סיירת מטכ"ל
סיירת מטכ"ל (בעבר: "יחידה 269" או "יחידה 262"[1]), היא יחידת קומנדו של מערך המבצעים המיוחדים תחת אגף המודיעין. ייעודה המרכזי הוא איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב (ובכלל זה הטמנה של מכשירים לאיסוף מודיעין אותות),[2] אך היא מאומנת בכל סוגי הלוחמה היבשתית.
 | |
| סמל סיירת מטכ"ל | |
| המעז מנצח | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "היחידה" |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| סוג |
יחידת עלית, קומנדו וסיור; יחידת השתלטות |
| בסיס האם | מחנה סירקין |
| אירועים ותאריכים | |
| הקמת היחידה | 1957 |
| מקים היחידה | אברהם ארנן |
| מלחמות | |
| עיטורים |
 צל"ש הרמטכ"ל (6) |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | נשק קל ואמצעים מיוחדים |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
מערך המבצעים המיוחדים,  אגף המודיעין |
| דרגת המפקד |
 אלוף משנה |
| מפקדים | רשימה בהמשך |
במשך שנים שימשה כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל, המגיבה לאירועי טרור ופיגועי מיקוח (וזכתה לתהילה בינלאומית בזכות פעולת החילוץ באנטבה), אך בעקבות כישלון החילוץ בפיגוע במעלות, עברה הבכורה בתפקיד זה לימ"מ, יחידת ההשתלטות המיוחדת של משטרת ישראל, שהוקמה ב-1974 במיוחד לתפקיד זה.[3] בסיס הקבע של היחידה הוא מחנה סירקין בפתח תקווה.[4] מפקד סיירת מטכ"ל הוא אל"ם ח' שמונה לתפקיד במרץ 2016.
מבוגריה של סיירת מטכ"ל צמחו כמה מהמפקדים והמנהיגים של ישראל (ראה להלן: בוגרים מפורסמים), בהם שני ראשי ממשלה: אהוד ברק שהיה מפקד היחידה ובנימין נתניהו שהיה מפקד צוות.
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
סיירת מטכ"ל הוקמה בשלהי 1957 ביוזמתו של רב-סרן אברהם ארנן ובתמיכתו של אלוף-משנה דוד אלעזר (לימים הרמטכ"ל) שהיה חבר קרוב של ארנן וסגן מפקד גייסות השריון באותה עת. היחידה הוקמה בשילוב של מסתערבים יוצאי הפלמ"ח, ותיקי חיל המודיעין, יוצאי יחידה 101 ויחידת הצנחנים, ובהם יצחק שושן, יאיר הררי, אלי גיל[5] ("דאוד"), שארל לוי ("סאלם"), משה לוין (קוקלה), יצחק ג'יבלי ("הקטן"), יחיאל אמסלם[6] מפקד הצוות הראשון ביחידה, מאיר הר-ציון[7] וכן צעירים בני קיבוצים. עצם קיומה לא אושר רשמית עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, ויכולותיה ופעולותיה נחשבות סודיות ביותר עד היום. המוטו של היחידה הוא "המעז מנצח", והוא שאול מן היחידה המקבילה בצבא הבריטי, SAS. הספר, "מפקד הרפאים", על מפקד ה- SAS, דייוויד סטירלינג, השפיע עמוקות על ארנן ועל חזונו לגבי היחידה. גם מפקדים אחרים ביחידה הושפעו מן הספר, ובהם אהוד ברק ועוזי דיין[8] וכן יוני נתניהו שעליו סופר כי ידע את הספר בעל-פה.[9] הספר חולק במשך שנים ללוחמי היחידה עם סיום מסלול הלוחם ופרק ההכשרה.
פעילותה המבצעית הראשונה של היחידה הייתה במאי 1962, כשצוות בפיקודו של יעקב טל (טובול) השלים בהצלחה משימה ייעודית בלבנון (שנחשבה זירה קלה לביצוע). הצלחת משימה זו סללה את הדרך למבצע השני, שבוצע כעבור חמישה חודשים בסוריה.[10] בנובמבר 1966 השתתפה היחידה, שמנתה אז כ-40 לוחמים, בפעולת סמוע.[11]
רוב פעילותה של היחידה בזמן שלום הוא איסוף מודיעין או תגובה לפעולות טרור נקודתיות. בזמן מלחמה התקשתה היחידה למצוא את מקומה. במלחמת ששת הימים "רדפה" היחידה אחר המלחמה וכמעט בכל מקום שהגיעה אליו הושגה כבר הכרעה. במלחמת יום הכיפורים נלחמה היחידה בעיקר בסיני ובחרמון (שנים אחדות לפני אותה מלחמה התקין כוח של היחידה את "האמצעים המיוחדים" לאיסוף מודיעין אותות בעומק מצרים[12]).
במלחמת לבנון התעקש מפקדה, שי אביטל, שהיחידה תהווה יחידת חי"ר לכל דבר, וכך היה.
בשנים 1987–1989 פיקד על היחידה אלוף-משנה משה יעלון, לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון. תקופת כהונתו של יעלון כמפקד סיירת מטכ"ל נחשבת לתקופת שיא של הישגים ליחידה,[13] והוא עצמו מחשיב אותה כתקופה היפה בשירותו הצבאי.[14] במהלך כהונתו פיקד על מבצע הצגת תכלית במהלכו התנקשו לוחמי היחידה באבו ג'יהאד בתוניס[15] ראש הזרוע הצבאית של אש"ף. פעולה אחרת הייתה מבצע להבאת "קלפי מיקוח" לשחרורו של רון ארד, בה נחטף בין השאר ג'ואד אל קצפי.[16]
במלחמת לבנון השנייה ערכה היחידה פשיטות בעומק לבנון, שבמהלך אחת מהן נהרג סא"ל עמנואל מורנו ששימש קצין בכיר ביחידה.
ב-2010 הוענק ליחידה צל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעילות מבצעית מורכבת.[17] ב-2014 הוענק ליחידה צל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעולות ש"הובילו לתרומה משמעותית לביטחון המדינה תוך סיכון חיי אדם".[18] ב-2015 הוענק לסיירת מטכ"ל צל"ש הרמטכ"ל על פעילותה במבצע צוק איתן.[19] ב-2016 קיבלה פעמיים צל"ש הרמטכ"ל: אחד במרץ על "פעולות מבצעיות, חשאיות ונועזות אותן ביצעה היחידה בשנתיים האחרונות",[20] והשני בנובמבר על "יצירתיות תבונה ותעוזה".[21] במרץ 2018 קיבלה צל"ש רמטכ"ל נוסף.[22]
פעולות היחידה שזכו לפרסוםעריכה
פעולות שפורסמועריכה
- אוגוסט 1963 - מבצע חלוץ.[23]
- מרץ 1964 - מבצע שרקרק.[23]
- נובמבר 1964 - מבצע שלדג.[24]
- ינואר 1965 - מבצע יבין[25]
- דצמבר 1965 - מבצע כחל.[26]
- מרץ 1966 - מבצע נקר.[27]
- פברואר 1967 - מבצע ירגזי.[28]
- 28 בדצמבר 1968 מבצע תשורה, הפשיטה על שדה התעופה הבינלאומי בביירות.
- 11 במאי 1969 מבצע בולמוס 3, במלחמת ההתשה צלחו צוותים של סיירת מטכ"ל ושייטת 13 את התעלה, צליחה שקטה, ללא מנועים. עם הגיעם לחוף הכינו מארב מוצלח על הכביש, הסתערו על רכב מצרי, פגעו בו, הרגו שני חיילים מצרים ושבו לגדה המזרחית.
- הפשיטה על האי גרין במלחמת ההתשה (1969).
- 15 - 16 במרץ 1970 - מבצע מרילין, פשיטה מוסקת של 20 לוחמי הסיירת בפיקודו של אמיתי נחמני ללב סוריה, דרומית לדמשק וביצוע פעולות מיקוש וחבלה.[29]
- 21 - 22 במאי 1970 - מבצע רובינזון ומבצע ששת, פשיטה בפיקודו של גיורא זורע על מערך טילי קרקע-אוויר SA-3 במצרים, במטרה להביא עליהם נתוני מודיעין, הפשיטה נכשלה לאחר טעות בניווט של טייסי המסוקים שהובילו את הכוח. במקביל בוצעה פעולת הסחה בפיקודם של עוזי דיין ורפי בר לב לפגיעה בקווי טלפון ומיקוש דרכים.[30]
- 9 במאי 1972 - מבצע איזוטופ, השתלטות על מטוס "סבנה" שנחטף לנמל התעופה לוד.
- 21 ביוני 1972 - מבצע ארגז: פעולה בסביבות הכפר עייתא א-שעב שבלבנון, שבמהלכה נחטפו 5 קציני מודיעין סורים בכירים, על מנת שישמשו קלף-מיקוח לשם השבתם של טייסים ישראלים מן השבי הסורי. במהלך החטיפה נהרגו ונשבו גם כמה מחיילי מהכוח הלבנוני שליווה את הקצינים הסורים; במבצע נפצע לוחם אחד של היחידה.
- 9 - 10 באפריל 1973 - מבצע "אביב נעורים", שבו פעלו כוחות הסיירת בביירות.
- אוקטובר 1973 - מלחמת יום הכיפורים:
- ב-9 באוקטובר הוקפץ כוח מסיירת מטכ"ל, בפיקוד רס"ן יוני נתניהו, אשר שימש כפלוגת סיור מובחרת באוגדה 36, שהייתה בפיקודו של רפול, למחנה נפח בעקבות הודעה על חדירת מסוקים המנחיתים לוחמי קומנדו סורים בקרבת הבסיס.[31] במהלך הקרב בין סיירת מטכ"ל לבין הקומנדו הסורי נהרגו כארבעים לוחמים סורים ושני לוחמים מכוח הסיירת.[32]
- חילוץ סגן אלוף יוסי בן-חנן. על המבצע, כמו גם על פעולות אחרות שביצע במלחמה ובהם הקרב כנגד הקומנדו הסורי במחנה נפח, הוענק ליוני נתניהו לאחר המלחמה עיטור המופת.[33]
- פשיטות על סוללות ארטילריה סוריות בעומק המערך הסורי, תחת פיקודו של עוזי דיין.[34]
- במסגרת מבצע קינוח - המבצע של פיקוד הצפון לכיבוש רכסי החרמון - התמקם בליל 20–21 באוקטובר 1973 כוח בהרכב של 18 לוחמים בפיקודו של רס"ן יוני נתניהו לתצפית מסתתרת על נ"ג 2,224 הנמצא מצפון למוצב החרמון הישראלי כדי לצפות על מערך הסורים בכתף החרמון ולכוון את הארטילריה ואת הפצצת מטוסי חיל האוויר כהכנה לתקיפות הקרקעיות של חטיבת צנחנים 317 וחטיבת גולני. בלילה הבא עלתה למקום גם פלגת מילואים בפיקוד סרן עוזי דיין כדי לתגבר את כוחו של יוני נתניהו. כאשר החלו הצנחנים הסורים לסגת מכתף החרמון מזרחה דרך עמק בולען בשחר 22 באוקטובר, ירדו לוחמי הסיירת לקראתם ופגעו בעשרות מהם. בקרב זה נפצע עוזי דיין קלות.
- מבצע פונטיאק - בו הובילו מסוקי יסעור כוח בן 22 לוחמים, בפיקוד סא"ל עמוס ירון, ובהם תותחנים מצוידים בשני תותחי M-102 ואנשי מילואים מסיירת מטכ"ל שאיבטחו את התותחנים, לג'בל עתקה במצרים. כוח זה טיווח וירה 90 פגזים על מפקדות הארמייה השלישית וצומת חיוני באזור הק"מ ה-101 על ציר קהיר-סואץ והסב להם נזקים ואבדות בטרם התפנה ללא נפגעים.[35]
- מבצע "זנבר" - לוחמי הסיירת, בפיקוד מפקד הסיירת גיורא זורע וסגנו עמירם לוין, הוטסו בעזרת שלושה מסוקי יסעור מרפידים לעומק כביש סואץ-קהיר עם ג'יפים שעליהם תול"רים ופגעו בשדה תעופה כותמיה.[36]
- כיבוש ג'בל עתקה - עם סיום המלחמה פשטו לוחמי סיירת מטכ"ל, בפיקוד מוקי בצר על פסגת ההר שגובהו כאלף מטרים מעל פני הים, והוא הגבוה במערב התעלה, ועליה מכ"ם מצרי. הכוח נחת במסוקים לילה קודם במרחק עשרה קילומטרים מדרום להר, כדי שלא להתגלות על- ידי המכ"ם. ועם שחר העפיל וכבש אותו, תוך שהוא מנהל קרב קצר עם הכוח המצרי במקום. כעשרים מצרים נהרגו בקרב. לכוח הסיירת לא היו נפגעים.[37]
- ב-14 באפריל 1974 הוטל על היחידה כיבוש פסגת שיא החרמון, בגובה של למעלה מ-2,800 מטר. כוח בן שישים לוחמים מיחידת האלפיניסטים ומסיירת מטכ"ל, בפיקוד רס"ן עמירם לוין העפיל לפסגה, שם ניהל קרב קשה כנגד הקומנדו הסורי שבסופו נכבש שיא החרמון על ידי לוחמי צה"ל. מספר ההרוגים של הסורים היה כשנים עשר ועוד מספר שבויים ולצה"ל היו כשלושים פצועים. לימים טען לוין שהקרב היה אחד החשובים בתולדות מדינת ישראל אך סיפורו נבלע בעקבות מלחמת יום הכיפורים.[38]
- 5 במרץ 1975 - פריצה למלון סבוי בתל אביב, בו הוחזקו בני ערובה בידי מחבלים. בפעולה זו נהרג אלוף משנה עוזי יאירי.
- 3 ביולי 1976 - מבצע יונתן שנערך כ-3,800 קילומטרים מישראל. בפעולה זו, שהיא המפורסמת ביותר מפעולות היחידה, נהרג סא"ל יונתן נתניהו.
- 1980- הפיגוע במשגב עם: חילוץ בני ערובה מגן הילדים במשגב עם.
- 9 ביוני 1982 - במהלך מלחמת לבנון לחמה הסיירת בקרב על המיוערת כנגד כוח רגלי ורכוב מן הקומנדו הסורי, כיוונה אליו ירי ארטילרי שכלל פצצות מצרר והשמידה אותו.[39]
- 12 באפריל 1984 - השתלטות על מחבלים שחטפו אוטובוס בפרשת קו 300.
- חטיפתו מלבנון של ג'וואד קצאפי ממנהיגי ארגון "ההתנגדות המאמינה" במטרה לספק מידע על רון ארד.
- 16 באפריל 1988 - מבצע הצגת תכלית לחיסול ראש הזרוע הצבאית של אש"ף אבו ג'יהאד בביתו שבפרברי תוניס.[40]
- 27 ביולי 1989 - מבצע עלם חמודות, חטיפתו של שייח' עובייד, מנהיג החזבאללה בדרום לבנון.[41]
- 30 במאי 1990 - השתלטות על מחבלים שהגיעו בסירה לחוף ניצנים, בפעולה זו ניתן צל"ש לנדב פדן.[42]
- 21 במאי 1994 -מבצע עוקץ ארסי. חטיפת מוסטפא דיראני, חוטפו של הנווט רון ארד מלבנון, כדי לקבל מידע וכדי שישמש כקלף מיקוח.[43]
- 15 ביולי 2003 - חילוץ נהג המונית החטוף אליהו גוראל, בפעולה משותפת עם יחידת דובדבן והימ"מ בכפר ביתוניא.[44]
- אוגוסט 2006 - מלחמת לבנון השנייה
- 2 באוגוסט 2006 - מבצע "חד וחלק" בשיתוף עם יחידת שלדג ובפיקודו של מפקד היחידה לשעבר ניצן אלון. המבצע התבצע בעומק לבנון וכלל חדירה למפקדת חזבאללה בבית החולים בבעלבכ. במהלך המבצע לוחמי היחידה אספו מודיעין ואמל"ח מהמפקדה וכן הרגו 19 מחבלים ולקחו שבויים.
- 19 באוגוסט 2006 - מספר ימים לאחר הפסקת האש בלחימה במסגרת מלחמת לבנון השנייה, פעל כוח של היחידה בהשתתפות כמאה לוחמים באזור בעלבכ. הכח נחשף כבר בשלב נחיתת המסוק ואף על פי כן הוחלט בבור להמשיך בפעולה. הפעולה הצליחה, ובדרך חזרה הכח נתקל במארב של חזבאללה וכתוצאה מכך נהרג סא"ל עמנואל מורנו ונפצעו שני קצינים נוספים[45]
כישלונותעריכה
לצד הצלחות כגון אלה שנמנו לעיל ועוד עשרות משימות שלא נחשפו, היו גם מספר כישלונות, ובהם:
- ניסיון כושל לביצוע פעולה בצדה המצרי של תעלת סואץ, בשיתוף שייטת 13, ב-13 במאי 1969. הכוח נסוג לאחר שנפתחה אש כבדה אל הסירות, ממנה נהרג קצין היחידה סגן חיים בן יונה.[46]
- ניסיון כושל לחלץ טייס שמטוסו הופל בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים. הטייס נשבה עוד לפני הפעולה, שבה נהרג לוחם הסיירת אבנר רון ("ג'בל").[47]
- הפיגוע במעלות: חילוץ כושל של תלמידים שנלקחו כבני ערובה.
- 18 בדצמבר 1984: תקלה מבצעית שבה נהרג לוחם היחידה ברק שרעבי.[48]
- ניסיון החילוץ הכושל של החייל החטוף נחשון וקסמן מידי פעילי החמאס ב־14 באוקטובר 1994. בפעולה זו נהרגו וקסמן ומפקד הכח סרן ניר פורז.
תאונות אימוניםעריכה
- ב-18 בפברואר 1988 נהרג לוחם היחידה נחמיה אפרים (נמי) בעת תרגיל ניווט באזור מצפה רמון.
- אסון צאלים ב': תרגיל שבמהלכו נהרגו חמישה מלוחמי היחידה עקב טעות של לוחם אחר. התרגיל דימה התנקשות מתוכננת בחיי שליט עיראק, סדאם חוסיין.
- במהלך פעולה מבצעית בחרמון קפא למוות החייל שי שחם.
- באימון מבצעי בנהר הירדן טבע למוות חייל בסיירת לאחר שנכנס למים השוצפים (בעקבות כך שונו נוהלי חציית נהר זורם).
- ב-28 במאי 1992 אירעה תאונת אימונים בה מתו שניים מלוחמי היחידה, ירון בר-דור וערן עופר ממכת חום באימון באזור אילת, ובעקבותיה, מתוך הרגשת אחריות, פרש עמוס בן אברהם מפיקוד על היחידה.
- ב-1 בינואר 2008 נהרג לוחם היחידה, סמל תמיר נבואני, לאחר שנפל ממצוק במהלך תרגיל ניווט.[49]
מפקדי סיירת מטכ"לעריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אברהם ארנן | 1957 - 1961 | מקים סיירת מטכ"ל |
| יוסף קסטל | 1961 - 1962 | |
| אברהם ארנן | 1962 - 1964 | |
| דב תמרי | 1964 - 1967 | לימים מפקד עוצבת עמוד האש |
| עוזי יאירי | 1967 - 1969 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים |
| מנחם דיגלי | 1969 - 1971 | |
| אהוד ברק | 1971 - 1973 | לימים הרמטכ"ל ה-14, שר הביטחון וראש הממשלה ה-10 |
| גיורא זורע | 1973 - 1975 | לימים קצין מודיעין ראשי |
| יונתן נתניהו | 1975 - 1976 | נהרג במהלך מבצע יונתן |
| עמירם לוין | 1976 - 1978 | לימים אלוף פיקוד הצפון, ומשנה לראש המוסד. |
| נחמיה תמרי | 1978 - 1980 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
| עוזי דיין | 1980 - 1982 | לימים ראש אג"ת, אלוף פיקוד המרכז וסגן הרמטכ"ל |
| שי אביטל | 1982 - 1984 | לימים מפקד מפקדת העומק |
| עמר בר-לב | 1984 - 1987 | לימים מפקד חטיבת הבקעה וחבר הכנסת |
| משה יעלון | 1987 - 1989 | לימים הרמטכ"ל ה-17 ושר הביטחון |
| רן שחור | 1989 - 1991 | לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים |
| עמוס בן אברהם | 1991 - 1992 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| דורון אביטל | 1992 - 1994 | לימים חבר הכנסת |
| שחר ארגמן[50] | 1994 - 1996 | לימים מפקד מערך המבצעים המיוחדים |
| יובל רחמילביץ[51][52] | 1996 - 1998 | |
| ניצן אלון | 1998 - 2001 | לימים אלוף פיקוד המרכז וראש אגף המבצעים |
| הרצי הלוי[53] | 2001 - 2004 | לימים ראש אמ"ן |
| עודד ראור[54] | 2004 - 2007 | לימים מפקד חטיבה 5 |
| אורי גורדין[55] | 2007 - 2010 | לימים מפקד עוצבת האש |
| גיא שפרן[56] | 2010 - 2013 | לימים מפקד עוצבת הגולן |
| שלומי בינדר[57] | מאי 2013 - מרץ 2016 | לימים מפקד חטיבת גולני |
| ח' | מרץ 2016 - |
דרגתו של מפקד הסיירת היא אלוף-משנה, אם כי עד 2013 הייתה דרגת מפקד היחידה, לפי התקן, דרגת סגן אלוף. בשנת 2009 הועלה לראשונה מפקד היחידה, סא"ל אורי גורדין, לדרגת אלוף משנה תוך כדי תפקידו. גם בשנת 2013 הועלה מפקד הסיירת, סא"ל גיא שפרן, לדרגה זו, במהלך כהונתו. בשני המקרים ניתנה הדרגה כ"אות הוקרה על פעולות מבצעיות וחשאיות יוצאות דופן".[58] בהמשך שנת 2013, עם כניסת המפקד הבא של הסיירת לתפקידו, החליט הרמטכ"ל בני גנץ שדרגת "אלוף-משנה" תהיה הדרגה הקבועה של מפקדי הסיירת.[59]
קבלה, מיון והכשרהעריכה
מועמדים שנמצאו מתאימים לאחר הצו הראשון מקבלים זימון ליום סיירות. ביום הסיירות נערכים מבדקים גופניים. אלה שעוברים ובוחרים ללכת לסיירת מטכ"ל מקבלים זימון לבדיקות רפואיות ועיוניות לבדיקת התאמתם ליחידה, והמתאימים מוזמנים לגיבוש. הגיבוש נמשך חמישה ימים ונערך בפלמחים, והעוברים אותו מקבלים זימון לבדיקות רפואיות מקיפות אחרונות (שלב ההמתנה) שבסופו נודע למלש"ב האם התקבל. המתקבלים מגויסים לסיירת ומתחילים בסדרת אימונים הנמשכת שנה ושמונה חודשים ואף יותר, בחצי השנה הראשונה מתאמנים חיילי הסיירת כצנחנים מן המניין. לאחר מכן מתחיל האימון המתקדם שבו מושם דגש מרכזי על ניווט, והמסיימים אותו זוכים להתקבל כלוחמי סיירת לכל דבר.
- דרישות מוקדמות – פרופיל 97 ללא סעיפים פוסלים, קב"א 52 ומעלה ודפ"ר 50 ומעלה.
- יום סיירות – מועמדים מוזמנים ליום סיירות הנערך בבסיס פלמחים-ראשון לציון פעמיים בשנה, בינואר ובאוקטובר.
- גיבוש – "גיבוש מטכ"ל", הגיבוש אורך כחמישה ימים וממיין את המועמדים לשירות ביטחון בין סיירת מטכ"ל, יחידת שלדג ויחידת החילוץ והפינוי בהיטס.
- ירפ"א – מעבר בדיקות רפואיות מקיפות ויסודיות וראיון פסיכולוגי.
- מסלול לוחם – כ־24 חודשים. טירונות יחידה, קורס צניחה, קורס שחייה וצלילה, ומסלול הכשרה ייעודי עם דגש רב על ניווטים, קורס לוט"ר, מודיעין וסיור, כישורי הישרדות, קליעה וצליפה, לוחמה בכל תנאי שטח ומזג אוויר, לוחמת גרילה, לוחמת קומנדו, ואמנויות לחימה.
- הכשרה ביחידה – כ־4.5 חודשים.
- שירות קבע – 3 שנים.
- סה"כ לפחות 60 חודשי שירות.
בוגרים מפורסמיםעריכה
בין בוגריה של סיירת מטכ"ל כמה מהמפקדים והמנהיגים של ישראל: שני ראשי ממשלה - אהוד ברק שהיה מפקד היחידה ובנימין נתניהו שהיה מפקד צוות. הרמטכ"ל ושר הביטחון משה יעלון שהיה מפקד היחידה. הרמטכ"ל ושר הביטחון שאול מופז היה סגן מפקד הסיירת וגם מתן וילנאי. עוד מבוגרי הסיירת הם ראש השב"כ ח"כ אבי דיכטר, ראשי "המוסד", דני יתום ושבתי שביט, ומפקד חטיבת הקומנדו "עוז", דוד זיני. וחברי הכנסת דורון אביטל, יוחנן פלסנר, אבשלום וילן, אהוד יתום, מוטי יוגב, נפתלי בנט ועומר בר-לב והאלופים עמירם לוין, עוזי דיין, נחמיה תמרי, שי אביטל, יצחק איתן, נועם תיבון, טל רוסו, ניצן אלון, והרצי הלוי.
ראו גםעריכה
- יחידות השתלטות אחרות של ישראל:
- יחידות דומות בעולם:
- האמצעים המיוחדים
לקריאה נוספתעריכה
- משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר (פרק ראשון מתוך הספר), 2000.
- אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר (פרק מתוך הספר), 2003.
- אבנר שור, חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן, הוצאת כנרת (פרק מתוך הספר), 2008.
- כפיר אדם, סוגר מעגל, הוצאת "ליאור שרף - הפצות", 2009, (קטעים מתוך הספר).
- עמרי אסנהיים, צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012.
- אורי צפריר, קול הדרך: להיות לוחם מטכ"ל, ספרי צמרת, 2014
- משה גבעתי, המערכה בחרמון - הקרבות ברכסי החרמון במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, תל אביב: הוצאת מערכות והוצאת מודן, תשע"ה-2015.
קישורים חיצונייםעריכה
- יואב לימור ואלון בן דוד, מקום ראשון: סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 18 בפברואר 2008
- יפתח רייכר-עתיר, היחיד והיחידה, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
- מילות השיר "שיר היחידה", באתר שירונט
- אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
- אל"ם ליאור לוטן, היחידות המובחרות של צה"ל, באתר "ישראל דיפנס", 28 בספטמבר 2011
- עידן סונסינו, "ברוב לילותיה, סיירת מטכ"ל עסוקה במבצעים מודיעיניים חשאיים", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 במאי 2012
- הקלטה נדירה של תחקיר מבצע "איזוטופ" בסיירת מטכ"ל, בערוץ היו טיוב של ארכיון צה"ל
מבצע "ארגז 3", סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- חיילי סיירת מטכ"ל מתקבלים על ידי הצמרת הצבאית והמדינית בחזרתם מאנטבה, בערוץ היו טיוב של ארכיון צה"ל
- אור הלר, 30 שנים למבצע החשאי שהשתבש: "ידענו שזה יכול לשנות את המזרח התיכון", באתר ערוץ עשר, 26 בדצמבר 2014 (במקור, מאתר "nana10").
- הפיגוע במלון "סבוי" -סיכום מחלקת היסטוריה ב-צה"ל, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- תחקיר סיכום פעולת סבוי בפיקוד מרכז, סיירת מטכ"ל ארכיון צה"ל ומעהב"ט, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- שחרור חטופי מטוס סבנה על ידי חיילי סיירת מטכ"ל, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- זמן אמת, ההולכים בחושך - אנשי הסוד מדברים | חלק א' | חלק ב' | ערוץ היוטיוב של כאן 11, תאגיד השידור הישראלי, 2017 - 2018
- אנשיל פפר, אהוד ברק מסיר בסִפרו את מעטה הסודיות מימיה הראשונים של הסיירת, באתר הארץ, 1 באפריל 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ לפי ע' רמ"ד סיירות, בתשובה לשאלה בפורום באתר צה"ל וכן לפי אתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
- ^ מקום ראשון: סיירת מטכ"ל, באתר ynet
דן מרגלית ורונן ברגמן כותבים בספרם "הבור" (2011): "מאז נפילתו של לוינברג בשבי ועד היום נמשכים משחקי המחבואים בין סיירת מטכ"ל לזרועות המודיעין של הצבא במדינות היעד... מודעות היריב כי מישהו טומן מתקני האזנה באדמתו נותרה גבוהה מאוד והביאה לחשיפת עוד ועוד מתקנים." (עמ' 39). - ^ אמיר אורן, להוציא את המפכ"ל מהרמטכ"ל, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2014
- ^ על-פי כתבה שפורסמה במוסף "כלכלה" של "ידיעות אחרונות" ב-8 בינואר 2008
- ^ שלום ירושלמי, הלוחם האגדי של סיירת מטכ"ל נותר חסר כל ומתגורר בתוך משאית, באתר nrg, 13/4/2013
- ^ לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון, ביטאון ביבשה גיליון 2, יוני 2007.
- ^ מאיר הר-ציון, "פרקי יומן" עמוד 30.
- ^ חן קוטס- בר, "להחזיר בכל מחיר: יש חוזה בין המדינה לחייל", באתר nrg, 25/6/2010
- ^ גד שמרון, המוסד והמיתוס, כתר ספרים 1996, סיירת מטכ"ל, עמוד 134.
- ^ עמוס גלבוע, מר מודיעין, אהר'לה, אלוף אהרון יריב, ראש אמ"ן, הוצאת "ידיעות ספרים" והמרכז למורשת המודיעין, עמ' 110 - 115
- ^ ד"ר אורי מילשטיין, מה באמת קרה במבצע שהפר עשור של שקט והצית את מלחמת ששת הימים?, באתר מעריב השבוע, 11 במרץ 2017
- ^ אמנון לורד, האמצעים המיוחדים: אין סוד אבל המסמכים סודיים, באתר nrg, 3 ביוני 2017
- ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", "אגב, להבדיל ממפקדי סיירת אחרים, לבוגי אין צל"שים. את ארבעת הצל"שים שאמור היה לקבל במהלך פיקודו על סיירת מטכ"ל, הוא ביקש להפוך לצל"שים יחידתיים ולא אישיים.", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 201.
- ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 55-61.
- ^ עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
- ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000. תקופת משה (בוגי) יעלון, עמודים 237-224.
- ^ עוזי ברוך, צל"ש הרמטכ"ל יינתן לסיירת מטכ"ל, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2010
- ^ יואב זיתון, תעודת הצטיינות לקצין שנהרג מאש כוחותינו, באתר ynet, 29 באפריל 2014.
- ^ יואב זיתון, כבוד לגיבורים: פורסמו שמות מעוטרי צה"ל מצוק איתן, באתר ynet, 19 בינואר 2015.
- ^ יוחאי עופר, צל"ש לסיירת מטכ"ל: "פעולות חשאיות ונועזות", באתר nrg, 16 במרץ 2016.
- ^ איתי בלומנטל, צל"ש לסיירת מטכ"ל, באתר ynet, 16 בנובמבר 2016.
- ^ צל"ש הרמטכ"ל לסיירת מטכ"ל ועיטור המופת ללוחם במ"מ, באתר צה"ל, 28.03.2018
- ^ 23.0 23.1 עפר דרורי, מבצע "חלוץ" ומבצע "שרקרק"
- ^ עפר דרורי, מבצע שלדג
- ^ עפר דרורי, מבצע יבין
- ^ עפר דרורי, מבצע כחל
- ^ עפר דרורי, מבצע נקר
- ^ עפר דרורי, מבצע ירגזי
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 712
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 800
- ^ ליאור אסטליין, "היינו 42 איש. הרגתם 41", באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013
- ^ עדותו של האלוף במיל' שי אביטל על הקרב כנגד הקומנדו הסורי, מתוך אתר רשמי לזכרו של סא"ל יונתן נתניהו.
- ^ עיטור המופת שהוענק ליונתן נתניהו, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- ^ "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2010
- ^ יהונתן שמיר, סוללת נתרן 474 במלחמת יום הכיפורים בפעולה מעבר לקווים, שבוע לפני הצליחה סא"ל (במיל') שמיר מספר על המבצע בו השתתפו אנשי מילואים מסיירת מטכ"ל
- ^ ליאור אסטליין, היום מלחמה, בטאון חיל האוויר, .
- ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמודים 215-220.
- ^ יחידת האלפיניסטים, כיבוש שיא החרמון על ידי כוח בפיקודו של עמירם לוין, מתוך אתר "יחידה".
- ^ אהרל'ה ויסברג, כך חילצו התותחנים את סיירת מטכ"ל בלבנון, באתר ישראל היום, 27.04.2012.
- ^ בני טוקר, "הדיון הפומבי על תקיפה באיראן - הפקרות", באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2012
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמודים 254-257.
- ^ עמרי אסנהיים, על הכוונת, באתר nrg, 18 בנובמבר 2005
- ^ עמיר רפפורט, שחזור מיוחד: כך נחטף מוסטפא דיראני מביתו בלבנון, "ישראל דיפנס", 14.10.2011.
- ^ מאת עמוס הראל, נהג המונית החטוף אליהו גוראל חולץ בשלום במבצע לילי ליד רמאללה, באתר הארץ, 16 ביולי 2003
- ^ נועם אמיר, אביו של קצין סיירת מטכ"ל עמנואל מורנו קורא למערכת הביטחון לפרסם את תמונת בנו באתר מעריב, 14 בינואר 2016
- ^ אבנר שור, חוצה גבולות, הוצאת כנרת זמורה ביתן עמ' 287
- ^ קרני עם-עד, הפצע של סיירת מטכ"ל, באתר mynet קיבוץ, 2 באוקטובר 2008
- ^ עמרי אסנהיים, רקע אדום, באתר nrg, 15 באפריל 2005
- ^ יובל אזולאי, לוחם סיירת מטכ"ל נהרג בתאונת אימונים בערבה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2007
- ^ אמיר אורן, מינוי בני גנץ לרמטכ"ל - בלי רשעות, באתר הארץ, 12 בפברואר 2011
- ^ מה עובר על סיירת מטכ"ל, באתר ynet
- ^ אמיר אורן, ברק חשד בשלב הראשון שעוזרו יוני קורן מעורב בזיוף "מסמך הרפז", באתר הארץ, 5 ביוני 2012
- ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 291.
- ^ יוסי יהושוע, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר עודד ראור נפטר בגיל 46, באתר ynet, 19 באוגוסט 2014.
- ^ אמיר בוחבוט, הקודקוד החדש של סיירת מטכ"ל, באתר nrg, 12 בנובמבר 2006
- ^ יוסי יהושוע, "חילופים רגישים", ידיעות אחרונות, 26.01.2015, עמוד 10.
- ^ יוסי יהושוע, הצנזורה התירה לפרסם: ממפקד סיירת מטכ"ל למח"ט גולני, באתר ynet, 2 בספטמבר 2016
- ^ עוזי ברוך, מפקד סיירת מטכ"ל הועלה בדרגה, באתר ערוץ 7, 25 בינואר 2013
- ^ חדשות, תצדיעו: מפקד סיירת מטכ"ל יהיה אל"ם - כבר בכניסה לתפקיד, באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2013