חיים אליעזר ביחובסקי
הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי (ביידיש מאוית ביחאווסקי או ביכאווסקי; נפטר בי"ז באב תרפ"ד, 17 באוגוסט 1924) היה ראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק, מנהל כולל חב"ד, ומו"ל ספרי חב"ד.
מצבת קברו בהר הזיתים בירושלים | |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
---|---|
פטירה |
אוגוסט 1924 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
תקופת הפעילות | ? – אוגוסט 1924 |
חייו
עריכההרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לרב דובער. נכד גיסו של רבי דובער שניאורי (המכונה "אדמו"ר האמצעי"). חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו"ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי, ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו"ר שמריה נח שניאורסון מבוברויסק.
התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שבפלך צ'רניגוב), והיה סמוך על שולחן חותנו[1].
משנת תרנ"א חבר בוועד מעות כולל חב"ד ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.
משנת תרס"ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו"רי חב"ד. בין השנים תרע"א-תרע"ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו"ל').
תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין.[2]
בקיץ תרע"ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.
במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.
נפטר בי"ז באב תרפ"ד. ונטמן בחלקת כולל חב"ד בהר הזיתים בירושלים.
ידוע על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, רב העיר סטארודוב.
סכסוך כולל חב"ד
עריכהסכסוך כולל חב"ד היה על השליטה בכולל חב"ד, האדמו"ר שלום דובער שניאורסון מלובביץ' רצה שהשליטה תהיה אצל אנשיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, והאדמו"ר שמריה נח שניאורסון מבוברויסק לעומת זאת ניסה לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד לובביץ' היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך החבצלת, ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף ונמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "כולל חב"ד המיוחד", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל.
הרב ביחובסקי בא פעם אחת ללובביץ' להתנצל על אחת התבטאויותיו על רבי שלום דובער שניאורסון במהלך הפולמוס, אך האדמו"ר לא נתן להכניסו. מסופר, שלאחר פטירת האדמו"ר הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מבנו שהורה לו לבקש מחילה על קבר אביו,[3] אך רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' פקפק באמינות הסיפור.[4]
כתביו
עריכהבתשל"ד הודפסו הגהותיו על ספר התניא תחת השם "לקוטי הגהות", בהוצאת קה"ת.
במהדורת הספר "לקוטי תורה" אשר הודפס בשנת תשמ"ד על ידי הוצאת הספרים קה"ת, נכתב כי נוספו ציונים מהרב ביחובסקי. אבל במהדורות מאוחרות נוספה הבהרה כי "אחרי זמן נתברר שהגהות אלו הם לחסיד לא ידוע מי. אבל אינם מהרח"א ביחאווסקי ז"ל"[5].
בתש"נ הוקם בברוקלין "וועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי", הוועד הדפיס רק ספר אחד מתוך כתביו בשם "כתבי הרח"א ביחובסקי", בעריכת הרב שלום דובער לוין.
כתביו בעניין הסכסוך
עריכה- תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב"ד, ווילנה תרס"ז
- הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב"ד, 2 עמ', פולטובה תרע"ג
- מעוז לתום בענייני כולל חב"ד, פולטובה תרע"ג
- למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב"ד, ירושלים
ספרים שהו"ל
עריכה- דרך מצותיך, פולטובה, תרע"א
- דרך אמונה, פולטובה, תרע"ב[6]
- דרך מצותיך חלק שני, פולטובה, תרע"ב
- חנה אריאל (לפי פרשיות, מאת יצחק אייזיק אפשטיין), ברדיצ'ב, תרע"ב
- חנה אריאל (עניינים), ברדיצ'ב, תרע"ב
- אור התורה, ח"א, בראשית (מאת הצמח צדק), ברדיצ'ב תרע"ג
- חנה אריאל, ברדיצ'ב, תרע"ג
- סדר מאה שערים, ברדיצ'ב תרע"ג
- סדר תפילה, עם פירוש מהרי"ד מליאדי, ברדיצ'ב תרע"ג
- פלח הרימון על שיר השירים, מאת הרב הלל מפאריץ', פולטובה, תרע"ח
- שני המאורות מאת יצחק אייזיק אפשטיין, פולטובה תרע"ח
- תהלים, עם פירוש יהל אור של אדמו"ר הצמח צדק, פולטובה תרע"ח
- לקוטי מאמרים, מאת אדמו"ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי, פולטובה תרע"ח
- גנזי נסתרות (מכתבי הבעש"ט, הרב המגיד ממעזריטש ובעל התניא - רבים מהם הם ממכתבי הגניזה החרסונית), ירושלים תרפ"א
- בונה ירושלים, ירושלים תרפ"ו.
לקריאה נוספת
עריכה- שלום דובער לוין, כתבי הרח"א ביחובסקי, ברוקלין תש"נ, עמוד 7 ואילך
קישורים חיצוניים
עריכה- ערכו ורשימת ספריו שהו"ל, באתר WorldCat
- בונה ירושלים, באתר היברובוקס
- גנזי נסתרות, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ על פי השערת שלום דובער לוין, כתבי הרח"א ביחובסקי, תש"נ, עמוד 7.
- ^ ספר זיכרון לקהילת בוברויסק, עמוד 296.
- ^ לקוטי סיפורים (פרלוב),עמודים שעא-שעב.
- ^ הרב שלום דובער לוין, עבודת הקודש אצל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, פרק י, עמוד כא במהדורה המודפסת. קה"ת, ברוקלין תשפ"ג.
- ^ מערכת "אוצר החסידים", הקדמת המו"ל
- ^ הדפסה זו לא הייתה לרוח אדמו"ר שלום דובער שניאורסון מלובביץ' (אג"ק הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך אדמו"ר שמריה נח שניאורסון סמך עליו את ידיו.