פתיחת התפריט הראשי

חוזה טרטו' (אנגלית: Treaty of Tartu, רוסית: Тартуские Mирные Договоры, אסטונית: Tartu Rahu, פינית: Tarton Rauha) היה סדרה של הסכמים בין רוסיה הסובייטית ובין פינלנד ואסטוניה הצעירות, אשר היו עד פברואר 1917 בשליטת האימפריה הרוסית ואחר כך בשליטת הרפובליקה הרוסית (4 במרץ 19177 בנובמבר 1917). הם נידונו ונחתמו בעיר טרטו שבאסטוניה בשנת 1920 אחרי תום מלחמות האזרחים ברוסיה ובפינלנד וסיום מלחמת השחרור באסטוניה. ההסכמים נגעו בנושאים אשר כללו את עצמאותן של פינלנד ואסטוניה והגבולות של המדינות האלה עם רוסיה.

תוכן עניינים

ההסכמיםעריכה

ההסכם הרוסי-אסטוני - נחתם ב-2 בפברואר 1920[1] אחרי מלחמת השחרור האסטונית. תנאי ההסכם נידונו בין אדולף יופה, מן הצד הרוסי, לבין יאן פוסקה (Jaan Poska) מן הצד האסטוני וקבעו שלאסטוניה תינתן עצמאות מלאה מרוסיה. על-פי ההסכם, רוסיה ויתרה לטובת אסטוניה על אזור פצ'ורי (כיום במחוז פסקוב של רוסיה) ועל השטחים בגדה המזרחית של הנהר נרבה, כולל העיר איוונגורוד (כיום במחוז לנינגרד של רוסיה). כמו כן, הועברו לאסטוניה כ-11.6 טון זהב במסגרת חלוקת הזהב של האימפריה הרוסית.

ההסכם הרוסי-פיני - נחתם ב-14 באוקטובר 1920 אחרי משא ומתן שנמשך ארבעה חודשים. על-פי ההסכם, הגבול בין רוסיה לבין פינלנד היה זהה לגבול הישן עם הדוכסות הגדולה של פינלנד, כשהאזור פטסמו (Петсамо, בפינית Petsamo) בעל הנמל נטול הקרח לחוף אוקיינוס הקרח הצפוני ניתן לפינלנד ואילו מזרח קרליה ניתן לרוסיה. כמו כן, פינלנד פירקה את כל המתקנים הצבאיים שלה בים הבלטי והרוסים איפשרו מסחר חופשי בין אגם לדוגה למפרץ הפיני. מבחינת פינלנד הייתה זו מסגרת חוקית לביטול הסכם פרדריקסהאמן משנת 1809 שבמסגרתו סופחה פינלנד לרוסיה.

אחרית דברעריכה

על-פי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, שנחתם בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית ב-23 באוגוסט 1939, אסטוניה, לטביה, ליטא ומזרח-פולין נכבשו על ידי ברית המועצות וגרמניה קיבלה את רוב פולין (כיום בבלארוס ובאוקראינה).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חוזה טרטו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ היום, הצפירה, 4 בפברואר 1920