פתיחת התפריט הראשי

חוק לנץ הוא חוק פיזיקלי בתחום המגנטיות, לקביעת כיוון הכא"מ (כמות אנרגיה ליחידת מטען, נקרא גם "כוח אלקטרו-מניע") והזרם החשמלי המושרים על ידי שינוי בשטף המגנטי.

החוק נקרא על שם הפיזיקאי הגרמני-בלטי היינריך לנץ, אשר ניסח אותו בשנת 1834.

נוסח החוקעריכה

"בפעולתו המגנטית, הזרם המושרה מתנגד לסיבת היווצרותו".

ובאופן ספציפי יותר, השדה המגנטי המושרה על ידי זרם "שואף" לבטל את השינוי בשטף המגנטי היוצר אותו.

למעשה, חוק לנץ הוא הסימן השלילי בחוק פאראדיי, אשר קובע את כיוון הכא"מ המושרה:

 

חוק זה נובע מחוק שימור האנרגיה: אילו הכא"מ המושרה היה גורם להגדלת השינוי בשטף המגנטי, אז השטף המגנטי היה גדל עוד יותר (בגלל הגידול בזרם), ויוצר בכך גידול נוסף בזרם, וכן הלאה עד אינסוף, תוך ביצוע עבודה אינסופית.

כאשר השטף המגנטי בכריכה גדל נוצר בכריכה שדה מגנטי ההפוך בכיוונו לשדה בו נמצאת הכריכה.

כאשר השטף המגנטי בכריכה קטן נוצר בכריכה שדה מגנטי השווה בכיוונו לשדה בו נמצאת הכריכה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חוק לנץ בוויקישיתוף