חטיפת מטוס
חטיפת מטוס היא החזקה של מטוס שלא כחוק על ידי קבוצה או יחיד. ברוב המקרים, הטייס מאולץ לטוס לפי הוראותיהם של החוטפים, אם כי היו מקרים שבהם חוטפים הטיסו את המטוס בעצמם. במקרה אחד לפחות, נחטף המטוס על ידי הטייס הרשמי בעצמו.
שלא כמו במקרים של חטיפת כלי רכב יבשתיים או ימיים, מטוסים בדרך כלל אינם נחטפים במטרה לבזוז את מטענם. ברוב מקרי החטיפה של מטוסים, הנוסעים משמשים בני ערובה. לחטיפה מניעים שונים, ובהם שאיפה לשחרור אסירים, הצגה לאור הזרקורים של עוול (אמיתי או מדומה) שנעשה לציבור מסוים (כמו בחטיפת טיסת אייר פראנס 8969). החוטפים עשויים להשתמש במטוס ככלי נשק על מנת לפגוע ביעד כלשהו (כפי שנעשה בפיגועי 11 בספטמבר). במקרים אחרים יבקשו החוטפים כופר עבור הנוסעים החטופים.
ברוב המקרים של חטיפת מטוס במסגרתם מוחזקים בני ערובה, מתקיים משא ומתן בין החוטפים לרשויות, המגיע בדרך כלל להסדר כלשהו בין הצדדים. אולם, מקרי חטיפת מטוס לא תמיד מסתיימים בהסדר כזה, ולעיתים נעשה שימוש על ידי הרשויות בכוחות מיוחדים, כדי להשתלט על החוטפים ולשחרר את בני הערובה. מקרים בולטים כאלה:
- חטיפת מטוס סבנה על ידי מחבלים מארגון ספטמבר השחור והנחתתו בנמל התעופה לוד הסתיימה בהשתלטות של סיירת מטכ"ל, שבה נהרגו שניים מהחוטפים ונלכדו שתי חוטפות. בפעולה נהרגה אחת מנוסעי המטוס.
- חטיפת מטוס איירבוס A300 של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס, בטיסה מנתב"ג לפריז, לאחר שערך חניית ביניים באתונה. המטוס הונחת באנטבה שבאוגנדה. החטופים חולצו על ידי צה"ל במבצע יונתן. במהלך המבצע נהרג יונתן נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, וסמ"ר סורין הרשקו נפצע קשה בעמוד השדרה ונותר משותק בארבע גפיו. שלושה בני ערובה נהרגו במהלך החילוץ, ואחת (דורה בלוך) נרצחה לאחריו בבית חולים באוגנדה (שבו אושפזה לפני החילוץ). 6 בני ערובה נוספים נפצעו. נהרגו כל 7 המחבלים החוטפים וכ-45 חיילים אוגנדים, 11 מטוסי מיג-17 הושמדו על הקרקע.
- חטיפת מטוס חברת התעופה המצרית מאתונה לקהיר ב-23 בנובמבר 1985 על ידי מחבלים מארגונו של אבו נידאל שהנחיתו אותו במלטה. ממשלת מצרים שלחה כוח קומנדו לחילוץ החטופים. בקרב הכושל נהרגו החוטפים ו- 58 מתוך 91 נוסעי המטוס ובתוכם הישראלית ניצן מנדלסון.
