סיירת מטכ"ל
סיירת מטכ"ל (בעבר: "יחידה 269" או "יחידה 262"[1] ) היא יחידת עילית בכוחות המיוחדים של צה"ל המתמחה בסיור מיוחד ולוחמה בטרור. היחידה כפופה למערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין. ייעודה המרכזי הוא איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב באמצעות הטמנת מכשירים לאיסוף מודיעין אותות,[2] והיא מאומנת בכל סוגי הלחימה.
 | |
| סמל סיירת מטכ"ל | |
| המעז מנצח | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "היחידה" |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| סוג |
יחידת עלית, קומנדו וסיור; יחידת השתלטות |
| בסיס האם | מחנה סירקין |
| אירועים ותאריכים | |
| תאריך הקמה | 1957 |
| מקים היחידה | אברהם ארנן |
| מלחמות | |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | נשק קל ואמצעים מיוחדים |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
מערך המבצעים המיוחדים,  אגף המודיעין ,המטה הכללי של צה"ל |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | רשימה בהמשך |
| עיטורים | |
 צל"ש הרמטכ"ל (×6) | |
במשך שנים רבות הייתה סיירת מטכ"ל יחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל, ותפקידה היה להגיב על אירועי טרור ופיגועי מיקוח. סיירת מטכ"ל זכתה לתהילה בין-לאומית בזכות פעולת החילוץ באנטבה, אך בעקבות כישלון החילוץ בפיגוע במעלות, עברה הבכורה בתפקיד זה לימ"מ, יחידת ההשתלטות המיוחדת של משטרת ישראל, שהוקמה ב-1974 במיוחד לתפקיד זה.[3] בסיס הקבע של היחידה הוא מחנה סירקין בפתח תקווה.[4] מפקד סיירת מטכ"ל הוא אל"ם י', שמונה באפריל 2019.
מבוגריה של סיירת מטכ"ל צמחו כמה מהמפקדים והמנהיגים הבכירים של ישראל, בהם שני ראשי ממשלה: אהוד ברק שהיה מפקד היחידה, ולימים הרמטכ"ל ה-14 של צה"ל, ובנימין נתניהו שהיה מפקד צוות.
היסטוריהעריכה
סיירת מטכ"ל הוקמה בשלהי 1957 ביוזמתו של רב-סרן אברהם ארנן ובתמיכתו של אלוף-משנה דוד אלעזר (לימים הרמטכ"ל), שהיה חבר קרוב של ארנן וסגן מפקד גייסות השריון באותה עת. ביחידה שהוקמה השתלבו מסתערבים יוצאי הפלמ"ח, ותיקי חיל המודיעין, יוצאי יחידה 101 ויחידת הצנחנים, ובהם יצחק שושן, יאיר הררי, אלי גיל[5] ("דאוד"), סמי נחמיאס, שארל לוי ("סאלם"), משה לוין (קוקלה), יצחק ג'יבלי ("הקטן"), יחיאל אמסלם - מפקד הצוות הראשון ביחידה, מאיר הר-ציון[6] אבשלום אדם, אהרון אשל, מיכה קפוסטה, רמי כפכפי וצעירים בני קיבוצים. תחילה פעלה הסיירת כפלוגה ה' של יחידה 154, ובאוגוסט 1958 הוכרזה כיחידה עצמאית תחת המספר 269.[7] עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 עצם קיומה לא אושר רשמית. יכולותיה ופעולותיה נחשבות סודיות ביותר עד היום. הסיסמה של היחידה הוא "המעז מנצח", והוא שאול מן היחידה המקבילה בצבא הבריטי, SAS. הספר, "מפקד הרפאים", המספר על מפקד ה-SAS, דייוויד סטירלינג, השפיע עמוקות על ארנן ועל חזונו לגבי היחידה. גם מפקדים אחרים ביחידה הושפעו מן הספר, ובהם אהוד ברק ועוזי דיין[8] וכן יוני נתניהו שעליו סופר כי ידע את הספר בעל-פה.[9] הספר חולק במשך שנים ללוחמי היחידה עם סיום מסלול הלוחם ופרק ההכשרה.
פעילות חוצת הגבול הראשונה של היחידה התקיימה ב-5 בינואר 1959 ברמת הגולן. כוח בראשותו של משה לוין (קוקלה) נשלח לסיור מקדים בין המוצבים הסורים לקראת אפשרות של חטיפת קצין סורי לצורכי מיקוח. הפעילות השנייה הייתה חדירה לשם סיור של כוח בפיקודו של מיכה בן ארי (קפוסטה) לאזור הכפר חרבתא בנפת רמאללה.
במאי 1962 צוות בפיקודו של יעקב טל (טבול) השלים בהצלחה משימה ייעודית בלבנון, יעד שנחשב זירה קלה. הצלחת משימה זו סללה את הדרך למבצע השני, והוא התקיים כעבור חמישה חודשים בסוריה, בפיקודו של אהוד ברק.[10] בנובמבר 1966 השתתפה היחידה, שמנתה אז כ-40 לוחמים, בפעולת סמוע.[11]
רוב פעילותה של היחידה בזמן שלום הוא איסוף מודיעין או תגובה לפעולות טרור נקודתיות. בזמן מלחמה התקשתה היחידה למצוא את מקומה. במלחמת ששת הימים "רדפה" היחידה אחר המלחמה, וכמעט בכל מקום שהגיעה אליו הושגה כבר הכרעה. במלחמת יום הכיפורים נלחמה היחידה בעיקר בסיני ובחרמון (ראו פירוט בהמשך הערך). שנים אחדות לפני אותה מלחמה התקין כוח של היחידה את "האמצעים המיוחדים" לאיסוף מודיעין אותות בעומק מצרים.[12]
במלחמת לבנון התעקש מפקדה, שי אביטל, שהיחידה תהיה יחידת חי"ר לכל דבר, וכך היה.
בשנים 1987–1989 פיקד על היחידה אלוף-משנה משה יעלון, לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון. תקופת כהונתו של יעלון כמפקד סיירת מטכ"ל נחשבת לתקופת שיא של הישגים ליחידה,[13] והוא עצמו מחשיב אותה כתקופה היפה בשירותו הצבאי.[14] במהלך כהונתו פיקד על מבצע הצגת תכלית, ובמהלכו התנקשו בתוניס לוחמי היחידה באבו ג'יהאד,[15] ראש הזרוע הצבאית של אש"ף. פעולה אחרת הייתה מבצע בן-בליעל להבאת "קלפי מיקוח" לשחרורו של רון ארד, ובה נחטף בין השאר ג'ואד אל קצפי.[16]
במלחמת לבנון השנייה ערכה היחידה פשיטות בעומק לבנון, ובמהלך אחת מהן נהרג סא"ל עמנואל מורנו ששימש קצין בכיר ביחידה.
ב-2010 הוענק ליחידה צל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעילות מבצעית מורכבת.[17] ב-2014 הוענק ליחידה צל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעולות ש"הובילו לתרומה משמעותית לביטחון המדינה תוך סיכון חיי אדם".[18] ב-2015 הוענק לסיירת מטכ"ל צל"ש הרמטכ"ל על פעילותה במבצע צוק איתן.[19] ב-2016 קיבלה את צל"ש הרמטכ"ל פעמיים: במרץ על "פעולות מבצעיות, חשאיות ונועזות אותן ביצעה היחידה בשנתיים האחרונות",[20] ובנובמבר על "יצירתיות תבונה ותעוזה".[21] במרץ 2018 קיבלה היחידה צל"ש רמטכ"ל נוסף.[22]
פעולות היחידה שזכו לפרסוםעריכה
פעולות שפורסמועריכה
- מבצע חלוץ – 11-10 באוגוסט 1963: מבצע משותף של סיירת מטכ"ל וחיל האוויר. המבצע התקיים במצרים, והוא היה מבצע "יבש" לפני מבצע שרקרק ואיסוף מודיעין[23];
- מבצע שרקרק – 5-4 במרץ 1964: מבצע משולב של חיל האוויר ושל סיירת מטכ"ל, ומטרתו הייתה איסוף מודיעין[23] במצרים;
- מבצע שלדג – 14-13 בנובמבר 1964: מבצע משותף של חיל האוויר ושל סיירת מטכ"ל, ומטרתו הייתה איסוף מודיעין[24] במצרים;
- מבצע יבין – 25 בינואר 1965: מבצע קרקעי של סיירת מטכ"ל לאיסוף מודיעין בסוריה;[25]
- מבצע כחל – 2-1 בדצמבר 1965: מבצע של סיירת מטכ"ל וחיל האוויר לאיסוף מודיעין[26] במצרים;
- מבצע נקר – 2-1 במרץ 1966: מבצע משולב של סיירת מטכ"ל ושל חיל האוויר על מנת לבצע פעילות מודיעינית[27] במצרים;
- מבצע ירגזי – 21-20 בפברואר 1967: מבצע משולב של סיירת מטכ"ל וחיל האוויר. כמו במבצעים קודמים הטיסה קבוצת מסוקים את לוחמי היחידה אל מצרים לביצוע פעילות מודיעינית;[28]
- מבצע תשורה – 28 בדצמבר 1968: פשיטה על שדה התעופה הבין-לאומי בביירות;
- מבצע בולמוס 3– 11 במאי 1969: בזמן מלחמת ההתשה צוותים של סיירת מטכ"ל ושייטת 13 צלחו את תעלת סואץ צליחה שקטה בלי מנועים. עם הגיעם לחוף ארבו לרכב של הצבא המצרי, פתחו עליו באש ופגעו בו. הם הרגו שני חיילים מצרים ושבו לגדה המזרחית;[29]
- הפשיטה על האי גרין במלחמת ההתשה (1969);
- מבצע מרילין – 16-15 במרץ 1970: פשיטה מוסקת של 20 לוחמי הסיירת בפיקודו של אמיתי נחמני ללב סוריה, דרומית לדמשק לשם מיקוש וחבלה[30] ביעד;
- מבצע רובינזון ומבצע ששת - 22-21 במאי 1970: פשיטה בפיקודו של גיורא זורע על מערך טילי קרקע-אוויר SA-3 במצרים במטרה להביא נתוני מודיעין. הפשיטה נכשלה בשל טעות בניווט של טייסי המסוקים שהובילו את הכוח. במקביל בוצעה פעולת הסחה בפיקודם של עוזי דיין ורפי בר לב לפגיעה בקווי טלפון ומיקוש דרכים;[31]
- מבצע איזוטופ – 9 במאי 1972: השתלטות על מטוס סבנה החטוף בנמל התעופה לוד;
- מבצע ארגז – 21 ביוני 1972: פעולה בסביבות הכפר עייתא א-שעב שבלבנון ובמהלכה נחטפו חמישה קציני מודיעין בכירים סורים על מנת שישמשו קלף-מיקוח לשם השבתם של טייסים ישראלים מן השבי הסורי. במהלך החטיפה נהרגו ונשבו כמה מחיילי מהכוח הלבנוני שליווה את הקצינים הסורים. במבצע נפצע לוחם אחד של היחידה;
- מבצע אביב נעורים 9 – 10 באפריל 1973: פעילות של כוחות הסיירת בביירות;
- מבצע קונסוליה 17 במרץ 1973 - 4 מסוקים הנחיתו כוחות ממונעים של הסיירת על ג'בל עתקה מערבית לסואץ להתקין מתקן האזנה לצבא המצרים כחלק מהאמצעים המיוחדים[32]
- מלחמת יום הכיפורים – אוקטובר 1973;
- ב-9 באוקטובר הוקפץ כוח מסיירת מטכ"ל בפיקוד רס"ן יוני נתניהו. הכוח שימש פלוגת סיור מובחרת באוגדה 36, שהייתה בפיקודו של רפאל איתן. הכוח הגיע למחנה נפח בעקבות הודעה על חדירת מסוקים המנחיתים לוחמי קומנדו סורים בקרבת הבסיס.[33] במהלך הקרב בין סיירת מטכ"ל לבין הקומנדו הסורי נהרגו כארבעים לוחמים סורים ושני לוחמים מכוח הסיירת.[34]
- חילוץ סגן-אלוף יוסי בן-חנן. על המבצע ועל פעולות אחרות שביצע במלחמה, בהן הקרב כנגד הקומנדו הסורי במחנה נפח, הוענק ליוני נתניהו עיטור המופת לאחר המלחמה;[35]
- פשיטות על סוללות ארטילריה סוריות בעומק המערך הסורי בפיקודו של עוזי דיין.[36] ליל ה-18-19 באוקטובר - פשיטה על סוללת מרגמות כבדות 240 מ"מ, מזרחית לכריתא, אך הסוללה דילגה ממקומה. בלילה ה-20-21 באוקטובר פשט כוח על סוללת תותחים 122 מ"מ - מזרחית לרפיד
- ליל ה-18-19 באוקטובר - סיור למצפה שלגים, בכוונה לחטוף שבוי מאזור החרמון הסורי לצורכי מודיעין
- במסגרת מבצע קינוח – המבצע של פיקוד הצפון לכיבוש רכסי החרמון – התמקם בליל 20–21 באוקטובר 1973 כוח בהרכב 18 לוחמים בפיקודו של רס"ן יוני נתניהו לתצפית מוסתרת על נקודת-גובה 2,224 מצפון למוצב החרמון הישראלי. מטרת המבצע הייתה לצפות על מערך הסורים בכתף החרמון ולכוון את הארטילריה ואת הפצצת מטוסי חיל האוויר כהכנה לתקיפות הקרקעיות של חטיבת צנחנים 317 וחטיבת גולני. בלילה הבא עלתה למקום גם פלגת מילואים בפיקוד סרן עוזי דיין כדי לתגבר את כוחו של יוני נתניהו. כאשר החלו הצנחנים הסורים לסגת מכתף החרמון מזרחה דרך עמק בולען בשחר 22 באוקטובר, ירדו לוחמי הסיירת לקראתם ופגעו בעשרות מהם. בקרב זה נפצע עוזי דיין קלות.
- ליל ה-23-24 באוקטובר, מארב של כוח על ציר מזרעת בית ג'ן-סעסע - ללא היתקלות בכוחות אויב
- מבצע פונטיאק – מסוקי יסעור הובילו כוח בן 22 לוחמים לג'בל עתקה במצרים. הכוח היה בפיקוד סא"ל עמוס ירון ומנה תותחנים ואנשי מילואים מסיירת מטכ"ל שאיבטחו את התותחנים, והיה מצויד בשני תותחי M-102. כוח זה טיווח וירה 90 פגזים על מפקדות הארמייה השלישית ועל צומת חיוני באזור הק"מ ה-101 על ציר קהיר-סואץ. הכוח הסב למצרים נזקים ואבדות בטרם התפנה ללא נפגעים;[37]
- מבצע "זנבר" – לוחמי הסיירת, בפיקוד מפקד הסיירת גיורא זורע וסגנו עמירם לוין הוטסו בעזרת שלושה מסוקי יסעור מרפידים לעומק כביש סואץ-קהיר. על המסוקים היו ג'יפים ועליהם תול"רים, ובאמצעותם פגעו הלוחמים בשדה התעופה כותמיה.[38]
- כיבוש ג'בל עתקה – עם סיום המלחמה פשטו לוחמי סיירת מטכ"ל בפיקוד מוקי בצר על פסגת ג'בל עתקה, ההר הגבוה במערב התעלה. גובהו כאלף מטרים מעל פני-הים, ועל פסגתו הוצב מכ"ם מצרי. הכוח נחת במסוקים לילה קודם במרחק עשרה קילומטרים מדרום להר כדי שלא להתגלות על ידי המכ"ם. עם שחר העפיל הכוח וכבש את ההר, תוך שהוא מנהל קרב קצר עם הכוח המצרי במקום. כעשרים מצרים נהרגו בקרב. לכוח הסיירת לא היו נפגעים.[39]
- כיבוש פסגת שיא החרמון – ב-14 באפריל 1974 הוטל על היחידה לפעול בשיא החרמון בגובה של למעלה מ-2,800 מטר. כוח בן שישים לוחמים מיחידת האלפיניסטים ומסיירת מטכ"ל, בפיקוד רס"ן עמירם לוין העפיל לפסגה וניהל קרב קשה כנגד הקומנדו הסורי. בסוף הקרב כבשו לוחמי צה"ל את שיא החרמון. שנים עשר סורים נהרגו בקרבות וכמה נשבו. לצה"ל היו כשלושים פצועים. לימים טען לוין כי הקרב היה אחד החשובים בתולדות מדינת ישראל, אך סיפורו נשכח בעקבות מלחמת יום הכיפורים.[40]
- פריצה למלון סבוי בתל אביב – 5 במרץ 1975: מחבלים החזיקו בני ערובה במלון. בפעולה זו נהרג אלוף-משנה עוזי יאירי.
- מבצע יונתן – 3 ביולי 1976: המבצע נערך כ-3,800 קילומטרים מישראל. בפעולה זו שהיא המפורסמת ביותר מבין פעולות היחידה, נהרג סא"ל יונתן נתניהו.
- הפיגוע במשגב עם – 1980: חילוץ בני ערובה מגן הילדים במשגב עם.
- 9 ביוני 1982 – במהלך מלחמת לבנון לחמה הסיירת בקרב על גבעה מיוערת כנגד כוח רגלי ורכוב של חיילי קומנדו הסורי. לוחמי הסיירת כיוונו לעברו ירי ארטילרי שכלל פצצות מצרר והשמידה אותו.[41]
- 12 באפריל 1984 – השתלטות על מחבלים שחטפו אוטובוס בפרשת קו 300.
- מבצע הצגת תכלית – 16 באפריל 1988: חיסול ראש הזרוע הצבאית של אש"ף אבו ג'יהאד בביתו שבפרברי תוניס.[42]
- מבצע בן בליעל – 15 בדצמבר 1988: חטיפתו מלבנון של ג'וואד קצאפי, ממנהיגי ארגון "ההתנגדות המאמינה", במטרה לספק מידע על רון ארד.
- מבצע עלם חמודות -27 ביולי 1989: חטיפתו של שייח' עובייד, מנהיג החזבאללה בדרום לבנון.[43]
- 30 במאי 1990 – השתלטות על מחבלים שהגיעו בסירה לחוף ניצנים, בפעולה זו הוענק צל"ש לנדב פדן.[44]
- מבצע עוקץ ארסי – 21 במאי 1994 : חטיפת מוסטפא דיראני, חוטפו של הנווט רון ארד מלבנון, כדי להשיג מידע וכדי שישמש קלף מיקוח;[45]
- חילוץ נהג המונית החטוף אליהו גוראל – 15 ביולי 2003: פעולה משותפת עם יחידת דובדבן והימ"מ בכפר ביתוניא;[46]
- מלחמת לבנון השנייה - אוגוסט 2006
- מבצע חד וחלק – 2 באוגוסט 2006: בשיתוף עם יחידת שלדג ובפיקודו של מפקד היחידה לשעבר ניצן אלון. המבצע התקיים בעומק לבנון וכלל חדירה למפקדת חזבאללה בבית החולים בבעלבכ. במהלך המבצע לוחמי היחידה אספו מודיעין ואמל"ח מהמפקדה, הרגו 19 מחבלים ושבו כמה לוחמי חזבאללה;
- 19 באוגוסט 2006 – כמה ימים לאחר הפסקת האש של מלחמת לבנון השנייה פעל כוח של היחידה בהשתתפות כמאה לוחמים באזור בעלבכ. הכוח נחשף בשלב נחיתת המסוק, ואף על פי כן הוחלט בבור להמשיך בפעולה. הפעולה הצליחה, ובדרך חזרה הכוח נתקל במארב של חזבאללה. בקרב שהתפתח מכך נהרג סא"ל עמנואל מורנו ונפצעו שני קצינים;[47]
- 1 באוגוסט 2014 – חוליית מחבלי חמאס יצאה ממנהרה באזור חקלאי באזור רפיח והרגה חיילים מסיירת גבעתי, וחטפה את סגן הדר גולדין[48]. כוחות מסיירת מטכ"ל ויחידת יהל"ם הוקפצו והחלו בחיפושים אחר החטוף תוך ירי כבד מאוד של צה"ל בסביבה. החייל לא נמצא אך בגדיו נמצאו במנהרה.
כישלונותעריכה
לצד הצלחות לעיל ועוד עשרות משימות שלא נחשפו, היו גם כמה כישלונות, ובהם:
- מבצע "בולמוס 4" - 13 במאי 1969: ניסיון כושל לפעול בצידה המצרי של תעלת סואץ, בשיתוף שייטת 13. הכוח נסוג לאחר שנפתחה אש כבדה אל הסירות. מהאש נהרג קצין היחידה סגן חיים בן יונה.[49]
- ניסיון כושל לחלץ טייס שבוי שמטוסו הופל בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים. בפעולה נהרג לוחם הסיירת אבנר רון ("ג'בל").[50]
- ב-2 בנובמבר 1973 נשלח כוח של היחידה לחלץ פלוגת צנחנים שנתקעה בשיא החרמון (2,814 מטר). מזג האוויר הסוער ריתק את הצנחנים הנצורים לפסגה. במעלה ההר נפגע שי שחם מהיפותרמיה. הוא קפא למוות קילומטר אחד בלבד לפני שיא החרמון;
- הפיגוע במעלות: חילוץ כושל של תלמידים שנלקחו כבני ערובה;
- 18 בדצמבר 1984: לוחם היחידה ברק שרעבי נהרג בשל תקלה מבצעית;[51]
- 14 באוקטובר 1994: ניסיון חילוץ כושל של החייל החטוף נחשון וקסמן מדי פעילי החמאס. בפעולה זו נהרגו וקסמן ומפקד הכוח סרן ניר פורז.
- 11 בנובמבר 2018: פעולה חשאית בח'אן יונס, אשר בה נהרג סא"ל מ' (הפעולה יוחסה לסיירת לפי הודעת חמאס שצוטטה בתקשורת הישראלית,[52][53] אך דבר זה לא אושר רשמית בישראל).
תאונות אימוניםעריכה
- ב-25 במרץ 1968 נהרגו שניים מלוחמי היחידה, זהר ליניק ודוד בן חמו, מפצצת מרגמה בקוטר 52 מ"מ בעת שהיו בהכנות למבצע צבאי. זהר ודוד נלקחו לבית-החולים תל השומר כאשר את דוד אוחז חברו לנשק בנימין נתניהו. דוד נפטר מפצעיו בדרך לבית-החולים בידיו של נתניהו.
- ב-11 במרץ 1980 במהלך אימון מבצעי משותף עם שייטת 13 בנהר הירדן טבע למוות לוחם השייטת יוחאי פרייס.[54]
- ב-18 בפברואר 1988 נהרג לוחם היחידה נחמיה אפרים (נמי) בעת תרגיל ניווט באזור מצפה רמון.
- אסון צאלים ב': תרגיל שבמהלכו נהרגו חמישה מלוחמי היחידה עקב טעות של לוחם אחר. התרגיל דימה התנקשות מתוכננת בחיי שליט עיראק, סדאם חוסיין.
- ב-28 במאי 1992 אירעה תאונת אימונים, ובה שניים מלוחמי היחידה, ירון בר-דור וערן עופר, מתו ממכת חום באימון באזור אילת. בעקבותיה, מתוך הרגשת אחריות, פרש עמוס בן אברהם מפיקוד על היחידה.
- ב-1 בינואר 2008 נהרג לוחם היחידה, סמל תמיר נבואני, לאחר שנפל ממצוק במהלך תרגיל ניווט.[55]
מפקדי סיירת מטכ"לעריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אברהם ארנן | 1957–1961 | מקים סיירת מטכ"ל |
| יוסף קסטל | 1961–1962 | |
| אברהם ארנן | 1962–1964 | |
| דב תמרי | 1964–1967 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| עוזי יאירי | 1967–1969 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים |
| מנחם דיגלי | 1969–1971 | |
| אהוד ברק | 1971–1973 | לימים הרמטכ"ל ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה ה-10 |
| גיורא זורע | 1973–1975 | לימים קצין מודיעין ראשי |
| יונתן נתניהו | 1975–1976 | נהרג במהלך מבצע יונתן |
| עמירם לוין | 1976–1978 | לימים אלוף פיקוד הצפון, ומשנה לראש המוסד. |
| נחמיה תמרי | 1978–1980 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
| עוזי דיין | 1980–1982 | לימים ראש אג"ת, אלוף פיקוד המרכז וסגן הרמטכ"ל |
| שי אביטל | 1982–1984 | לימים מפקד מפקדת העומק |
| עמר בר-לב | 1984–1987 | לימים מפקד חטיבת הבקעה וחבר הכנסת |
| משה יעלון | 1987–1989 | לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון |
| רן שחור | 1989–1991 | לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים |
| עמוס בן אברהם | 1991–1992 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| דורון אביטל | 1992–1994 | לימים חבר הכנסת |
| שחר ארגמן[56] | 1994–1996 | לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים |
| יובל רחמילביץ[57][58] | 1996–1998 | |
| ניצן אלון | 1998–2001 | לימים מפקד פיקוד המרכז וראש אגף המבצעים |
| הרצי הלוי[59] | 2001–2004 | לשעבר ראש אמ"ן, לימים מפקד פיקוד הדרום |
| עודד ראור[60] | 2004–2007 | לימים מפקד חטיבה 5 |
| אורי גורדין[61] | 2007–2010 | לשעבר מפקד עוצבת האש, לימים ראש מטה זרוע היבשה ואלוף פיקוד העורף |
| גיא שפרן[62] | 2010–2013 | לימים מפקד עוצבת הגולן |
| שלומי בינדר[63] | מאי 2013 – מרץ 2016 | לימים מפקד חטיבת גולני ואוגדה 91 |
| ח' | מרץ 2016 – אפריל 2019 | פרש מצה"ל בסיום תפקידו[64] |
| י' | 15 באפריל 2019 – | מפקד היחידה הנוכחי |
דרגתו של מפקד הסיירת היא אלוף-משנה. עד שנת 2013 הייתה דרגת מפקד היחידה, לפי התקן, דרגת סגן-אלוף. עם זאת, בעשור וחצי שקדמו לשינוי התקן, נהוג היה להעלות את דרגתו של מפקד הסיירת לדרגת אלוף-משנה בסיום התפקיד, דהיינו בטקס חילופי המפקדים. כך היה אצל ניצן אלון, הרצי הלוי ועודד ראור. בספטמבר 2009 הועלה לראשונה מפקד היחידה, סא"ל אורי גורדין, לדרגת אלוף-משנה תוך כדי תפקידו. אחריו, בינואר 2013 הועלה לדרגה זאת מפקד הסיירת, סא"ל גיא שפרן, במהלך כהונתו. בשני המקרים ניתנה הדרגה כ"אות הוקרה על פעולות מבצעיות וחשאיות יוצאות דופן".[65] בהמשך שנת 2013, עם כניסתו של שלומי בינדר לתפקיד מפקד הסיירת, החליט הרמטכ"ל, בני גנץ, שדרגת "אלוף-משנה" תהיה הדרגה הקבועה של מפקדי הסיירת.[66]
קבלה, מיון והכשרהעריכה
מועמדים שנמצאו מתאימים לאחר הצו הראשון מקבלים זימון ליום סיירות. ביום הסיירות נערכים מבדקים גופניים.[67] אלה שעוברים ובוחרים ללכת לסיירת מטכ"ל מקבלים זימון לבדיקות רפואיות ועיוניות לבדיקת התאמתם ליחידה, והמתאימים מוזמנים לגיבוש. הגיבוש נמשך חמישה ימים ונערך בפלמחים, והעוברים אותו מקבלים זימון לבדיקות רפואיות מקיפות אחרונות (שלב ההמתנה) שבסופו נודע למלש"ב האם התקבל. המתקבלים מגויסים לסיירת ומתחילים בסדרת אימונים הנמשכת שנה ושמונה חודשים ואף יותר, בחצי השנה הראשונה מוכשרים הלוחמים כחי"רניקים מן המניין. לאחר מכן מתחיל האימון המתקדם שבו מושם דגש מרכזי על ניווט ולוחמה בטרור.
- דרישות מוקדמות – פרופיל 97 ללא סעיפים פוסלים, קב"א 52 ומעלה ודפ"ר 50 ומעלה.
- יום סיירות – מועמדים מוזמנים ליום סיירות הנערך בבסיס פלמחים-ראשון לציון פעמיים בשנה, בינואר ובאוקטובר.
- גיבוש – "גיבוש מטכ"ל", הגיבוש אורך כחמישה ימים וממיין את המועמדים לשירות ביטחון בין סיירת מטכ"ל, יחידת שלדג ויחידה 669 לבין יחידות חטיבת עוז: אגוז, מגלן ודובדבן.
- ירפ"א – מעבר בדיקות רפואיות מקיפות ויסודיות וראיון פסיכולוגי.
- מסלול לוחם – כ-16 חודשים, טירונות חיל רגלים, טירונות יחידה, קורס צניחה, קורס שחייה וצלילה, ומסלול הכשרה ייעודי עם דגש רב על ניווטים, קורס לוט"ר, מודיעין וסיור, כישורי הישרדות, סדרת שבי, קליעה וצליפה, לוחמה בכל תנאי שטח ומזג אוויר, לוחמת גרילה, לוחמת קומנדו, ואמנויות לחימה.
- הכשרה ביחידה – כ־4.5 חודשים.
- שירות קבע – 3 שנים, כאשר השנה האחרונה מוקדשת לתואר שנה א'.
בוגרים מפורסמיםעריכה
בין בוגריה של סיירת מטכ"ל כמה מהמפקדים והמנהיגים של ישראל: שני ראשי ממשלה - בנימין נתניהו שהיה מפקד צוות ואהוד ברק שהיה מפקד היחידה. הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה יעלון שהיה מפקד היחידה. הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז היה סגן מפקד הסיירת וגם מתן וילנאי. שר הביטחון לשעבר נפתלי בנט. עוד מבוגרי הסיירת הם ראש השב"כ ח"כ אבי דיכטר, ראשי "המוסד": דני יתום, שבתי שביט ותמיר פרדו, המשנה לראש ה"מוסד" רם בן ברק, ומפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה, דוד זיני. וחברי הכנסת דורון אביטל, יוחנן פלסנר, אבשלום וילן, אהוד יתום, מוטי יוגב, מתן כהנא ועומר בר-לב והאלופים עמירם לוין, ח"כ עוזי דיין, נחמיה תמרי, שי אביטל, יצחק איתן, נעם תיבון, אברהם בן-ארצי, טל רוסו, ניצן אלון והרצי הלוי.
ראו גםעריכה
- כוחות מיוחדים
- סיור מיוחד
- יחידות השתלטות אחרות של ישראל:
- יחידות דומות בעולם:
- צוות 6 של אריות הים (ארצות הברית)
- ספצנאז (רוסיה)
- SAS (בריטניה)
- אריות הים (ארצות הברית)
- כוח דלתא (ארצות הברית)
- JW גרום (פולין)
- האמצעים המיוחדים
- סדרת שבי
לקריאה נוספתעריכה
- משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר (פרק ראשון מתוך הספר), 2000.
- אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר (פרק מתוך הספר), 2003.
- אבנר שור, חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן, הוצאת כנרת (פרק מתוך הספר), 2008.
- כפיר אדם, סוגר מעגל, הוצאת "ליאור שרף - הפצות", 2009, (קטעים מתוך הספר).
- עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012.
- אורי צפריר, קול הדרך: להיות לוחם מטכ"ל, ספרי צמרת, 2014
- משה גבעתי, המערכה בחרמון - הקרבות ברכסי החרמון במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, תל אביב: הוצאת מערכות והוצאת מודן, תשע"ה-2015.
- אבנר שור ואבירם הלוי, סיירת מטכ"ל - המבצעים הגדולים של היחידה, ידיעות ספרים, 2020.
קישורים חיצונייםעריכה
- יואב לימור ואלון בן דוד, מקום ראשון: סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 18 בפברואר 2008
- יפתח רייכר-עתיר, היחיד והיחידה, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
- מילות השיר "שיר היחידה", באתר שירונט
- אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
- אל"ם ליאור לוטן, היחידות המובחרות של צה"ל, באתר "ישראל דיפנס", 28 בספטמבר 2011
- עידן סונסינו, "ברוב לילותיה, סיירת מטכ"ל עסוקה במבצעים מודיעיניים חשאיים", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 במאי 2012(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- הקלטה נדירה של תחקיר מבצע "איזוטופ" בסיירת מטכ"ל, בערוץ היו טיוב של ארכיון צה"ל
מבצע "ארגז 3", סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- חיילי סיירת מטכ"ל מתקבלים על ידי הצמרת הצבאית והמדינית בחזרתם מאנטבה, בערוץ היו טיוב של ארכיון צה"ל
- אור הלר, 30 שנים למבצע החשאי שהשתבש: "ידענו שזה יכול לשנות את המזרח התיכון", באתר של "רשת 13", 26 בדצמבר 2014 (במקור, מאתר "nana10")(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020).
- הפיגוע במלון "סבוי" -סיכום מחלקת היסטוריה ב-צה"ל, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- תחקיר סיכום פעולת סבוי בפיקוד מרכז, סיירת מטכ"ל ארכיון צה"ל ומעהב"ט, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- שחרור חטופי מטוס סבנה על ידי חיילי סיירת מטכ"ל, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- "זמן אמת", ההולכים בחושך - אנשי הסוד מדברים | חלק א' | חלק ב' | ערוץ היוטיוב של כאן 11, תאגיד השידור הישראלי, 2017 - 2018
- אנשיל פפר, אהוד ברק מסיר בסִפרו את מעטה הסודיות מימיה הראשונים של הסיירת, באתר הארץ, 1 באפריל 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ לפי ע' רמ"ד סיירות, בתשובה לשאלה בפורום באתר צה"ל וכן לפי אתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ מקום ראשון: סיירת מטכ"ל, באתר ynet
דן מרגלית ורונן ברגמן כותבים בספרם "הבור" (2011): "מאז נפילתו של לוינברג בשבי ועד היום נמשכים משחקי המחבואים בין סיירת מטכ"ל לזרועות המודיעין של הצבא במדינות היעד... מודעות היריב כי מישהו טומן מתקני האזנה באדמתו נותרה גבוהה מאוד והביאה לחשיפת עוד ועוד מתקנים." (עמ' 39). - ^ אמיר אורן, להוציא את המפכ"ל מהרמטכ"ל, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2014
- ^ על-פי כתבה שפורסמה במוסף "כלכלה" של "ידיעות אחרונות" ב-8 בינואר 2008.
- ^ שלום ירושלמי, הלוחם האגדי של סיירת מטכ"ל נותר חסר כל ומתגורר בתוך משאית, באתר nrg, 13/4/2013
- ^ מאיר הר-ציון, "פרקי יומן" עמוד 30.
- ^ אבנר שור, אבירם הלוי, סיירת מטכ"ל המבצעים הגדולים של היחידה, הוצאת ידיעות ספרים, פרק 3
- ^ חן קוטס- בר, "להחזיר בכל מחיר: יש חוזה בין המדינה לחייל", באתר nrg, 25/6/2010
- ^ גד שמרון, המוסד והמיתוס, כתר ספרים 1996, סיירת מטכ"ל, עמוד 134.
- ^ עמוס גלבוע, מר מודיעין, אהר'לה, אלוף אהרון יריב, ראש אמ"ן, הוצאת "ידיעות ספרים" והמרכז למורשת המודיעין, עמ' 110 - 115
- ^ ד"ר אורי מילשטיין, מה באמת קרה במבצע שהפר עשור של שקט והצית את מלחמת ששת הימים?, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2017
- ^ אמנון לורד, האמצעים המיוחדים: אין סוד אבל המסמכים סודיים, באתר nrg, 3 ביוני 2017
- ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", "אגב, להבדיל ממפקדי סיירת אחרים, לבוגי אין צל"שים. את ארבעת הצל"שים שאמור היה לקבל במהלך פיקודו על סיירת מטכ"ל, הוא ביקש להפוך לצל"שים יחידתיים ולא אישיים.", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 201.
- ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 55-61.
- ^ עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
- ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000. תקופת משה (בוגי) יעלון, עמודים 237-224.
- ^ עוזי ברוך, צל"ש הרמטכ"ל יינתן לסיירת מטכ"ל, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2010
- ^ יואב זיתון, תעודת הצטיינות לקצין שנהרג מאש כוחותינו, באתר ynet, 29 באפריל 2014.
- ^ יואב זיתון, כבוד לגיבורים: פורסמו שמות מעוטרי צה"ל מצוק איתן, באתר ynet, 19 בינואר 2015.
- ^ יוחאי עופר, צל"ש לסיירת מטכ"ל: "פעולות חשאיות ונועזות", באתר nrg, 16 במרץ 2016.
- ^ איתי בלומנטל, צל"ש לסיירת מטכ"ל, באתר ynet, 16 בנובמבר 2016.
- ^ צל"ש הרמטכ"ל לסיירת מטכ"ל ועיטור המופת ללוחם במ"מ, באתר צה"ל, 28.03.2018
- ^ 1 2 עפר דרורי, מבצע "חלוץ" ומבצע "שרקרק"(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ עפר דרורי, מבצע שלדג(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ עפר דרורי, מבצע יבין(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ עפר דרורי, מבצע כחל(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ עפר דרורי, מבצע נקר(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ עפר דרורי, מבצע ירגזי(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ גל פרל פינקל, אי של מצוינות: מבצעי סיירת מטכ"ל שנשכחו, בעיתון מקור ראשון, 11 בספטמבר 2020.
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 712
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 800
- ^ יגאל קיפניס, 1973 הדרך למלחמה, 2012, עמ' 31
- ^ ליאור אסטליין, "היינו 42 איש. הרגתם 41", באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013
- ^ עדותו של האלוף במיל' שי אביטל על הקרב כנגד הקומנדו הסורי, מתוך אתר רשמי לזכרו של סא"ל יונתן נתניהו.
- ^ עיטור המופת שהוענק ליונתן נתניהו, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- ^ "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2010
- ^ יהונתן שמיר, סוללת נתרן 474 במלחמת יום הכיפורים בפעולה מעבר לקווים, שבוע לפני הצליחה סא"ל (במיל') שמיר מספר על המבצע בו השתתפו אנשי מילואים מסיירת מטכ"ל
- ^ ליאור אסטליין, היום מלחמה, בטאון חיל האוויר, .
- ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמודים 215-220.
- ^ יחידת האלפיניסטים, כיבוש שיא החרמון על ידי כוח בפיקודו של עמירם לוין, מתוך אתר "יחידה".
- ^ אהרל'ה ויסברג, כך חילצו התותחנים את סיירת מטכ"ל בלבנון, באתר ישראל היום, 27.04.2012.
- ^ בני טוקר, "הדיון הפומבי על תקיפה באיראן – הפקרות", באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2012
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמודים 254-257.
- ^ עמרי אסנהיים, על הכוונת, באתר nrg, 18 בנובמבר 2005
- ^ עמיר רפפורט, שחזור מיוחד: כך נחטף מוסטפא דיראני מביתו בלבנון, "ישראל דיפנס", 14.10.2011.
- ^ מאת עמוס הראל, נהג המונית החטוף אליהו גוראל חולץ בשלום במבצע לילי ליד רמאללה, באתר הארץ, 16 ביולי 2003
- ^ נועם אמיר, אביו של קצין סיירת מטכ"ל עמנואל מורנו קורא למערכת הביטחון לפרסם את תמונת בנו באתר מעריב, 14 בינואר 2016
- ^ גילי כהןו חיים לוינסוןו ניר חסון, קצין נפל בשבי ושני חיילים נהרגו בהיתקלות באזור רפיח, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2014
- ^ אבנר שור, חוצה גבולות, הוצאת כנרת זמורה ביתן עמ' 287
- ^ קרני עם-עד, הפצע של סיירת מטכ"ל, באתר mynet קיבוץ, 2 באוקטובר 2008
- ^ עמרי אסנהיים, רקע אדום, באתר nrg, 15 באפריל 2005
- ^
חמאס: "סיירת מטכ"ל הסתננה לעזה – ונכשלה", סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי
- ^ ג'קי חורי, חמאס: סיירת מטכ"ל ניסתה להתקין ציוד האזנה על רשת הקשר שלנו בפעולה בח'אן יונס, באתר הארץ
- ^ משה זונדר, "עוזי דיין לא הכיר עד היום באחריותו למותו של יוחאי", מעריב
- ^ יובל אזולאי, לוחם סיירת מטכ"ל נהרג בתאונת אימונים בערבה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2007
- ^ אמיר אורן, מינוי בני גנץ לרמטכ"ל - בלי רשעות, באתר הארץ, 12 בפברואר 2011
- ^ מה עובר על סיירת מטכ"ל, באתר ynet
- ^ אמיר אורן, ברק חשד בשלב הראשון שעוזרו יוני קורן מעורב בזיוף "מסמך הרפז", באתר הארץ, 5 ביוני 2012
- ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 291.
- ^ יוסי יהושוע, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר עודד ראור נפטר בגיל 46, באתר ynet, 19 באוגוסט 2014.
- ^ אמיר בוחבוט, הקודקוד החדש של סיירת מטכ"ל, באתר nrg, 12 בנובמבר 2006
- ^ יוסי יהושוע, "חילופים רגישים", ידיעות אחרונות, 26.01.2015, עמוד 10.
- ^ יוסי יהושוע, הצנזורה התירה לפרסם: ממפקד סיירת מטכ"ל למח"ט גולני, באתר ynet, 2 בספטמבר 2016
- ^ יואב לימור, "הידיעות עשו לו עוול", באתר ישראל היום, 30 במאי 2019
- ^ עוזי ברוך, מפקד סיירת מטכ"ל הועלה בדרגה, באתר ערוץ 7, 25 בינואר 2013
- ^ חדשות, תצדיעו: מפקד סיירת מטכ"ל יהיה אל"ם - כבר בכניסה לתפקיד, באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2013
- ^ "היחידה": סיירת מטכ"ל, מאקו, יולי 2011
