חוק יארקס-דודסון
חוק יארקס-דודסון נוסח ב-1908 על ידי הפסיכולוגים רוברט יארקס (Robert Yerkes) וג'ון דילינגהאם דודסון (John Dillingham Dodson), וקובע את הקשר בין עוררות (בכלל זה דחק וחרדה) לבין תפקוד וביצועים אצל בני אדם.
ע"פ חוק יארקס דודסון, התפקוד משתפר ככל שעולה רמת החרדה, עד לסף מסוים שבו החרדה מאוד גבוהה ומובילה לירידה בתפקוד.
כלומר, יש רמת עוררות שהיא אופטימלית עבור תפקוד (למשל לחץ שמוביל לעשיית פעולות ביעילות). אבל אם רמת החרדה גבוהה מידי, היכולת לבצע יורדת בהדרגה ובהתאמה.