חוזה פריז (1947)

ועידת השלום בפריז שנערכה בין 29 ביולי ל-15 באוקטובר 1946 הביאה לניסוחו של חוזה פריז, אשר נחתם ב-10 בפברואר 1947. בחוזה זה העניקו בעלות הברית לחמש ממדינות הציר "המשניות" – איטליה, רומניה, הונגריה, בולגריה ופינלנד את הזכות לחדש את ריבונותן בתחום יחסיהן הבינלאומיים ולהציע את מועמדותן לחברות באומות המאוחדות. בחוזה נכללו הסדרים בדבר תשלומי פיצויים, התחייבות לשמירה על זכויות מיעוטים אתניים וזכויות הפרט; וכן שינויים טריטוריאליים שכללו את סיום שליטתה של איטליה במושבותיה באפריקה ושינויים בגבולות שבין הונגריה וצ'כוסלובקיה, רומניה והונגריה, ברית המועצות ורומניה, בולגריה ורומניה וברית המועצות ופינלנד. חמש המדינות התחייבו לפעול נגד הופעתם של ארגונים פשיסטיים בתחומן, או כל ארגון אחר, פוליטי, צבאי או צבאי למחצה, שמטרתו לפגוע בזכויות דמוקרטיות. עוד הוסכם כי אזרחי חמש המדינות לא יחויבו בתשלום פיצויים עבור נזקים בגין פעילות פרטיזנית לטובת בעלות הברית, וכי לא יועמדו לדין בגין מעשים אלה.

חוזה פריז
נציגים קנדיים בחוזה פריז: נורמן רוברטסון, ויליאם ליון מקנזי קינג, ברוק קלקסטון, ארנולד הייני
נציגים קנדיים בחוזה פריז: נורמן רוברטסון, ויליאם ליון מקנזי קינג, ברוק קלקסטון, ארנולד הייני
מיקום פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכים 10 בפברואר 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
עילה חוזה שלום בין המדינות המנצחות במלחמת העולם השנייה למדינות הציר המשניות
משתתפים
בעלות הברית
מדינות הציר המשניות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תשלום פיצויים

עריכה

ההסכם קבע את סכומי הפיצויים בהם היה על חמש המדינות לשאת. ברית המועצות פעלה להגדלת הסכומים למירב, למעט במקרה של בולגריה אשר נתפסה בעיני הסובייטים כ"אשמה פחות". חובותיהן של הונגריה ורומניה כפי שנוסחו בהסכמי הכניעה שלהן הוכרו כמוגזמים, ותוקנו במסגרת ההסכם. להלן סכומי הפיצויים במיליוני דולרים בערכי שנת 1938:

מדינה ליוגוסלביה ליוון לברית המועצות לאתיופיה לאלבניה לצ'כוסלובקיה
ויוגוסלביה
מאיטליה 125 105 100 25 5 -
מפינלנד - - 300 - - -
מהונגריה - - 200 - - 100
מרומניה - - 300 - - -
מבולגריה 25 45 - - - -

שינויים טריטוריאליים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חוזה פריז בוויקישיתוף