democratic Future (ed. Robert I. Rotberg: Brookings Institution Press, 1998), p. 97.
- ^ Tiniest of Openings in a Closed Society, Washington Post (May 18, 2002).
- ^ Shanthi Kalathil & Taylor C. Boas, Open Networks, Closed Regimes: The Impact of the Internet on Authoritarian Rule (Carnegie Endowment for International Peace, 2003), p. 91.
- ^ Inside Myanmar's transition from isolation to openness, PBS NewsHour (April 14, 2014).
- ^ imeline: Reforms in Myanmar (July 8, 2015).
- ^ World Report 2014: Eritrea, Human Rights Watch.
- ^ Eritrea country profile, BBC News (October 30, 2017).
- ^ Darko Janjevic, Eritrea accuses Ethiopia of border attack, AFP, Reuters, Associated Press (June 13, 2016).
- ^ Linda Dayer-Berenson, Cultural Competencies for Nurses: Impact on Health and Illness (Jones & Bartlett, 2007), p. 297: "The social organization of the Amish is guided by a desire to avoid assimilation and acculturation into dominant American culture ... a closed community like the Amish").
- ^ Jerome Murphy-O'Connor, The Holy Land: An Oxford Archaeological Guide from Earliest Times to 1700, 5th ed. (Oxford University Press, 2008), p. 272.