הרפובליקה ההונגרית השנייה

המדינה ההונגרית בין 1949-1946

הרפובליקה ההונגרית השנייההונגרית: Magyar Népköztársaság) התקיימה לאחר שחרור הונגריה מידי הנאצים, על ידי הצבא האדום, עד להשתלטות הקומוניסטים על המדינה באוגוסט 1949.

הרפובליקה ההונגרית השנייה
Magyar Köztársaság
דגלסמל
ממשל
ראש המדינה President of the Republic עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה נפוצה הונגרית
עיר בירה בודפשט
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה ביטול המונרכיה
תאריך 1 בפברואר 1946
פירוק שינוי החוקה והכרזה על כינון רפובליקה עממית
תאריך 20 באוגוסט 1949
ישות קודמת הונגריה (1920–1945)הונגריה (1920–1945) ממלכת הונגריה
ישות יורשת הונגריה (1949–1956)הונגריה (1949–1956) הרפובליקה העממית ההונגרית
כלכלה
מטבע פורינט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

הונגריה עם תום המלחמה

עריכה

בספטמבר 1944 חדר הצבא האדום לגבולות הונגריה. כיבושה של הונגריה הסתיים באפריל 1945. בשלב זה הייתה הונגריה מדינה חרבה. שחרורה של בודפשט מידי הנאצים היה לאחר מצור שנמשך שבועות, וארך חודשיים ימים. העיר עצמה הייתה הרוסה, הגשרים על פני הדנובה נחרבו, והתשתית הכלכלית במדינה כולה עמדה בחורבות. אנשי מפלגת צלב החץ, ביחד עם הצבא הגרמני הנסוג, נקטו במדיניות של "אדמה חרוכה" שמשמעה שוד וביזה של כל העומד בדרכם, משלוח לגרמניה של כל חפץ שניתן לשנע, והריסת כל היתר. הצבא האדום נהג בהונגרים כבאויבים, והשלטון שנתבסס מיד לאחר המלחמה היה שלטון כיבוש.

בשנת 1947 חתמו ההונגרים על חוזה פריז, בו שבה הונגריה לגבולות שנקבעו בחוזה טריאנון בשנת 1920, לאחר שבמהלך בריתם עם אדולף היטלר הרחיבו ההונגרים מאוד גבולות אלו. כל הישגיהם הטריטוריאליים אבדו. הן ברית המועצות והן מדינות המערב, תמכו בהחזרת הונגריה לגבולות אלו. אזור זקרפטיה, שנגזל על ידי הונגריה מצ'כוסלובקיה במהלך "בוררות" שקוימה בשנת 1938 ובמהלך מלחמה קצרה שנוהלה בשנה זו עם סלובקיה, סופח על ידי ברית המועצות, ומהווה כיום חלק מאוקראינה. הסכמי פריז שנחתמו ב-10 בפברואר 1947 הכריזו על בוררות זו כמבוטלת, והשיבו את הונגריה לגבולות שבהם הייתה ב-1 בינואר 1938. כל שביקשו ההונגרים להשיג בבריתם עם אדולף היטלר ירד לטמיון. בנוסף לכך נהרגו מאות אלפי הונגרים במהלך המלחמה עם ברית המועצות, ומאות אלפי יהודים הונגרים הושמדו בשואה.

השתלטות המפלגה הקומוניסטית

עריכה

על אף שהרוסים הכריזו בעיר דברצן בדצמבר 1944 על הקמת ממשלה חלופית לממשלת צלב החץ, עם כיבושה של בודפשט הוקמה ממשלת קואליציה המורכבת מנציגי מפלגות המרכז והשמאל, ביניהן מפלגת "האיכרים הזעירים" בראשות הכומר זולטאן טילדי. טילדי היה ממתנגדי הברית שכרת מיקלוש הורטי עם היטלר, ועוד בימי שלטון הורטי קרא בפומבי ליציאתה של הונגריה ממלחמת העולם השנייה. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הנאצים בשנת 1944 ירד טילדי למחתרת, אך מששוחררה הונגריה על ידי הרוסים, שב לפעילות והוכרז כראש הממשלה.

ממשלת הקואליציה בראשות טילדי החלה בפעילות נמרצת לשיפור מצבה של הונגריה. האינפלציה הודברה, התשתית נבנתה מחדש, הגשרים שנהרסו הוקמו, והחלה רפורמה אגררית שבה חולקו האחוזות הגדולות לאיכרים היושבים בהן.

בבחירות שנערכו בנובמבר 1945 (אנ') זכתה מפלגתו של טילדי ב-57% מן הקולות. המפלגה הקומוניסטית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית זכו ב-17% כל אחת. לכאורה יכול היה טילדי לשלוט בהונגריה על בסיס תוצאת הבחירות, אך הממשל הרוסי לא ראה בעין יפה אפשרות זו ואילץ את טילדי להמשיך בקיומה של ממשלת הקואליציה עם הקומוניסטים. ב-1 בפברואר 1946 הוכרז על הקמת רפובליקה חדשה. טילדי הוכרז כנשיא, איש מפלגתו פרנץ נאדי הוכרז כראש הממשלה, והקומוניסט מתיאש ראקושי כסגנו. כשר הפנים שימש הקומוניסט לאסלו רייק.

רייק השתמש בתפקיד זה על מנת להקים משטרה חשאית (שכינויה "ÁVH"). בפברואר 1947 החלה המשטרה לעצור מנהיגים של מפלגת טילדי, ושל מפלגת האיכרים הלאומית, שאף היא הייתה חברה בקואליציה.

בבחירות שהתקיימו באוגוסט 1947 היו הקומוניסטים למפלגה הגדולה ביותר. ב-26 במרץ 1948 הולאמו כל מפעלי התעשייה בהונגריה והקומוניסטים נטלו שליטה מלאה על המדינה[1]. ביוני 1948 התאחדו הקומוניסטים והסוציאל-דמוקרטים למפלגה אחת היא "מפלגת הפועלים ההונגרית". בהדרגה החלו הקומוניסטים להחזיק בכל המשרות הבכירות במדינה, והסוציאל-דמוקרטים חדלו מלהתקיים. מנהיגם בלה קובאץ' נאסר ונשלח לגלות בסיביר. מנהיגי מפלגת האיכרים הזעירים ומפלגת האיכרים נאסרו אף הם. טילדי התפטר בעקבות שערוריית שחיתות, ונשלח למאסר בית. רבים ניסו לברוח מהונגריה לאוסטריה[2] ובמאי 1949 הקימו השלטונות גדר תייל על הגבול כדי למנוע בריחה מהונגריה[3]. ב-18 באוגוסט 1949 הכריז הפרלמנט ההונגרי על קבלת חוקה חדשה למדינה, שבה הוכרזה המדינה כרפובליקה עממית ועל אימוץ סמל חדש עם מוטיבים קומוניסטיים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה