לירה שטרלינג

מטבע בריטי
(הופנה מהדף ליש"ט)
המונח "גיני" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו גיני (פירושונים).

לירה שטרלינגראשי תיבות: ליש"ט; באנגלית: ‍Pound sterling‌, בראשי תיבות: stg, ובקיצור פאונד או בסלנג: "קוויד") היא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד). הליש"ט מתחלקת ל-100 פני. הליש"ט הוא המטבע הרביעי הכי נסחר בעולם (אחרי הדולר האמריקאי, היורו והין היפני).

לירה שטרלינג
Pound sterling
מטבע של לירה שטרלינג אחת
מטבע של לירה שטרלינג אחת
מטבע של לירה שטרלינג אחת
משתמשים הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת והטריטוריות מעבר לים
סמל £
ISO 4217 GBP
כינוי פאונד, ליש"ט, קוויד
יחידות משנה
1/100 פני, (בעבר גם שִילִינְג)
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש £1 (תמה ההדפסה בשנת 1984), £5, £10, £20, £50, £100 (סקוטלנד וצפון אירלנד בלבד)
מטבעות בשימוש 1p, 2p, 5p, 10p, 20p, 50p, £1, £2
בנק מרכזי
בנק מרכזי בנק אנגליה
http://www.bankofengland.co.uk/
Anglo-Saxon pound, East African rupee, pound Scots
Australian pound

הסימן המקובל של ליש"ט הוא £, וסימונה לפי תקן ISO 4217 הוא GBP. לעיתים גם נעשה שימוש בסימון הלא-תקני UKP. הסימן £ הוא עיצוב מסוגנן של האות L, מקורו באות הראשונה של המילה ליברה.

כחברה מלאה באיחוד האירופי הייתה בריטניה רשאית להצטרף ל"גוש האירו", אך היא החליטה שלא לאמץ את האירו ולהמשיך להשתמש בליש"ט כהילך חוקי. בנק אנגליה הוא הסמכות המוניטרית העליונה בבריטניה, וזו אינה כפופה לבנק המרכזי האירופי.

היסטוריה עריכה

מקור המונח "לירה" הוא ליברה, באנגלית פאונד, של כסף סטרלינג (סגסוגת המכילה 92.5% כסף והשאר מתכות אחרות). זה היה שוויה בעת תחילת השימוש בה כמטבע רשמי באנגליה ב-1560, בתקופת שלטון המלכה אליזבת הראשונה. בעקבות האיחודים עם סקוטלנד ואירלנד הפכה ליש"ט למטבע הרשמי בכל הממלכה המאוחדת. ב-1928 החלה הרפובליקה של אירלנד להנפיק מטבעות משלה ששימשו בצד המטבע הבריטי כהילך חוקי ברפובליקה.

המטבעות הבריטיים נושאים תמיד את דמות המונרך (מלך או מלכה) הבריטי המכהן. למשך 70 שנים עד לפטירתה, נשאו המטבעות את דיוקנה של המלכה אליזבת השנייה. בספטמבר 2022 לאחר פטירת המלכה, היה צ'ארלס השלישי למלך וכנהוג עוצבו והוצגו מטבעות של 50 פני ו-5 פאונד הנושאים את דיוקנו. המטבעות עוצבו על ידי הפסל הבריטי מרטין ג'נינגס ויכנסו לשימוש בעתיד הקרוב.[1]

לעומתם, שטרות הכסף של בנק אנגליה החלו לשאת את דיוקן המונרך המכהן רק במאה ה-20 מאחר שבמקור, הם היו מעין המחאות בעלות ערך קבוע מראש.

לפני הנהגת שיטת החלוקה העשרונית בשנת 1971 הייתה הלירה שטרלינג מחולקת ל-20 שילינג, וכל שילינג התחלק ל-12 פני. כלומר, ליש"ט הכילה 240 פני. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 היה המטבע הקטן ביותר רבע פני, כלומר 1/960 לירה שטרלינג, והוא כונה פרד'ינג (Farthing‌). במאה ה-19 הונפקו עריכים נמוכים יותר של חצי פרד'ינג, שליש פרד'ינג ואף רבע פרד'ינג. שיטת החלוקה הזאת הייתה המשך לשיטה שהונהגה בתקופת קרל הגדול והייתה נהוגה גם בצרפת ובחלקים אחרים של אירופה עד סוף המאה ה-18. עם המעבר לשיטה העשרונית, המטבע הקדם-עשרוני של 6 פני (Sixpence) הוחלף ב-2.5 פני עשרוניים. כדי להקל על ההמרה, הונהג גם מטבע של חצי פני חדש (1/200 של לירה שטרלינג), אף על פי שכבר באותה עת היה ברור שמטבע חצי-פני חדש לא יאריך ימים בגלל ערכו הנמוך. האינפלציה הגבוהה בבריטניה בשנות ה-70 אכן שחקה את ערכו והביאה להוצאתו מהמחזור של מטבע חצי-פני ב-1984. בפועל, הציבור חדל להשתמש בחצי הפני עוד קודם לכן.

 
שליש גינאה בריטית מימי ג'ורג' השלישי

היו גם חלוקות חלופיות של הלירה שבאו לידי ביטוי בהנפקת המטבעות. למשל, הייתה נהוגה גם חלוקת הלירה לרבעים ולשמיניות. רבע לירה כונה "כתר" (Crown) ושוויו היה 5 שילינגים (כלומר, 60 פני ישנים). שמינית הלירה כונתה "חצי כתר" (Half a Crown) ושוויה היה 2 שילינגים ו-6 פני (כלומר, 30 פני ישנים). פרטים אודות מטבעות נוספים שהיוו חלק מהמערכת המוניטרית הבריטית לפני המעבר לשיטה העשרונית מופיעים בערך שילינג.

עד למעבר לשיטת החלוקה העשרונית ב-1971, היה נהוג לנקוב חלק מהמחירים בגינאה או "גיני" (Guinea). הגינאה הייתה מטבע זהב שבוטל ב-1816, ואשר שוויו בעת ביטולו היה 21 שילינג (כלומר לירה אחת ושילינג אחד, או 1.05 לירות). במקום הגינאה הונפק מטבע זהב בשווי ליש"ט שנקרא סובריין. על אף ביטול הגינאה, הוסיפו המעמדות הגבוהים באנגליה להשתמש בה בעיקר בעת שנקבו את שכרם של בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים או עורכי דין. כיום נעשה שימוש במונח גינאה רק במרוצי סוסים, כעניין של מסורת.

ארץ ישראל המנדטורית הייתה חלק מגוש השטרלינג והונהגה בה מועצת מטבע (Currency Board). הלירה הארץ-ישראלית (לא"י) שהייתה נהוגה בארץ בתקופת המנדט הבריטי הייתה שווה בערכה לליש"ט. על אף העובדה כי בארץ ישראל המנדטורית לא הונהגה החלוקה לשילינגים ולפני, אלא שיטה עשרונית שעל-פיה הלא"י נחלקה ל-1000 מיל, המטבע בן 50 מיל א"י (החלק העשרים של לא"י), נקרא בלשון עממית "שילינג" ומטבע של 10 מיל נקרא "גרוש". ארץ-ישראל הוצאה מגוש השטרלינג ב-22 בפברואר 1948 בהחלטה של ממשלת הממלכה המאוחדת.[2]

ליש"ט היא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת ובשטחי הכתר: אנגליה, סקוטלנד, ויילס וצפון-אירלנד. עם זאת, היא אינה המטבע באירלנד שהיא רפובליקה עצמאית, ובה ההליך החוקי הוא האירו.

ב-1990 הצטרפה בריטניה למנגנון שער החליפין האירופי אך ב-1992 פרשה ממנו עקב יום רביעי השחור (אנ'), אירוע ספקולנטי שגרם לאי יציבות במטבע.

שטרות עריכה

השטרות הראשונים של ליש"ט הונפקו על ידי בנק אנגליה זמן קצר לאחר הקמתו ב-1694. מ-1745 השטרות הודפסו ביחידות של בין £20 ל-£1,000 כשחלק נוסף בצורה ידנית, ב-1759 נוסף שטר בערך של £10 ב-1793 נוסף שטר של £1 וב-1797 נוסף £2. שני האחרונים בוטלו לאחר המלחמות הנפוליאוניות. ב-1855 השטרות הפכו למודפסים באופן מלא ביחידות של £5, £10, £20, £50, £100, £200, £300, £500 ו-£1,000.

בנק סקוטלנד (אנ') החל להנפיק שטרות ב-1695, וב-1727 החל הבנק המלכותי הסקוטי (אנ') להנפיק שטרות. ב-1825–1826 החל בנק אירלנד להנפיק שטרות ליש"ט. ב-1826 הותר לבנקים המרוחקים מלונדון יותר מ-105 ק"מ להנפיק שטרות נייר בעצמם. ב-1844 בנקים חדשים לא יכלו יותר להנפיק שטרות בעצמם באנגליה וויילס, אך לא בסקוטלנד ובאירלנד. ב-1921 הונפקו השטרות האחרונים של בנקים פרטיים באנגליה.

 
הגב של שטר פולימר בערך של 5 ליש"ט מ-2016

ב-2000 החל הבנק של צפון אירלנד להנפיק שטרות פולימר (אנ') של 5£. בספטמבר 2016 החל בנק אנגליה להנפיק שטרות פולימר 5£, ושטרות הנייר המקבילים הוצאו מהמחזור ב-5 במאי 2017. המעבר לשטרות פולימר הביא לטענות של טבעונים נגד שימוש בשומן מן החי כמרכיב בפולימר.[3] ב-14 בספטמבר 2017 הוכנסו לשימוש שטרות פולימר של £10, ושטרות הנייר המקבילים הוצאו מהמחזור ב-1 במרץ 2018. שטרות פולימר של £20 הוכנסו לשימוש בפברואר 2020 ושטרות של £50 ב-2021. ב-1 באוקטובר 2022, הוצאו השטרות הישנים של £20 ו-£50 משימוש, ותוקפם פג.[4][5]

היתרים להנפקת שטרות - סקוטלנד וצפון אירלנד עריכה

למרות שהמטבעות מונפקים אך ורק על ידי המטבעה של אנגליה, ושהשטרות עבור אנגליה וווילס מונפקים על ידי בנק אנגליה, ישנו היתר מיוחד ל-6 בנקים בצפון אירלנד וסקוטלנד להנפקת שטרות.[6] עד 30 ביוני 2020, היה בנק שביעי First Trust Bank בצפון אירלנד שגם הוא הורשה להנפיק שטרות. הבנקים המורשים הם:

סקוטלנד עריכה

  • Bank of Scotland
  • Clydesdale Bank
  • Royal Bank of Scotland

צפון אירלנד עריכה

  • Bank of Ireland
  • Danske Bank
  • Ulster Bank.[7] בין השאר, הנפיק בנק זה שטר הנצחה ב-2006 במותו של הכדורגלן הצפון אירי ג'ורג' בסט.[8]

שערי חליפין עריכה

שער חליפין נוכחי עבור GBP
באתר Google Finance: AUD CAD CHF EUR HKD ILS JPY USD
באתר Yahoo! Finance: AUD CAD CHF EUR HKD ILS JPY USD
באתר XE.com: AUD CAD CHF EUR HKD ILS JPY USD
באתר OANDA.com: AUD CAD CHF EUR HKD ILS JPY USD
באתר גלובס: שער לירה שטרלינג לדולר אמריקאי

לקריאה נוספת עריכה

  • Perkins, Chris H., Check Your Change, 6th ed., Rotographic International, 2008, ISBN 978-0-948964-80-0
  • Duggleby, Vincent, English Paper Money: Treasury and Bank of England Notes 1694-2006, 7th ed., Pam West, 2006, ISBN 0-9543457-1-1

קישורים חיצוניים עריכה


הערות שוליים עריכה