חגי ברגמן

חוקר מוח ורופא ישראלי

חגי ברגמן (נולד ב-1952 בתל אביב) הוא חוקר מוח ורופא ישראלי, המכהן כפרופסור באוניברסיטה העברית. ברגמן נודע בעיקר בזכות עבודתו בחקר מחלת פרקינסון ובטיפולה, בין היתר בפיתוח טיפול הנודע בשם גירוי מוחי עמוק. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשפ"ד (2024).

חגי ברגמן
לידה 1952 (בן 72 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי חקר המוח
מקום לימודים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים (1 בינואר 1990) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יזהר בר-גד
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה

עריכה

ברגמן סיים את לימודי הרפואה בטכניון ב-1984 ולא המשיך להתמחות כמקובל, ולאחר פוסט דוקטורט ראשון באוניברסיטה העברית בהנחייתו של משה אבלס יצא לפוסט דוקטורט שני בבולטימור. מונה למרצה באוניברסיטה העברית ב-1990. בעבודתו ניצל את הידע על אודות הבסיס העצבי למחלת הפרקינסון - העדר דופמין בשל כשל בחומר השחור המהווה חלק מהגרעינים הבזליים ובעיקר הבנת המאזן הדופמינרגי של אלו, כדי לבצע הפחתה בפעילות המוגברת של הגרעין התת-תלמי. עבודה זו הביאה לטיפול בחולים על ידי גרייה חשמלית של גרעין זה באמצעות אלקטרודה קבועה. טיפול זה גורם להפסקת התסמינים של המחלה כאקינזיה, ברדיקינזיה ורעד, ובוצע עד היום במעל 250,000[1] חולים ברחבי העולם.

במסגרת עבודתו פרסם את מחקריו בערוצי תקשורת שונים ובכתבי עת מדעיים ובינלאומיים[2]

פרסים ומענקים

עריכה

חיים אישיים

עריכה

נשוי לרויטל ואב לארבעה, עם שבעה נכדים ומתגורר בירושלים

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חגי ברגמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה