חיבה היא רגש חיובי של שייכות וקרבה כלפי מישהו או כלפי דבר מה. ניתן להגדיר חיבה כתחושה של תואם וקרבה לאדם אחר, ולעיתים היא מתפרשת כחמלה.[1]

חיבה בין אחות לאחיה התינוק

החיבה יכולה להתעורר בשל סיבות רבות, למשל: זהות, דמיון, מציאת חן, או קבלה מידי האחר. הרגש נחשב מינורי לעומת רגש האהבה, ולעיתים אפשר לראות בו את הניצוץ הראשון של אהבה.

מילים נרדפות לרגש זה הן אהדה וסימפתיה.

ביטוי מוחשי עריכה

אנשים משתמשים במגוון רחב של התנהגויות לקידוד רגשות חיבה זה לזה. ניתן להביע חיבה בהצהרת אהבה מדוברת או בכתב, וכן באמצעות מחוות לא מילוליות, כגון חיבוקים, נשיקות או טפיחות על הגב. בנוסף, ישנם אנשים אחרים שעדיין משתמשים בהתנהגויות תומכות, שאולי לא בהכרח נחשבות לביטויי חיבה, אך יש להן משמעות קונוטטיבית בתוך מערכות יחסים מסוימות.

המודל המשולש לקידוד הודעות חיבה עריכה

מדובר על מודל דו-ממדי בו מסרי חיבה מקודדים מילולית (למשל, באמירה "אני אוהב אותך" או "אכפת לי ממך") או באופן פיזי (למשל, על ידי חיבוק, נשיקה או החזקת ידיים).

כלי הערכה מפורט יותר עבור המודל הדו-ממדי פותח על ידי סנדרה טוורדוס ואחרים בשנת 1979 כמערכת לקידוד חי של התנהגות חיבה במסגרות לגיל הרך. כלי ההערכה בערכת קידוד זו, הדגיש את שני הממדים: התנהגויות פעילות כמו חיבוק, נשיקות, טפיחות; והתנהגויות סבילות כמו חיוך, או ישיבה על ברכיו של אחר. ובנוסף, ביטויים לא מילוליים של חיבה, כמו גם אמירות מילוליות המביעות אהבה, שבח או ידידות.[2][3]

על פי המודל, הבעת חיבה מחולקת לשלוש קטגוריות: הצהרות מילוליות (שפה וכתב), מחוות בלתי מילוליות, ומתן תמיכה חברתית התנהגותית. הצהרות מילוליות כוללות שפה, מדוברת וגם כתובה. ההבדלים בין צורות אלה הם הבעת רגשות חיבה בכתב, במקום על ידי דיבור. המילה הכתובה עשויה להיות חקוקה יותר מהמילה המדוברת, כיוון שהמילה המדוברת מסתמכת על זיכרון. ביטויים מדוברים של חיבה עשויים להיות קלים יותר מאשר הצהרות בכתב ששולחים, מפני שניתן להכחיש אותם מאוחר יותר אם הרגשות משתנים. לדוגמה: מסר כתוב של "אני אוהב אותך", יכול להתפרש כמעביר צורות אהבה רומנטיות או לא רומנטיות. כמו כן, ניתן להעביר רמזים לגבי משמעותם המיועדת באמצעות הבעות פנים, שפת גוף או טון קול. הצהרות בלתי מילוליות כוללות מחוות כגון חיבוק, נשיקה, ליטוף ועוד. מחוות בקטגוריה זו הן ישירות, הן מוגבלות לאותן התנהגויות לא-מילוליות שקשורות בקלות לתקשורת של חיבה בתוך הקהילה החברתית בה הם נמצאים. תמיכה חברתית התנהגותית משדרת חיבה בעקיפין, באמצעות מעשי סיוע, ולא באמצעות התנהגויות המציינות רגשות חיבה באופן ישיר. לעיתים קרובות, התנהגויות חברתיות מופיעות באופן הכי פחות אינטנסיבי מבין שלוש הצורות של הבעת החיבה, אם כי למעשה הן לרוב החזקות מבין השלוש. בקטגוריה זו נכללים גם מתן סיוע פסיכולוגי או תמיכה רגשית.[4]

פרדיגמה ביולוגית עריכה

תורת הביטוי הרגשי של דרווין עריכה

בעבודתו המכוננת על ביטוי של רגש, צ'ארלס דרווין הציע שלושה כללי עקרונות לגבי צורות ביטוי רגשי. השניים הראשונים רלוונטיים לחקר ביטויי חיבה.[5]

העיקרון הראשון, המכונה עקרון ההרגלים הקשורים לשירות, גורס שבני אדם מבצעים פעולות פיזיות מסוימות על מנת לעמוד בצרכים או ברצונות של הפרט (למשל, סתימת האף בנוכחות ריח רע - אנו מבצעים פעולת חסימה עם האצבעות כדי שהריח לא יעלה במעברי האף). כאשר בני אדם חווים מצבים דומים לאלה שהם חווים כשיש להם צרכים או רצונות אלה, קיימת נטייה לביצוע אותן תנועות מכוח ההרגל, אף על פי שהן אינן מבוצעות באופן מתאים.

העיקרון השני ידוע כעיקרון האנטיתזה, והוא מתבסס על העיקרון הראשון בכך שהוא מציע שכאשר אנו חווים מצבי נפש מנוגדים לאלו המובילים אותנו להתנהגות מסוימת, אנו נוטים לבצע התנהגויות הפוכות (למשל, במקום לסתום את האף, נושמים נשימה ארוכה ועמוקה).

פרדיגמה ביו-אבולוציונית עריכה

על פי הפרדיגמה, פעולות חיבה מדגישות את הצורך להיות שייך, הסבר לכך הוא כי הצורך להיות שייך הוא מניע אנושי בסיסי. בני אדם מוכנים מלידה לחפש, ליצור, לשמור ולהגן על יחסים בינאישיים חזקים. דחף זה הוא הבסיסי למצב האנושי, בני אדם נוהגים לחפש קשרים בין אישיים משמעותיים שהם סובלים מקיפוח יחסי. גם החוויה הרגשית וגם הביטוי ההתנהגותי של אותם קשרים הכרחי.[6]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ריצ'רד לזרוס, ברניס לזרוס, רגש והגיון, עמ'169, הוצאת אוניברסיטת חיפה, זמורה ביתן
  2. ^ S Twardosz, S Schwartz, J Fox, JL Cunningham, Development and evaluation of a system to measure affectionate behavior
  3. ^ Kory Floyd, Communicating affection: Interpersonal behavior and social context, Cambridge University Press, 2006-01-01, ISBN 978-0-521-83205-2
  4. ^ Carroll E. Izard, Emotion Theory and Research: Highlights, Unanswered Questions, and Emerging Issues, Annual Review of Psychology 60, 2009-01, עמ' 1–25 doi: 10.1146/annurev.psych.60.110707.163539
  5. ^ The expression of the emotions in man and animals, www.gla.ac.uk
  6. ^ APA PsycNet, psycnet.apa.org (באנגלית)