פתיחת התפריט הראשי

חוֹמֶש הייתה התנחלות, במתכונת של יישוב קהילתי-חילוני, של תנועת העובד הלאומי. היישוב היה ממוקם בלבו של השומרון, צפונית ליישוב שבי שומרון וצפונית-מערבית לשכם, על תוואי כביש 60. היישוב מנה נכון לשנת 2005 כ-70 משפחות. פונה מתושביו ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות. בשנים שלאחר מכן היווה המקום יעד לעליות חוזרות ונשנות של אנשי ימין שביקשו לחדש את היישוב ופונו בידי הצבא והמשטרה. משנת 2009 פועלת במקום "ישיבת חומש המתחדשת".

חומש (יישוב לשעבר)
Humesh.JPG
בתיו הדרומיים של היישוב חומש במבט מצפון לדרום על רקע הרי השומרון
מדינה ישראלישראל  ישראל
מחוז יהודה ושומרון
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1978
סיבת נטישה תוכנית ההתנתקות
תאריך נטישה 23 באוגוסט 2005
דת יהודים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 70 משפחות (2005)
קואורדינטות 32°18′29.03″N 35°11′33.2″E / 32.3080639°N 35.192556°E / 32.3080639; 35.192556
אזור זמן UTC +2
חומש - העלייה ההמונית ביום העצמאות תשס"ז
בריכת המים
חומש - מגדל המים בכתום - מהעיר שומרון העתיקה - סבסטיה היום

היישובעריכה

היישוב נקרא על שם חמישה כפרים שהיו קיימים באזור בתקופת המשנה והתלמוד ושמו היווני נשתמר בשם הכפר הערבי פנדקומיה (פנטה = חמש ביוונית). שם הכפר נשתמר גם בפסיפס בבית הכנסת העתיק ברחוב, המבוסס על הברייתא של "תחומי ארץ ישראל".

חומש שוכן מזרחית לכביש שכם-ג'נין כ-45 ק"מ מזרחית לנתניה, בשטח הררי תלול, כ-650 מטר מעל פני הים, על הרי השומרון הצפוניים. מזג האוויר באזור מאופיין בקרירות ויובש עקב המיקום הפיזי של היישוב. היישוב ממוקם גבוה מסביבתו וממנו תצפית על צפון השומרון, הגליל, החרמון, הכרמל (אוניברסיטת חיפה) ולעבר מישור החוף עד אשדוד. בסמוך ליישוב נמצאת תצפית 669 הנקראת גם "גבעה 669" בגובה של 690 מטר.

בשנת 1978 נתפסו אדמות חומש לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה באותה שנה ההיאחזות "מעלה נחל" על ידי גרעין של תנועת הנוער הלאומי, שאוזרחה בשנת 1980.[1] בזמן האינתיפאדה השנייה עזבו כמחצית מהמשפחות את היישוב. כדי לחזק את היישוב הצטרפו ליישוב תושבים דתיים ואף נוסדה בו ישיבה, והוא הפך ליישוב דתי-חילוני מעורב.[2]

הפינויעריכה

ב-23 באוגוסט 2005 פונה חומש מתושביו במסגרת תוכנית ההתנתקות. במהלך המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הצטרפו ליישוב תומכים רבים, בהם גרעין של ארגון תא כתום. בתיו של היישוב נהרסו על ידי צה"ל והריסות הבתים פונו מהמקום, למעט מגדל המים. תשתיות בסיסיות, כגון מדרכות, כבישים, דרכי עפר ומדרגות הושארו במקומן. רוב החומרים בעלי הערך, כדוגמת האבנים המשתלבות, ואבני המדרגות והשבילים נלקחו לאיטם על ידי הערבים תושבי הכפרים. [דרוש מקור]

חומש ושא-נור, הממוקם צפונית לו, היו היישובים האחרונים להתפנות במסגרת ההתנתקות. פינוים היה מהקשים בפינויים שנערכו במסגרת התוכנית, ובמהלכו התפתחו עימותים בין כוחות הביטחון ובין המתיישבים ותומכיהם, שאופיינו במספר רב יחסית של נפגעים.

מפוני חומש החילוניים השתכנו באתר הקראווילות בקיבוץ יד חנה, מתוך מגמה להקים שם את בתי הקבע שלהם. התושבים הדתיים-החדשים השתכנו ביישוב הסמוך, שבי שומרון, בשכונת קראווילות צפונית, בסמיכות לבסיס הצבאי הממוקם ביישוב.

לאחר הפינויעריכה

מאז סיומה של תוכנית ההתנתקות, נמצא המקום בשטח C הנתון בשליטה ביטחונית ישראלית. באוגוסט 2007 קבע דוד גדול, שופט בית המשפט לנוער בכפר סבא, כי כניסת ישראלים למקום חוקית.[3] מאז 2009 פועלת במקום "ישיבת חומש המתחדשת" בראשות הרב אלישמע כהן.

לאחר הפינוי נותר צו התפיסה לשטח על כנו, והפלסטינים היו מנועים מלעבד את אדמותיהם. בדצמבר 2011 עתר ראש מועצת בורקא ותושבים אחרים לבג"ץ באמצעות ארגון יש דין, בדרישה לביטול צווי התפיסה הצבאיים.[4]. ב-2013 בוטלו צו התפיסה וצו הסגירה (שקבע כי על פלסטינים אסור להיכנס למקום) ובאוקטובר 2013 ביקרו באתר פלסטינים תושבי האזור.[5][6]

פעילות בולטתעריכה

על אף התנגדות הממשלה, המשיכו תומכי החזרה ליישוב לפקוד את חורבות חומש. מירב העליות אורגנו על ידי גוף הנקרא "מטה חומש תחילה". ההתארגנויות הגדולות ביותר עד כה:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עמוס לבב, חומש על הגובה, מעריב, 3 בנובמבר 1980
  2. ^ דניאל בן סימוןמוזר למות אחרי הפגישה השנייה, באתר הארץ, 28 במרץ 2002
  3. ^ ביהמ"ש: העלייה לחומש - חוקית, באתר וואלה! NEWS
  4. ^ מנישול לשיבה המאבק המשפטי להחזרת האדמות הגזולות של הכפר בורקא (לשעבר ההתנחלות חומש) - אתר "יש דין"
  5. ^ אליאור לוי, אחרי 35 שנה חזרו הפלסטינים לאדמת חומש, באתר ynet, אוקטובר 2013
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 2417/15
  7. ^ רותי אברהם, אלדד: באנו להתחייב לחזור לחומש, באתר ערוץ 7
  8. ^ ויקרא שמו בישראל: אורי שלום, באתר ערוץ 7
  9. ^ אפרת וויס, הצעדה לחומש: שני חיילים נפצעו קל, אתר ynet
  10. ^ חגית רוטנברג, ‏פורצי המחסומים, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 ביולי 2007
  11. ^ אורנית עצר, בלעדי: חקירות במשטרה למטה חומש, באתר ערוץ 7
    חומש: המשטרה פינתה נערות בכוח, אתר וואלה
  12. ^ עוזי ברוך, עשרות פעילים שהו בשבת בחומש, באתר ערוץ 7
  13. ^ משה ידיד, חומש: מחדשים ומקימים בית כנסת, באתר ערוץ 7
  14. ^ עוזי ברוך, מרד חסר תקדים בצה"ל, באתר ערוץ 7
  15. ^ בני משה, ישיבת חומש מסכמת אירוע מוצלח, באתר ערוץ 7, 11 באפריל 2012
  16. ^ בני משה, מסיקה: עם ישראל מצביע ברגליים, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2013
  17. ^ ישי קרוב, אלפים חגגו בחומש. צפו בתיעוד, באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2013
  18. ^ "ספר תורה חדש בחומש: "התרגשות גדולה"
ההתכנסות בחומש ההרוסה ביום העצמאות 2008