חברת הטלגרף האטלנטי

חברת הטלגרף האטלנטיאנגלית: Atlantic Telegraph Company) הייתה חברה שהוקמה ב-6 בנובמבר 1856 כדי לקדם כבל טלגרף מסחרי הראשון מסוגו שיחצה את האוקיינוס האטלנטי.

Atlantic Telegraph Company
הספינה Great Eastern (שממונעת על ידי קיטור), שהניחה את הכבל הטרנס-אטלנטי.
הספינה Great Eastern (שממונעת על ידי קיטור), שהניחה את הכבל הטרנס-אטלנטי.
נתונים כלליים
מייסדים סיירוס פילד, ג'ון ווטקין ברט, צ'ארלס טילסטון ברייט
תאריך הקמה 1856
תאריך פירוק 1870 עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה טלגרפיה
הון עצמי 35,000 לירה שטרלינג (נכון ל־נובמבר 1856) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חברת ייצור ותחזוקת הטלגרף, רציף אנדרבייס.

היסטוריהעריכה

הפרויקט התחיל מהסכם בין סיירוס פילד לבין ג'ון ווטקינס ברט וצ'ארלס טלסטון ברייט, עם הון התחלתי של £350,000, אשר גויסו בלונדון, ליברפול, מנצ'סטר וגלאזגו. דירקטוריון החברה הורכב משמונה עשר נציגים מהממלכה המאוחדת, תשעה מארצות הברית ושלושה מקנדה. לשלושת המייסדים הצטרף בהמשך ווילדמן וייטהאוס כחשמלאי הראשי של החברה.

כמו כן, הממשלה הבריטית (ולאחר מכן הממשל האמריקאי) הבטיחה להעביר £14,000 בשנה לחברה וסיוע נוסף בהנחת הכבלים בעזרת הספינות שלהן[1].

מועצת המנהלים גייסה את הפיזיקאי ויליאם תומסון (שנקרא מאוחר יותר לורד קלווין), שערער באופן פומבי על חלק מהטענות של וייטהאוס. השניים נהנו יחסים מתוחים לפני שוייטהאוס שוחרר כתוצאה מהכישלון של הכבל הראשון ב-1858.[2]

במטרה לשפר את קצב העברת האותות החשמליים, תומסון הפציר בפילד לעשות את המיטב בתהליך הייצור כדי להבטיח שהכבל המיוצר יהיה בעל סטנדרט מוליכות גבוהה[1]. ניתן היה לבדוק את קצת העברת הנתונים (כדי להבטיח שמגיעים לסטנדרט המדובר) באמצעות מכשירי שליחה והקלטה רגישים במיוחד, תחום שתומסון התמחה בו.

אחרי הכישלון השני של המשלחת בהנחת הכבל בשנת ב-1865, חברה נוספת הוקמה כדי לגייס כסף עבור ניסיון נוסף. שתי הספינות שנעשה בהן שימוש בעבר להנחת הכבלים נקראו לעבודה שוב ב-1866 וב-1869.

המשלחת הבאה ב-1866 הייתה מוצלחת, ובין היתר הצליחה לשחזר את הכבל השני שאבד. השירות יצר הכנסות בשווי 1,000 ליש"ט ביום המבצעי הראשון. המחיר המשוער לשליחת מברק היה: מילה אחת, מייל אחד (1.6 קילומטר) = $0.0003809

חברת הטלגרף האטלנטי הפעילה שני כבלי טלגרפיה טרנס-אטלנטיים מבלי שהייתה לה תחרות עד 1869, כאשר הונח כבל צרפתי. זמן קצר לאחר מכן נחתם הסכם לתיאום מחירי שירותי הטלגרפיה ואופן חלוקת הרווחים. 

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Crosbie Smith and M. Norton Wise, Energy and Empire: A biographical study of Lord Kelvin, Cambridge University Press, 1989
  2. ^ Bruce J. Hunt, Pursuing Power and Light, JHU Press, 2010