חג עליית מרים

חג עליית מרים הוא חג נוצרי המסמן את עליית מרים, אמו של ישו, השמימה. הוא נקבע בשנת 1950 על ידי האפיפיור פיוס ה-12, ונחוג על ידי נוצרים המשתייכים לכנסייה הקתולית והאורתודוקסית בתאריכים קבועים.

עליית הבתולה השמיימה מעשה ידי טיציאן, המהווה את מרכז המזבח בבזיליקת סנטה מריה גלוריוזה דיי פרארי בוונציה

העולם הנוצרי מציין מדי שנה בחודש אוגוסט את עליית מרים השמימה. בארץ ישראל הקתולים עורכים טקסים מרשימים ב-14 וב-15 באוגוסט בגת שמנים, ואילו האורתודוקסים עורכים טקסים ב-25 וב-28 באוגוסט. אור לבוקר 25 באוגוסט, נערכת תהלוכת איקונת מרים, אירוע המסמל כעין "לוויה" וקבורה סמלית לקראת עלייתה השמימה. האיקונה שמורה לאורך השנה במנזר גת שמנים היווני – המטוכיון מול כנסיית הקבר. עם שחר ב-25 באוגוסט נערך במקום טקס הוצאת האיקונה למסע "הלווייתה". האיקונה נישאת על ידי איש דת יווני ממונה מטעם הפטריארכיה. בשעה חמש בדיוק נעה התהלוכה מלווה במאות נזירים, נזירות, צלייניות וצליינים, נרות, צרורות ריחן, זרי פרחים ועמודי שושן צחור בידיהם ומזמורים בפיהם, התהלוכה נעה בסמטאות העיר העתיקה הדוממות, מרחוב בית הבד, לויה דולורוזה ולשער האריות. עם זריחה יוצאת התהלוכה לעבר כנסיית קבר מרים, בעמק הקדרון, המואר באור זריחה מעל הר הזיתים, גדושה באלפי נרות, והמוני מאמינים הבאים לראות, לגעת ולנשק את האיקונה, ולזחול תחת אפיריון העץ שעליו ניצבת האיקונה לצד קפלת הקבורה.

החג חל ב-28-25 אוגוסט כלומר 15 באוגוסט לפי לוח השנה היוליאני עבור המאמינים של הכנסייה האורתודוקסית היוונית של ירושלים, הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית, הכנסייה האורתודוקסית הסרבית והכנסייה האורתודוקסית הפולנית וכן עבור הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית ואדוקי האמונה הישנה. שאר הכנסיות האורתודוקסיות - הכנסייה האורתודוקסית היוונית של קונסטנטינופול, זו של יוון, בולגריה, רומניה ואחרות - חוגגות אותו ב-15 באוגוסט ,לפי לוח השנה הנאו-יוליאני. הכנסיות הקתוליות חוגגות את החג ב-15 באוגוסט לפי לוח השנה הגרגוריאני.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חג עליית מרים בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.